וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו ארצה שעיר שדה אדום
נכתבה הפרשה הזאת להודיע...ויש בה עוד רמז לדורות כי כל אשר אירע לאבינו עם עשו אחיו יארע לנו תמיד עם בני עשו,.. וכבר ראו רבותינו הרמז הזה מן הפרשה הזאת כאשר אזכיר...
(ב) אל עשו אחיו ארצה שעיר - בעבור היות נגב ארץ ישראל על ידי אדום ואביו יושב בארץ הנגב, יש לו לעבור דרך אדום או קרוב משם, על כן פחד אולי ישמע עשו והקדים לשלוח אליו מלאכים לארצו. וכבר תפסוהו החכמים על זה. (ג) אמרו בבראשית רבה (עה ג): מַחֲזִיק בְּאָזְנֵי כָלֶב עֹבֵר מִתְעַבֵּר עַל רִיב לׂא לוֹׁ, .... כָּךְ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְדַרְכּוֹ הָיָה מְהַלֵּךְ וְאַתָּה מְשַׁלֵּחַ אֶצְלוֹ וְאוֹמֵר לוֹ בְּהַכְנָעָה כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב וגו' (משלי כו יז). ועל דעתי גם זה ירמוז כי אנחנו התחלנו נפילתנו ביד אדום, כי מלכי בית שני באו בברית עם הרומיים (ספר החשמונאים א ח): ומהם שבאו ברומה (כך כותב רבנו בויקרא כו טז), והיא הייתה סבת נפילתם בידם, וזה מוזכר בדברי רבותינו ומפורסם בספרים (יוסיפון פרק סה):
Yakov was afraid that Esua might hear of his travel plan, so he preemptive sent messengers to him, and our Sages take him to task for this, as the Medrash states.
one who grabs the ears of a dog..., Hashem said, he was going on his way, yet you sent him messengers saying "so says your servant Jacob.And in my opinion, this detail alludes to the fact that WE WERE THE CAUSE OF OUR OWN DOWNFALL by the hands of the Rome. In the Second Temple period, the Hasmonean kings made a treaty with Rome and some of their representatives even went to Rome and in the end, this was the first step of our falling into their hands.
Concept of Ma'seh Avos מעשה אבות סימן לבנים
- Lessons
- Patriarchal Covenant
- Archetype
Ralbag-12 lessons
...Our sages teach: Our father Abraham was tested with ten trials [of faith and character] and he withstood them all, demonstrating the extent of Abraham’s love of God. [Avot 5:4] These ten trials, with the climactic Akeida as the supreme expression of martyrdom, are the source of many Jewish traits which are still prevalent amongst our people.
In studying their life experiences... during our impressionable childhood and throughout our adult years, we absorb their values and nuances of feeling into our Jewish consciousness. ‘Every Jew should ask himself, when shall my deeds be like those of Abraham, Isaac and Jacob?’ [Tana D’bei Eliyahu Rabba 25]
(א) ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם אומר לך כלל תבין אותו בכל הפרשיות הבאות בענין אברהם יצחק ויעקב והוא ענין גדול הזכירוהו רבותינו בדרך קצרה ואמרו (תנחומא ט) כל מה שאירע לאבות סימן לבנים ולכן יאריכו הכתובים בספור המסעות וחפירת הבארות ושאר המקרים ויחשוב החושב בהם כאלו הם דברים מיותרים אין בהם תועלת וכולם באים ללמד על העתיד כי כאשר יבוא המקרה לנביא משלשת האבות יתבונן ממנו הדבר הנגזר לבא לזרעו ודע כי כל גזירת עירין כאשר תצא מכח גזירה אל פועל דמיון תהיה הגזרה מתקיימת על כל פנים ולכן יעשו הנביאים מעשה בנבואות
Mechanics of Maaseh Avos
Projection of actions via upper realms -thus outlining the predictive contours of history
Concretizing in world of action
Using existing connection
Lower realm to upper realm
Our actions also create imprint for our descendants
ונגדרו כל הנשים בזכותה. הכוונה ע"ד שאמרו מעשה אבות סימן לבנים. ור"ל שהאב כשמושך הקדושה גורם לזרעו שיוכלו בקל להתדבק במדה ההוא לפי שכבר פתחו האבות פתח....הן בעניני הגוף הן במעלות הנפש וחסרונה.
אמר רבי חלבו, אמר רב הונא: כל הקובע מקום לתפלתו — אלקי אברהם בעזרו
Tzlach -Because there is kedusha already there.
(ד) ינעול מנעל ימין תחלה ולא יקשרנו ואח"כ ינעול של שמאל ויקשרנו ויחזור ויקשור של ימין:
(4) One should put on the right shoe first and not fasten it, then after that put on the left one and fasten it, and return and fasten the right one. Rem"a: And in the case of our shoes which do not have a fastening, one puts the right one on first. (Tosafot)
נוטל כלי של מים ביד ימינו ונותנו ליד שמאלו כדי שיריק מים על ימינו תחלה:
משנה ברורה (כב) ונותנו - כדי שיתגבר ימין שהוא חסד על שמאל שהוא דין.
(ג) עשרה נסיונות נתנסה אברהם אבינו...
רוח חיים
כאן אמר אברהם אבינו ...ירצה בזה ע״פ מ״ש (משלי ך') מתהלך בתומו צדיק אשרי בניו אחריו, כי כמה מדות שהצדיק טרח ויגע להשיגם לבניו אחריו המה כטבע מוטבע ובקצת יגיעה יגיעו לזה, כמו שנראה בחוש שרבים מעמי ארץ מהיהודים מוסרים א״ע על קידוש השם. והוא מוטבע בנו מאבינו אברהם...
Why did Yaakov send messengers to Eisav?
- Ha'amek Davar
- Alshich
- Malbim
- Ramban
וישלח יעקב. קודם שבא מחנימה לא ירא כלל. שהרי עדיין לא נתקיימה הבטחת הקדוש ברוך הוא והשיבותיך אל האדמה הזאת. אבל משבא לעה״י וראה מחנה אלקים הבין כי כאן מתחלת קדושת הארץ. וכבר נתקיים הבטחה זו. ושוב אינו מובטח כלשון הקב״ה כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי וגו׳ וביארנו לעיל דאח״כ אפשר שיהא נעזב ח״ו.
1- על כן אמר בלבו כי אין זה כי אם שה' חפץ אפייס את עשו על הברכות שנטלתי ממנו. והניח מלאכי ח"ל שאשלחם אליו לשכח חמתו. על כן וישלח יעקב
2- הנה השם המבטיחו אז היה שם הרחמים באומרי והנה ה' נצב עליו כו' אני ה' אלקי אברהם כו'... ועתה בבואו גם שראה הכבוד הגדול הזה. שבאו מלאכי אלקים להקביל פניו אמר כאשר ראם עדיין איני בטוח מפחד עשו. פן אני חייב לו. כי הלא מלאכי אלקים הוא מדת הדין זה. ואולי על פי מדת הדין איני בטוח. כי אינן מלאכי רחמים כנודע מספר הזוהר. כי יש כיתות מיוחדים אל מדת ה'.
ויאמר יעקב כאשר ראם. כי גם בלכתו אל בית לבן ראה והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים, רק אז לא ראה בעיניו הגשמיים, רק חזה אותם בחלום ובחזון, אבל עתה שראה אותם השיג ענינם שבאו לעזר לו נגד הצר הצורר אותו שהוא עשו, וע"כ אמר מחנה אלקים זה, שהתבאר אצלי תמיד ששם מחנה הונח על החונים מוכנים למלחמה; ידע שהם מוכנים למלחמה, ובהכרח יבא כנגדו מחנה אויב ללחום, וע"כ קרא שם המקום מחנים, שזה מעיד שיפגעו שני מחנות זה מול זה למלחמה, וע"כ שלח מלאכים אל עשו, כי ידע שמוכן ללכת נגדו למלחמה:
(א) ויירא יעקב מאד. הנה הבוטח בה' אין לו לירא מב"ו, והיראה מורה שאין בטחונו כראוי, כמ"ש מי את ותראי מאנוש ימות ותשכח ה' עושך, בפרט שיעקב היה לו הבטחה מה' ולא היה לו לירא, וה' אינו עושה נס למעלה מדרך הטבע רק למי שבוטח עליו בכל לבו, ואחר שראה יעקב שהוא מתירא, לכן ויצר לו, שזאת עצמו הצר לו שמזה דן שאינו ראוי לנסים אחר שבטחונו בלתי שלם, וע"כ נסה לעשות הכנות טבעיות ותכסיסי מלחמה, ..
נכתבה הפרשה הזאת להודיע 1- כי הציל הקב"ה את עבדו וגאלו מיד חזק ממנו, וישלח מלאך ויצילהו. 2- וללמדנו עוד שהוא לא בטח בצדקתו והשתדל בהצלה בכל יכלתו. 3- ויש בה עוד רמז לדורות כי כל אשר אירע לאבינו עם עשו אחיו יארע לנו תמיד עם בני עשו, 4- וראוי לנו לאחז בדרכו של צדיק שנזמין עצמנו לשלשת הדברים שהזמין הוא את עצמו, לתפלה ולדורון ולהצלה בדרך מלחמה, לברוח ולהנצל, וכבר ראו רבותינו הרמז הזה מן הפרשה הזאת כאשר אזכיר
ואתה אמרת היטב איטיב עמך אף על פי שהיתה פחדתו פן יגרום החטא ... אבל הכל מיראת חטא כי דרך הצדיקים לירא תמיד והיה מתירא אולי אפילו משיצא משם חטא בבואו בברית עם לבן עובד עבודה זרה או בדבר אחר ושגיאות מי יבין: :
And some commentators say that Jacob had compassion for his children and household lest Esau smite them, because he did not know whether the promise, And thy seed shall be as the dust of the earth, applied to these or to others, it being possible that he himself would escape and have additional children. But in my opinion this is not correct, for if this was his thought, how did he say in his prayer, And Thou saidst: I will surely do thee good and make thy seed as the sand of the sea? Moreover, it was told to him in Beth-el, And behold, I am with thee, and will keep thee whithersoever thou goest, and I will bring thee back into this land. If his children were to fall before his brother’s sword, this promise would not be fulfilled, and it is to this promise that Jacob alluded when he said, And Thou saidst: I will surely do thee good. Similarly with the promise, And I will do thee good: all this Jacob said on the basis of it having been said to him, And I will be with thee. But all his misgivings were on account of the fear of sin, for it is the way of the righteous to be always fearful. Thus Jacob was fearful that perhaps even after he left Haran, he sinned by entering into a covenant with Laban, who was an idol-worshipper, or in some other matter, and Who can discern errors?
ויצו אתם לאמר כה תאמרון לאדושם לעשו (בראשית לב, ה), רבנו אמר לרבי אפס כתוב חד אגרא מן שמי למרן מלכא אנטונינוס, קם וכתב מן יהודה נשיאה למרן מלכא אנטונינוס, נסביה וקריה וקרעיה, אמר ליה כתוב מן עבדך יהודה למרן מלכא אנטונינוס. אמר ליה רבי מפני מה אתה מבזה על כבודך, אמר ליה מה אנא טב מן סבי, לא כך אמר (בראשית לב, ה): כה אמר עבדך יעקב.
וישלח יעקב מלאכים לפניו (בראשית לב, ד), רבי יהודה ברבי סימון פתח (משלי כה, כו): מעין נרפש ומקור משחת וגו', אמר רבי יהודה ברבי סימון כשם שאי אפשר למעין להרפס ולמקור להשחת, כך אי אפשר לצדיק למוט לפני רשע, וכמעין נרפש וכמקור משחת כך צדיק ממיט עצמו לפני רשע, אמר לו הקדוש ברוך הוא לדרכו היה מהלך והיית משלח אצלו ואומר לו: כה אמר עבדך יעקב.
..ולכך הוסיף לו פחד על פחדו ויירא יעקב מאד ויצר לו וכך אמרו רבותינו (ב"ר עה ז) כי השלוחים הכירו בו שנאה אמרו באנו אל אחיך אל עשו אתה נוהג בו כאח והוא נוהג עמך כעשו אבל בסוף כאשר ראה הכבוד הגדול שעשה לו יעקב ואשר השפיל עצמו לפניו שהשתחוה ארצה שבע פעמים מרחוק עד גשתו אליו נכמרו רחמיו וחשב כי הוא מודה בבכורתו ובגדולתו עליו כאשר פירשתי (רמב"ן על בראשית ל״ב:ה׳) והתנחם בזה כי הלבבות לה' המה לכל אשר יחפוץ יטה אותם:
It appears to me in this matter that Esau did not receive the messengers properly and paid them no heed. Perhaps they did not even come before him for he did not at all give permission for them to come before him and speak to him for otherwise, Scripture would have related that Esau questioned them concerning his brother’s welfare and about his circumstances and those of his household and children. [Scripture further would have told how Esau requested] that they convey greetings to Jacob and tell him that he is proceeding towards him to see him, and they would have told it thus to Jacob. Scripture, however, does not narrate that the messengers transmitted a word in Esau’s name. Instead, he [Esau] kept his wrath in his heart, and he came with his army for the purpose of doing Jacob evil. Now the messengers had investigated the matter in the camp, and they knew that he was going to meet Jacob. This is the meaning of the word vegam (and moreover) [in the verse, and moreover he goeth to meet thee], for they said, “We came to thy brother Esau, but he did not answer us a word, and he sent you no greeting, and moreover, he goeth to meet thee with might and an army.” This was why he added fear to his fear, as Scripture says, And Jacob was greatly afraid, and was distressed. And so our Rabbis said that the messengers recognized hatred in him[Esau]. Thus they said: “We came to thy brother Esau. You behave towards him like a brother, but he behaves towards you like Esau the villain.” However, in the end, when Esau saw the great honor that Jacob bestowed upon him and how he prostrated himself before him, bowing to the ground seven times from the distance until he approached him, his mercy was aroused, and he thought that Jacob is recognizing his birthright and his pre-eminence, as I have explained. And with this he was comforted, for the hearts belong to G-d, Who turns them whither He will.
How Ramban understands the "mistake" of Yaakov, and the lessons for us.
Alshich, Sifsei Chayim, Som Derech,
כה תאמרון לאדוני לעשו כה אמר עבדך יעקב ...ודע כי הכבוד הזה שהיה יעקב עושה לאחיו בפחדתו לאמר אדושם ועבדך בעבור כי המנהג בצעיר לתת מעלה וכבוד אל הבכור כאלו הוא אביו כאשר רמזה לנו גם התורה לרבות אחיך הגדול והנה יעקב לקח בכורתו ואת ברכתו ועשו שוטם אותו עליהם ועתה היה מראה לו כאלו אין המכירה ההיא אצלו כלום וכי הוא נוהג בו כבכור ואב להוציא את המשטמה מלבו:
Know that this respect which Jacob showed for his brother by fearfully saying “my lord” and “thy servant” was due to it being the custom of the younger brother to give recognition and respect to the firstborn as if he were his father, just as the Torah also hints to us on this matter: “This includes your oldest brother.” Now Jacob had taken his birthright and his blessing, for which Esau hated him, and now he is acting towards Esau as if the effect of that sale was nil as far as he was concerned, and he is conducting himself towards him as to a firstborn and father in order to remove the hatred from his heart.
ויצו אותם כו'. זולת מה שכתבנו באומר לאמר. יאמר כי הנה היה דעת יעקב להורות כי דברי הכנעתו אלה להפיס דעת עשו בלבד היה. ולא כן לבו עמו... והנה רז"ל (ב"ר פ' ע"ה) אמרו שהקפיד הוא יתברך עליו על הכנעו תחת עשו כאשר הזכרנו ואפשר כוונו רז"ל לרמוז קצת סברא ליעקב בדבר בספרם מעשה שהיה שהכתיב ר' כתב לקיסר... כו', ולא על חנם סיפרו לנו מעשה שהיה אלא כוונו שיעקב עשה ללמוד את זרעו בגלות החל הזה אשר אין להם הבטחות שהיו לו על כן הורונו רז"ל כי כן עשה רבי שלמד מיעקב...
- Yaakov asking permission to enter Israel
- Subservient to Rome -Ramban Genesis 32:4 2-5 source 2
- Returning with "permission" -R Milevsky, Malbim 32:4 source 29
- Success of "bribing" Esau -Ohaiv Yisroel source 30
- Brotherhood of Eisav
- Annihilation vs. Assimilation -Bais Halevy source 31
- Aspects of Eisav, in terms of avodas Hashem -Nesivos Shalom ibid
- Annihilation vs. Assimilation -Bais Halevy source 31
- Sending him Oxen and Donkey -Eisav & Yishmael joining forces -Shem Mishmuel -Source 33
- Putting space between each flock -Radak/Ramban 32:17 Source 32
- The fight with the Angel
- Length of the exile -Bais Halevy source 34
- Future generation of shmad Ramban 32:26 source 35
- The wandering Jew -R Milevsky
- Length of the exile -Bais Halevy source 34
- The dipping of Yosef's cloak in blood- Reb Elchanan Wasserman
- The Sword vs. the Word -R Milevsky
וישלח יעקב. כאשר הרגיש ע"י המלאכים שהוא בסכנה, נסה לאחוז דרכים טבעיים לרצות את עשו כדי שלא יצטרך לנס, והנה עשו היה נשיא ושר בחלקו בארץ שעיר, ובא יעקב להראות לו שרוצה לבקש מנוח וחסיה בארצו תחת ממשלתו ולשבת שם,...היינו שידברו על לב עשו שיקבלנו בארצו, ואמר ארצה שעיר שדה אדום, היינו החלק מארץ שעיר שכבש עשו שנקרא שדה אדום:
אך תיבת לפניו אינו מובן לכאורה...ואענה גם אני חלקי עמהם...אלא אף גם כיון יעקב בכל זאת לתקן כל הענינים והרפתקאות שיעברו על זרעו בכל דור ודור עד סוף כל הדורות...בזה הועיל ג"כ לדורי דורות בכל עת כשעומדים עלינו המצירים ומעיקים אז ג"כ נתעוררו המלאכים ממש ששלח יעקב לאחיו ונאמנים הם בשליחותם. לילך תמיד בשליחות יעקב בעת המצטרך לפייס את אחיו ולהשקיטו מכעסו וחמתו ולהשבית מעלינו כל המקטריגים ומשטיני'. וז"ש הכ' לפניו. ר"ל שמסר להם שליחות זו על העתיד ג"כ שילכו תמיד בכל עת הצורך כשירצה להיצר לזרע ישראל אז יפייסו אותו וישקיטו אותו. ....וזהו לפניו פה להשבית מעליהם כל מיני משטינים ומקטריגים שיעמדו עליהם בכל דור ודור היינו שילכו המלאכים הנ"ל בשליחותם זו. להיטיב לזרעו. ולזה נכתב זה בתוה"ק שהיא נצחית. וזש"ה אל עשו אחיו... אבל באמת גם לנו פעל ועשה כל זאת בכל עת שיוצרך ועדיין הם הולכים בשליחות זו. ..
הצילני נא מיד אחי מיד עשו...ויש לפרש הכוונה דיעקב בהודעו דעשו בא לקראתו הבין דלא ימלט מאחד משני האופנים, או דעשו ילחם עמו וירצה להורגו, או דיתרצה עמו וישוב מאפו וישב עמו בשלוה ואחוה כשני אחים. ומשני האופנים הללו נתיירא יעקב, ... וזהו שביקש על הני שני אופנים הצילני נא מיד אחי מיד עשו שאיננו רוצה בו לא לאח ולא לעשו וביקש שיצילו משני ידים הללו.והנה כל מעשי אבות הם סימן לבנים. דגם בגלותו של עשו יתנהג כן עם ישראל בשני האופנים כאשר רצה לעשות עם יעקב, דבהתחלת הגלות יהיה גוזר גזירות רעות בשמדות ויסורים וילחם בהם וירצה לאבדם וה' ברחמיו לא יעזבם. ולבסוף יאמר כי רוצה לישב בשלוה עם יעקב וכוונתו דבזה ירחיק את ישראל מעבודת ה' וידיחם מאמונתם. ...והכוונה של המדרש מבואר דהוא שלבסוף גם הם יקבלו עיקרים טובים מאמונת ישראל שיהיו גם הם מאמינים בבורא יחיד ובתורה מן השמים וגמול ועונש וירצו דגם יעקב יוותר קצת מאת אשר לו ויניח קצת מעבודות הנוגע רק לעוה"ב רק יקח לו קצת מדרכי העולם וחלק בעוה"ז להתעסק בדרכים ודברים חיצונים ולא שישקדו רק על התורה...וזה הגלות השני שיהיה בסוף הגליות הוא נקרא בפרך בפה רך. ומזה הגלות נתיירא יעקב אבינו יותר מיראתו מן הראשון,....וזה הענין יהיה נמשך עד ביאת משיח בב"א:
ורוח תשימו, בב"ר (שם) מהו ורוח תשימו אמר יעקב לפני הקב"ה רבש"ע אם תביא צער על בני תן רוח בין צרה לצרה:
שנת תרע"ד. במדרש ויהי לי שור וחמור שור זה יוסף שנאמר בכור שורו הדר לו חמור זה יששכר דכתיב יששכר חמור גרם ובן בנו של יוסף עומד לכלות את עמלק וכו' ובניו של יששכר יודעין מה הקב"ה עושה בעולמו. ונראה לפרש דהנה איתא במג"ע דהא שהלך עשו להתחתן בישמעאל הי' עצה רעה לבוא על יעקב משני צדדים מצד הימין ששם שורש קליפת ישמעאל ומצד שמאל זה עשו תרין גיזרין בישין שור וחמור,... בקיצור הדברים שהי' כוונתו רעה לבוא על יעקב בכחות חיצונים מכל צד להכניס ח"ו ביעקב מחשבות רעות יצרא בישא דע"ז ג"ע ושפ"ד, ג"ע מימין ע"ז ושפ"ד משמאל:
(ג) והנה בש"ס ע"ז (ה:) אמר ר' יוחנן משום ר' בנאה.... ויש להבין מה שפרט בכאן תורה וגמילות חסדים יותר מכל המצות שבתורה, ונראה לפי האמור ששני מיני יצה"ר הבאים על האדם מימין ומשמאל קליפת שור וחמור כנ"ל ע"כ לבטל מהם שני מיני יצה"ר אלה מקביל תורה וגמילות חסדים, והיינו דהדבק בתורה מוציאתו מהיות דבק בתאוות...והוא מבטל קליפת חמור. וגמילות חסדים נמשך מפאת ביטולו להש"י והרי הכל בריאותיו כמוהו כמוהם הוא היפוך ע"ז רציחה ושפ"ד זה מבטל קליפת שור...וע"כ העוסק בתורה ובגמ"ח זוכה לנחלת שני השבטים יוסף ויששכר שהם שור וחמור דקדושה ומשליכין את שני מיני יצה"ר עשו וישמעאל שור וחמור דקליפה:
(ה) ולפי האמור יובן דברי המדרש ששלח יעקב לעשו ויהי לי שור וחמור, דלעומת שהי' עשו בוטח בשני גיזרין בישין שיש לו שור וחמור דקליפה, שלח לו יעקב כי יש לו השורש שור וחמור שהוא בקדושה יוסף ויששכר ושוב אין לו כח לעשו לעמוד כנגדו שבהופיע השורש בטל אליו המסתעפים ומשתלשלין ממנו:
...,ולפי האמור יש לומר ששלח להכניע קליפת שור וחמור שבלבו, והיינו ע"י מצות ומעש"ט המתיחסים לשור וחמור דקדושה, וע"כ הי' נצרך למלאכים מתיחסים לצד הימין ולצד השמאל ולא הי' סגיא לי' באחד:..
ויאבק איש עמו עד עלות השחר. גם בזה הוא סימן לבנים דלא ינצלו ממלחמתו של עשו [דהאיש היה שרו של עשו] וקטרוגו עד שיעלה השחר והוא ביאת המשיח.
(א) וירא כי לא יכל לו - .... ואמרו בבראשית רבה (עז ג): נגע בכל הצדיקים שעתידין להיות ממנו, זה דורו של שמד. והענין כי המאורע כלו רמז לדורותיו שיהיה דור בזרעו של יעקב יתגבר עשו עליהם עד שיהיה קרוב לקעקע ביצתן, והיה זה דור אחד בימי חכמי המשנה כדור של רבי יהודה בן בבא וחביריו,... ומה היו עושים בדורו של שמד, היו מביאין כדוריות של ברזל ומלבנין אותן באור ונותנין אותן תחת שיחיהן ומשיאין נפשותיהן מהן. ויש דורות אחרים שעשו עמנו כזה ויותר רע מזה, והכל סבלנו ועבר עלינו, כמו שרמז ויבא יעקב שלם.
they would bring burning balls of iron, and place them in their armpits.....
..and in other times we suffered far worse..
(כו) וירא כי לא יכל לו ויגע בכף ירכו ותקע כף ירך יעקב בהאבקו עמו. (כז) ויאמר שלחני כי עלה השחר ויאמר לא אשלחך כי אם ברכתני. (כח) ויאמר אליו מה שמך ויאמר יעקב. (כט) ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל כי שרית עם אלקים ועם אנשים ותוכל. (ל) וישאל יעקב ויאמר הגידה נא שמך ויאמר למה זה תשאל לשמי ויברך אתו שם.
Lesson for Future