(ה) מסרוהו זקני בית דין לזקני כהנה, והעלוהו לעלית בית אבטינס, והשביעוהו ונפטרו והלכו להם. ואמרו לו, אישי כהן גדול, אנו שלוחי בית דין, ואתה שלוחנו ושליח בית דין , משביעין אנו עליך במי ששכן שמו בבית הזה, שלא תשנה דבר מכל מה שאמרנו לך. הוא פורש ובוכה, והן פורשין ובוכין.
(ו) אם היה חכם, דורש. ואם לאו, תלמידי חכמים דורשין לפניו. ואם רגיל לקרות, קורא. ואם לאו, קורין לפניו. ובמה קורין לפניו? באיוב ובעזרא ובדברי הימים. זכריה בן קבוטל אומר, פעמים הרבה קריתי לפניו בדניאל.
(ז) בקש להתנמנם, פרחי כהנה מכין לפניו באצבע צרדה, ואומרים לו, אישי כהן גדול, עמוד והפג אחת על הרצפה. ומעסיקין אותו עד שיגיע זמן השחיטה.
(ח) בכל יום תורמין את המזבח בקריאת הגבר או סמוך לו, בין לפניו בין לאחריו. ביום הכפורים מחצות, וברגלים מאשמורה הראשונה, ולא היתה קריאת הגבר מגעת עד שהיתה עזרה מלאה מישראל.
(5) The elders of the [high] court would transfer him to the elders of the priesthood, and they would bring him up to the upper chamber of the House of Avtinas, administer the oath to him, take their leave and depart. And they would say to him, My master, High Priest, we are the messengers of the beit din, and you are our messenger and the messenger of the [high] court. We make you swear, by He Who caused His name to dwell in this House, that you will not change a thing from what we have told you. He would separate from them and sob, and they would separate from him and sob.
(6) If he was a sage, he would expound. If not, sages would expound in front of him. If he was accustomed to reading, he would read. If not, they would read in front of him. And from what would they read in front of him? From Job, and from Ezra, and from Chronicles. Zecharya ben Kabutal said, many times I read from Daniel in front of him.
(7) If he wanted to fall asleep, young priests would snap their middle fingers in front of him and say to him, My master the High Priest, stand up and get rid [of the fatigue] this once [by standing] on the floor. And they would engage with him until the time came for slaughtering [the morning sacrifice].
(8) Every day, they would remove the ashes from the altar at [the time of] cockcrow or around that time, whether before or after. [But] on Yom Kippur, [it would be done] at midnight, and on the festivals, at the first watch. And cockcrow would never occur [on these occasions] before the Temple courtyard was filled with Israelites.