(ד) .. יוֹסֵי בֶן יוֹעֶזֶר אוֹמֵר, יְהִי בֵיתְךָ בֵּית וַעַד לַחֲכָמִים, וֶהֱוֵי מִתְאַבֵּק בַּעֲפַר רַגְלֵיהֶם, וֶהֱוֵי שׁוֹתֶה בַצָּמָא אֶת דִּבְרֵיהֶם:
Yossi ben Yoezer said: let your house be a gathering place for the wise, be one who makes himself dirty at the dust of their feet, and be one who drinks their words thirstily
יהי ביתך בית ועד לחכמים. כיצד? מלמד שיהיה ביתו של אדם מזומן לחכמים ותלמידים ותלמידי תלמידיהם; כאדם שאומר לחבירו, "הריני משמר לך במקום פלוני":
let your house be a gathering place for the wise. How so? It is taught that a person’s house should be available/prepared for the wise, as well as for students and the students of their students, like a person who says to his fellow: “I will wait for you at the place of so-and-so”
- How do you know who the wise are?
- How would you make yourself or your space "prepared/available" for such people?
- What does it take for a place to gain a reputation as a gathering place of the wise?
דבר אחר: יהי ביתך בית ועד לחכמים כיצד? בזמן שתלמיד חכם נכנס אצלך לומר לך "שנה לי", אם יש בידך לשנות, שנה לו. ואם לאו, פטרהו מיד. ואל ישב לפניך לא על המטה, ולא הכסא, ולא על הספסל - אלא ישב לפניך על הארץ; וכל דבר ודבר שיצא מפיך יקבלהו עליו באימה, ביראה, ברתת ובזיע, [כדרך שקבלו אבותינו מהר סיני באימה ויראה ורתת וזיע]:
Another interpretation: let your house be a gathering place for the wise. How so? When a wise scholar comes to you and says: “teach me”, if you have something in hand to teach, teach him. If not, let him go immediately. And he should not sit before you on the bed, on the chair, or on the bench, but rather on the earth; and every single word that leaves your mouth he shall receive upon himself in awe and in fear and in trembling and in agitation, just as our ancestors received from Mount Sinai in awe and in fear and in trembling and in agitation...
והוי מתאבק בעפר רגליהם כיצד? בזמן שתלמיד חכם נכנס לעירת אל תאמר "איני צריך לו"; אלא, לך אצלו. ואל תשב עמו לא על גב המטה, ולא על הכסא, ולא על הספסל - אלא שב לפניו על הארץ. וכל דבר שיצא מפיו קבלהו עליך באימה, ביראה ,ברתת, ובזיעה כדרך שקבלו אבותיך מהר סיני באימה, ביראה, ברתת, ובזיע:
be one who makes himself dirty at the dust of their feet. How so? When a wise scholar comes to the city, do not say “I have no need of him”; rather, go to him. And do not sit with him on the bed or on the chair or on the bench - rather, sit before him on the earth and every word that leaves his mouth you should receive upon yourself in awe and in fear and in trembling and in agitation just as our ancestors received from Sinai in awe and in fear and in trembling and in agitation
- What is your initial reaction to this pair of texts?
- What do these texts communicate about how one should respect a student? A teacher?
- How do you interpret the connection to the original revelation at Sinai?
דבר אחר הוי מתאבק בעפר רגליהם - זה ר' אליעזר. ושותין בצמא את דבריהם - זה ר' עקיבא. מה היה תחלתו של ר' עקיבא? אמרו: בן ארבעים שנה היה ולא שנה כלום. פעם אחת, היה עומד על פי הבאר. אמר: "מי חקק אבן זו?" אמרו לו: "המים שתדיר נופלים עליה בכל יום" אמרו לו: "עקיבא, אי אתה קורא אבנים שחקו מים (איוב י"ד י"ט)?" מיד היה רבי עקיבא דן ק"ו בעצמו: מה רך פסל את הקשה, דברי תורה, שקשין כברזל, על אחת כמה וכמה שיחקקו את לבי, שהוא בשר ודם! מיד חזר ללמוד תורה.
Another interpretation: be one who makes himself dirty at the dust of their feet - this is Rabbi Eliezer. and drink their words thirstily - this is Rabbi Akiva. What was the beginning of Rabbi Akiva? They say that he was forty years old and had not learned a thing. One time, he was standing at the mouth of the well and said: “who carved this rock?”. They said to him: “the water that consistently falls on it every day”. They said to him: “Akiva, did you not read water wears away stones (Job 14:15)?” immediately Rabbi Akiva ruled a kal veChomer: just as the soft (water) sculpts the hard (stone) - words of Torah, which are as hard as iron, will all the more so carve my heart/mind, which is but flesh and blood!
Immediately he returned to learn Torah.
הלך הוא ובנו, וישבו אצל מלמדי תינוקות. א"ל: "רבי למדני תורה!" אחז רבי עקיבא בראש הלוח, ובנו בראש הלוח. כתב לו אלף בית ולמדה. אלף תיו ולמדה. תורת כהנים ולמדה. היה לומד והולך עד שלמד כל התורה כולה. הלך וישב [לו] לפני רבי אליעזר ולפני רבי יהושעץ אמר להם: "רבותי, פתחו לי טעם משנה!" כיון שאמרו לו הלכה אחת, הלך וישב לו בינו לבין עצמו. אמר: "אלף זות למה נכתבה? בית זו, למה נכתבה? דבר זה, למה נאמר? חזר ושאלן, והעמידן בדברים.
He and his son went and sat among the teachers of young children (nurselings). He said: “Rabbi, teach me Torah!” Rabbi Akiva held on to one side of the slate and his son to the other. He wrote Aleph-Bet and learned it. He wrote Aleph-Tav and learned it. [he wrote] the instructions of the Priests and learned it. He kept on learning until he learned the entire Torah. He went and sat before Rabbi Eliezer and before Rabbi Yehoshua. He said: “Rabbis, open up for me a taste (the reasoning) of Mishna!” As soon as they told him a single law, he sat down with himself and said: “this aleph, why is it written? This bet, why is it written? Why is this thing said?” He returned and asked them, and halted them with words.
רבי שמעון בן אלעזר אומר: אמשול לך משל. למה הדבר דומה? לסתת שהיה מסתת בהרים. פעם אחת, נטל קרדומו בידו והלך וישב על ההר, והיה מכה ממנו צרורות דקות. ובאו בני אדם ואמרו לו: "מה אתה עושה?" אמר להם: "הרי אני עוקרו ומטילו בתוך הירדן". אמרו לו: "אי אתה יכול לעקור את כל ההר!" היה מסתת והולך עד שהגיע אצל סלע גדול. נכנס תחתיו, סתרו, ועקרו, והטילו אל הירדן. וא"ל: "אין זה מקומך, אלא מקום זה!" כך עשה להם ר' עקיבא לר' אליעזר ולר' יהושע.
Rabbi Shimon ben Elazar said: I will make an analogy - to what is this similar? To a mason who would hew mountains. Once, he took his chisel in his hand and went and sat on the mountain and was chipping off small pebbles. People came and said to him: "what are you doing?" He said: "Behold, I am uprooting it and sending it into the Jordan!" They said to him: "You can't uproot the entire mountain!" He kept on hewing [the rock] until he came to a large boulder. He went underneath it, separated it, uprooted it, and sent it into the Jordan. He said to it: "That is not your place, but rather this is!" Thus Rabbi Akiva did to Rabbi Eliezer and Rabbi Yehoshua.
אמר לו ר' טרפון: "עקיבא' עליך הכתוב אומר מבכי נהרות חבש ותעלומה יוציא אור (איוב כ"ח י"א) דברים המסותרים מבני אדם, הוציאם ר' עקיבא לאורה"
Rabbi Tarfon said to him: Akiva, of you the scripture says: He dams up the rivers, and brings what was hidden to light (Job 28:11). The things that were hidden from all people - Rabbi Akiva has brought them to light.
- How might this account of the early beginning of Rabbi Akiva be connected to the saying "and drink their words thirstily"?