Women are Required to Pray

Wikipedia: Jewish Prayer

Orthodox Judaism regards halakha as requiring Jewish men to pray three times daily... Orthodox Jewish women are required to pray at least daily, with no specific time requirement, but the system of multiple daily prayer services is regarded as optional. (Footnote: This view is based on Maimonides' view.) Conservative Judaism also regards the halakhic system of multiple daily services as mandatory. Since 2002, Conservative Jewish women have been regarded as having undertaken a communal obligation to pray the same prayers at the same times as men, with traditionalist communities and individual women permitted to opt out. Reform and Reconstructionist congregations do not regard halakha as binding and hence regard appropriate prayer times as matters of personal spiritual decision rather than a matter of religious requirement.

According to the Talmud women are generally exempted from obligations that have to be performed at a certain time...

Orthodox authorities have been careful to note that although women have been exempted from praying at specific fixed times, they are not exempted from the obligation of prayer itself... Many Jews rely on the ruling of the (Ashkenazi) Rabbi Avraham Gombiner in his Magen Avraham commentary on the Shulkhan Arukh, ... that women are only required to pray once a day, in any form they choose, so long as the prayer contains praise of (brakhot), requests to (bakashot), and thanks of (hodot) God.

משנה ברכות ג׳:ג׳

נשים ועבדים וקטנים פטורין מקריאת שמע ומן התפלין, וחיבין בתפלה ובמזוזה ובברכת המזון.

Mishna Berakhot 3:3

Women, non-Jewish slaves and minors – are exempt from reciting the Shema and from tefillin, But they are obligated to recite the Amidah, to affix a mezuzah and to recite Birkat Hamazon.

משנה קידושין א׳:ז׳

כל מצות הבן על האב, אנשים חיבין ונשים פטורות.וכל מצות האב על הבן, אחד אנשים ואחד נשים חיבין .וכל מצות עשה שהזמן גרמה, אנשים חיבין ונשים פטורות .וכל מצות עשה שלא הזמן גרמה, אחד אנשים ואחד נשים חיבין.וכל מצות לא תעשה בין שהזמן גרמה בין שלא הזמן גרמה, אחד אנשים ואחד נשים חיבין, חוץ מבל תשחית ובל תקיף ובל תטמא למתים.

Mishna Kiddushin 1:7

... And every positive commandment which is time-bound, men are obligated and women are exempt. And every positive commandment which is not time-bound, both men and women are obligated. And every commandment which is a prohibition, whether it is time-bound or is not time-bound, both men and women are obligated; except for [random rules about facial hair].

קידושין ל״ג ב:י״ז-ל״ד א:ה׳

ת"ר איזוהי מצות עשה שהזמן גרמא סוכה ולולב שופר וציצית ותפילין ואיזוהי מצות עשה שלא הזמן גרמא מזוזה מעקה אבידה ושילוח הקן וכללא הוא? הרי מצה שמחה הקהל דמצות עשה שהזמן גרמא ונשים חייבות ותו והרי תלמוד תורה פריה ורביה ופדיון הבן דלאו מצות עשה שהזמן גרמא הוא ונשים פטורות אמר רבי יוחנן אין למדין מן הכללות ואפילו במקום שנאמר בו חוץ דתנן בכל מערבין ומשתתפין חוץ מן המים ומלח ותו ליכא והאיכא כמהין ופטריות אלא אין למדין מן הכללות ואפילו במקום שנאמר בו חוץ:

Kiddushin 33b:17-34a:5

[With reference to Mishna Kiddusin 1:7, above, about time-bound positive commandments:] Is this in fact a rule? What about matzah, joy on holidays, and the public reading the Torah every seven years, which are all time-bound positive commandments that women are obligated in? Plus, what about learning Torah, procreation, and redeeming one's first born son, which are all non-time-bound positive commandments that women are exempt from? R' Yochanan said: "We do not learn from general principles, even when the general principle is explicitly stated with exceptions..." [i.e., general principles are rules of thumb, not hard and fast rules.]

ברכות כ׳ ב:ה׳

וחייבין בתפלה: דרחמי נינהו, מהו דתימא הואיל וכתיב בה (תהלים נה, יח) ערב, ובקר וצהרים כמצות עשה שהזמן גרמא דמי, קמ"ל:

Berakhot 20b:5

[With reference to Mishna Berachot 3:3, above:] "[Women, slaves and minors] are obligated to recite the Amidah"

Because prayer is a request for mercy [and everyone needs God's mercy]. You might have thought that since prayer is "Evening, morning, and afternoon" (Psalms 45:18), it is considered to be a time-bound positive commandment. However, our mishna comes to teach us that this is not the case.

משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים א׳:א׳

מצות עשה להתפלל בכל יום שנאמר ועבדתם את ה' אלהיכם, מפי השמועה למדו שעבודה זו היא תפלה שנאמר ולעבדו בכל לבבכם אמרו חכמים אי זו היא עבודה שבלב זו תפלה, ואין מנין התפלות מן התורה, ואין משנה התפלה הזאת מן התורה, ואין לתפלה זמן קבוע מן התורה.

Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing 1:1

It is a positive commandment to pray every day, as it is written: "You shall worship the Lord your God" (Ex. 23:25). By tradition, they learned that this worship is prayer, as it says: "and to worship God with all of your heart" (Deut. 11:13)—the sages said what is worship of the heart? This is prayer. The number of prayers is not biblical, the form of prayer is not biblical, and prayer has no biblically fixed time.

משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים א׳:ב׳

ולפיכך נשים ועבדים חייבין בתפלה לפי שהיא מצות עשה שלא הזמן גרמא אלא חיוב מצוה זו כך הוא שיהא אדם מתחנן ומתפלל בכל יום ומגיד שבחו של הקדוש ברוך הוא ואחר כך שואל צרכיו שהוא צריך להם בבקשה ובתחנה ואחר כך נותן שבח והודיה לה' על הטובה שהשפיע לו כל אחד לפי כחו.

Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing 1:2

Therefore, women and slaves are obligated in prayer because it is a positive commandment lacking a fixed time, but the obligation of this commandment is as follows: a person should supplicate and pray every day and relate the praise of God, and afterwards ask for their needs as a request and a supplication, and afterwards give praise and thanks to God for the good that has been bestowed upon them, each person according to their ability.

The rest of chapter 1 explains the history of the rabbis creating the set times and texts of the prayers that we now know: Shacharit, Mincha, Shabbat davening, etc. These prayers have the standing of rabbinic obligation. Chapters 2-6 deal with specifics of the laws surrounding these prayers, for example, 6:5 explains that one may not get a haircut before davening mincha for fear of missing the set time for the prayer. The last halacha in chapter 6 states women's obligation in these prayers that have been discussed for the past 5 chapters.

משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים ו׳:י׳

נשים ועבדים וקטנים, חייבין בתפילה. וכל איש שפטור מקרית שמע, פטור מן התפילה; וכל המלווין את המת, אף על פי שאין למיטה צורך בהן, פטורין מן התפילה.

Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing 6:10

Women, slaves, and minors are obligated in prayer. And every man that is exempt from saying shma is exempt from prayer.

רמב"ם פירוש המשניות קידושין א:ז

ומצות עשה שהזמן גרמה היא שחובת עשייתה בזמן מסויים, ושלא באותו הזמן אין חיובה חל ... וכבר ידעת שכלל הוא אצלינו אין למדים מן הכללות, ואָמְרוֹ "כל", רוצה לומר על הרוב, אבל מצות עשה שהנשים חייבות ומה שאינן חייבות בכל הקפן אין להן כלל אלא נמסרים על פה והם דברים מקובלים, הלא ידעת שאכילת מצה ליל פסח, ושמחה במועדים, והקהל, ותפלה, ומקרא מגילה, ונר חנוכה, ונר שבת, וקדוש היום, כל אלו מצות עשה שהזמן גרמה וכל אחת מהן חיובה לנשים כחיובה לאנשים.

Rambam, Commentary on Mishnah Kiddushin 1:7

And a positive time-bound commandment is obligatory at a set time, and outside of this time, its obligation does not take effect... You already know that we have a principle that one does not learn from (heuristic) rules, and the term “all” (in the statements about women and positive commandments) truly means “most.” The specific details of women’s obligation in positive commandments have no general rule, rather they are passed on by tradition. Is it not the case that eating matzah on the first night of Pesah, joy on the festivals, the public reading of the Torah every seven years, tefillah, reading of the megillah, lighting Hanukkah candles, lighting Shabbat candles, and reciting kiddush are all positive time-bound commandments and for each of them a woman’s obligation is the same as a man’s obligation.

ארבעה טורים א׳:ק״ו:א׳

כל הפטורין מק"ש כגון שעוסקין במצוה או בטרידת מצוה פטורין מן התפילה ועודף עליהם חלופי נושאי המטה שאין למטה צורך בהן שפטורין מן התפילה אף ע"פ שחייבין בק"ש ונשים ועבדים חייבין בה:

Tur, Orach Chaim 106:1

All who are exempt from shma, e.g., those who are involved in a mitzvah or in the preparation for a mitzvah, are exempt from prayer... Women and slaves are obligated in [prayer].

Beit Yosef (R Caro, who is the author of the Shulchan Aruch) on Arbaah Turim 1:106

משנה שם נשים ועבדים וקטנים פטורין מק"ש ומן התפילין וחייבין במזוזה ובתפילה ובברכת המזון ומפרש טעמא בגמרא משום דתפילה רחמי נינהו ופירש"י וחייבים בתפילה דתפילה רחמי היא ומדרבנן ותיקנוה אף לנשים ולחינוך קטנים.

This is based on the mishna (Berachot 3:3), and the gemara explains that the reason is because prayer is a request for mercy, and Rashi explains that they are obligated in prayer because prayer is a request for mercy and it is a rabbinic obligation that the rabbis enacted even for women and the education of children.

כל הפטורים מק"ש פטורים מתפילה וכל שחייב בק"ש חייב בתפילצ חוץ מהמלוין את המת שאין למטה צורך בהם שאע"פ שהם חייבים בק"ש פטורים מתפילה ונשים ועבדים שאע"פ שפטורים מק"ש חייבים בתפילה מפני שהיא מצוות עשה שלא הזמן גרמא וקטנים שהגיעו לחינוך חייבים לחנכם:

Shulchan Arukh, Orach Chayim 106:1

All those who are exempt from shma are exempt from prayer and all who are obligated in shma are obligated in prayer, except for... women and slaves who are exempt from shma and obligated in prayer because it is a positive non-time-bound commandment...

מגן אברהם א׳:ק״ו:ב׳

מצות עשה—כן כתב הרמב"ם, דסבירא ליה דתפלה מצות עשה דאורייתא הוא דכתיב ולעבדו בכל לבבכם וכו'. אך מדאורייתא די בפעם א' ביום ובכל נוסח שירצה. ולכן נהגו רוב נשים שאין מתפללות בתמידות משום דאומרים מיד בבקר סמוך לנטילה איזה בקשה, ומדאורייתא די בזה, ואפשר שגם חכמים לא חייבום יותר. והרמב"ן סובר תפלה דרבנן, וכן דעת רוב הפוסקים...

Magen Avraham 106:2

“A positive commandment” – So wrote the Rambam, who thinks that tefillah is a positive biblical commandment, as it is written, “and to serve God with all of your heart…” But biblically, it is sufficient to recite one prayer a day, in any formulation that one wishes. Therefore, most women have the practice of not praying regularly, because immediately after washing their hands in the morning they say some request, and this is biblically sufficient, and it is possible that the sages did not extend their obligation any further. But the Ramban thinks that tefillah is rabbinic, and this is the opinion of most decisors.

מגן אברהם א׳:רצ״ט:ט״ז

שאין מבדילין — ואע"ג דחייבות בתפלה כמ"ש סי' ק"ו מ"מ רובן לא נהגו להתפלל במ"ש ואפשר לומר כיון דתפלת ערבית רשות אלא דקבלו עלייהו כחובה והנשים לא קבלוהו עלייהו במ"ש:

Magen Avraham 299:16

“Who do not make havdalah” – Even though they are obligated in the Amidah, as is written in Siman 106, nonetheless, most do not have the practice of praying at the end of Shabbat. Perhaps this is because the evening prayer is optional, save the fact that Jews accepted it upon themselves as obligatory, and women never obligated themselves to pray at the end of Shabbat.