Toldos Yaakov & Eisav
(יט) וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק.
(19) And these are the generations of Isaac, Abraham’s son: Abraham begot Isaac.
(א) "ואלה תולדות יצחק" - יעקב ועשיו האמורים בפרשה
(1) Yaakov and Eisav who are spoken of (further on) in the passage

יעקב ועשו האמורים בפרשה. פירוש דכל מקום דכתיב ואלה מוסיף על ענין ראשון וכמו שאברהם הוליד צדיק ורשע כך יצחק הוליד צדיק ורשע:

Yaakov and Eisov who are discussed in this parshah. Meaning: wherever it is written, “And these,” it is a continuation of that which preceded. Just as Avraham fathered a righteous son and a wicked one, so too did Yitzchok father a righteous son and a wicked one.

... והנה כמו שהג' מדות של האבות הק' הם שורש חיי עולם כמו"כ זלעו"ז ג' מדות ההיפך הקנאה והתאוה והכבוד שמוציאין את האדם מן העולם. והתאוה הוא ההיפך של אהבה חסד שבקדושה. וזהו ישמעאל פסולת אברהם שהחיות שלו התאוה וניאוף כמ"ש בזוה"ק. והקנאה כעס ההיפך של גבורה דקדושה והוא פסולת של יצחק עשו שופך דמים. והכבוד הוא המנגד לקדושת יע"א שמטתו שלמה....

(כב) וַיִּתְרֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ וַתֹּאמֶר אִם כֵּן לָמָּה זֶּה אָנֹכִי וַתֵּלֶךְ לִדְרֹשׁ אֶת יְהוָה. (כג) וַיֹּאמֶר יְהוָה לָהּ שְׁנֵי גיים [גוֹיִם] בְּבִטְנֵךְ וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר.
(22) And the children struggled together within her; and she said: ‘If it be so, wherefore do I live?’ And she went to inquire of the LORD. (23) And the LORD said unto her: Two nations are in thy womb, And two peoples shall be separated from thy bowels; And the one people shall be stronger than the other people; And the elder shall serve the younger.
(ב) "שני גוים בבטנך" - גיים כתיב כמו (המו) גאים אלו אנטונינוס ורבי שלא פסקו מעל שולחנם לא צנון ולא חזרת לא בימות החמה ולא בימות הגשמים (ע"א יא)
(2) ... it is spelled as "gaayim" i.e."the proud ones". These are Antoninus and Rebbi, for neither radish nor lettuce ceased to be found on their tables during the sunny or rainy season.
the Gemara quoted also adds "Cucumber" to this list

באר בשדה

כד' שני גוים גיים כתיב וכו׳: דק׳׳ל דגוי אינו נקרא אלא אומה או משפחה בכללות והו״לל שני גוים יצאו מבטנך כלומר שאחר שיצאו מהבטן יהיו לשני גוים, ועוד קשה איך נתפייסה בזה מצערה. ולזה קאמר גיים כתיב והיינו גאים והם אנטיוניינוס ורבי' שהם גלגול עשיו ויעקב כמ״ש הילקוט ראובני בשם הרב חסד לאברהם, ובזה פייס אותה שצריכה להתפלל על ההריון משום שאפילו עשו שהוא רשע עתיד לחזור לקדושה באנטונינוס. ואפשר שזהו רמז מה שארז״ל למה נקרא שמו חזיר שעתיד לחזור לישראל, והיינו קליפת עשו דכתיב יכרסמנה חזיר מיער וזה שמסייס שלא

פסקו מעל שלחנם לא צנון ולא חזרת ולא קישות לא בימות החמה ולא בימות הגשמים, וקאמר בש״ס דאמר מר צנון מחתך המאכל וחזרת מהפך המאכל וקישות מרחיב בני מעיים. והוא תמוה דמה שבח הוא זה, ועוד דמצינו להפך ברבי שלא נהנה אפי׳ באצבע קטנה כמו שהקשו התוס׳. אמנם הכל הוא רמז לבירורים דכי היכי דהצנון והחזרת פעולתם לעכל המאכל וגם הקישות שמרחיב את בני מעיים גורם לעיכול, וע״י' העיכול מתברר הטוב מהרע שבו. שמהטוב נעשה דם ומתקיים הגוף ומהרע נעשה הפסולת ונדחה לחוץ, ה״נ בזמן רבי ואנטונינוס נעש׳ בירור גדול בזרע
עשו והרבה מהם נתגיירו ונכנסו תחת כנפי השכינה. ונקט מעל שלחנם להורות דכי היכי שהצדיקים כשהם אוכלים מבררים מהמאכל כל נצוצות הקדושה שיש במאכל בדומם צומח חי ומעלים אותו למדרגת מדבר, ה"נ הם רבי ואנטונינוס הכניסו כמה גרים תתת כנפי השכינ׳ וזה בין בימות החמה דהיינו בזמן שהיו שרויים בנחת, בין בימות הגשמים דהיינו בזמן ישראל שרויים בצער. וטעס שקורא אותם גאים היינו משום ששניהם יסתכלו כלפי מעלה ויהי׳ להם שרש למעלה

אור גדליהו - See his explanation