(י) בן קטין עשה שנים עשר דד לכיור, שלא היו לו אלא שנים. ואף הוא עשה מוכני לכיור, שלא יהיו מימיו נפסלין בלינה. מנבז המלך היה עושה כל ידות הכלים של יום הכפורים של זהב. הילני אמו עשתה נברשת של זהב על פתחו של היכל. ואף היא עשתה טבלא של זהב, שפרשת סוטה כתובה עליה. ניקנור נעשו נסים לדלתותיו, והיו מזכירין אותו לשבח.
(יא) ואלו לגנאי, של בית גרמו, לא רצו ללמד על מעשה לחם הפנים. של בית אבטינס לא רצו ללמד על מעשה הקטרת. הגרס בן לוי היה יודע פרק בשיר ולא רצה ללמד. בן קמצר לא רצה ללמד על מעשה הכתב. על הראשונים נאמר, "זכר צדיק לברכה". ועל אלו נאמר, "ושם רשעים ירקב" [משלי י:ז].
(10) Ben Katin made twelve spigots for the laver, for there had been before only two. He also made a mechanism for the laver, in order that its water should not become unfit by remaining overnight. King Munbaz had the handles of all the vessels used on Yom Kippur made of gold. His mother Helena made a golden candelabrum over the opening of the Temple sanctuary. She also made a golden tablet, on which the portion concerning the suspected adulteress was inscribed. Nicanor's gates were the subject of miracles. And they were all mentioned in praise.
(11) And these they mentioned to their shame: Those of the House of Garmu did not want to teach anything about the preparation of the showbread. Those of the House of Avtinas did not want to teach anything about the preparation of the incense. Hugros ben Levi knew a chapter [concerning] the song but did not want to teach it. Ben Kamtzar did not want teach anyone his art of writing [the name of God]. Concerning the former [mentioned in the previous Mishnah] it is said: “The memory of the righteous shall be for a blessing” (Proverbs 10:7); concerning the others it is said: “But the name of the wicked shall rot”.
(א) טרף בקלפי והעלה שני גורלות. אחד כתוב עליו לשם ואחד כתוב עליו לעזאזל. הסגן מימינו וראש בית אב משמאלו. אם של שם עלה בימינו, הסגן אומר לו, אישי כהן גדול, הגבה ימינך .ואם של שם עלה בשמאלו, ראש בית אב אומר לו, אישי כהן גדול, הגבה שמאלך. נתנו על שני השעירים ואומר, "לה' חטאת." רבי ישמעאל אומר, לא היה צריך לומר "חטאת," אלא "לה'." והן עונין אחריו, "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד."
(ב) קשר לשון של זהורית בראש שעיר המשתלח והעמידו כנגד בית שלוחו, ולנשחט כנגד בית שחיטתו. בא לו אצל פרו שניה, וסומך שתי ידיו עליו ומתודה .וכך היה אומר, אנא השם, עויתי פשעתי חטאתי לפניך אני וביתי ובני אהרן עם קדושיך. אנא השם כפר נא לעונות ולפשעים ולחטאים, שעויתי ושפשעתי ושחטאתי לפניך אני וביתי ובני אהרן עם קדושך, ככתוב בתורת משה עבדך [ויקרא טז:ל], "כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני יי תטהרו." והן עונין אחריו, "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד."
(1) He shook the urn and brought up the two lots. On one was inscribed: “For Hashem,” and on the other: “For Azazel.” The deputy High Priest was at his right hand, the head of the [ministering] family at his left. If the lot “For Hashem” came up in his right hand, the deputy high priest would say to him: “My master, High Priest, raise your right hand!” And if the lot “for Hashem” came up in his left hand, the head of the [ministering] family would say: “My master, High Priest, raise your left hand!” Then he placed them on the two goats and said: “A sin-offering for Hashem!” Rabbi Ishmael said: he did not need to say, “a sin-offering”, but just “for Hashem." And they answered after him: “Blessed be the name of His glorious kingdom for ever and ever!”
(2) He bound a thread of crimson wool on the head of the goat which was to be sent away, and he placed it at the gate where it was to be sent away, and for the goat that was to be slaughtered [he placed a thread of crimson wool on its neck] at the place of the slaughtering. He came to his bull a second time, laid his two hands upon it and made confession. And thus he would say: “Please, ‘Hashem’! I have done wrong, I have transgressed, I have sinned before You, I and my house and the sons of Aaron, Your holy people. Please, ‘Hashem’! Forgive the wrongdoings, the transgressions, the sins which I have committed and transgressed and sinned before You, I and my house and the sons of Aaron, Your holy people, as it is written in the Torah of Moses Your servant: “For on this day shall atonement be made for you," etc. [to cleanse you of all your sins; you shall be clean before the Lord”] (Leviticus 16:30). And they answered after him: “Blessed be the name of His glorious kingdom for ever and ever!”