(ד) הדלה עליה את הגפן ואת הדלעת ואת הקסום וסכך על גבה - פסולה.ואם היה סכוך הרבה מהן, או שקצצן - כשרה. זה הכלל: כל שהוא מקבל טמאה ואין גדולו מן הארץ אין מסככין בו, וכל דבר שאינו מקבל טמאה וגדולו מן הארץ, מסככין בו.

(ה) חבילי קש וחבילי עצים וחבילי זרדין, אין מסככין בהן. וכלן שהתירן כשרות.וכלן כשרות לדפנות.

(ו) מסככין בנסרים, דברי רבי יהודה. ורבי מאיר אוסר. נתן עליה נסר שהוא רחב ארבעה טפחים - כשרה, ובלבד שלא יישן תחתיו.

(ז) תקרה שאין עליה מעזיבה, רבי יהודה אומר: בית שמאי אומרים, מפקפק ונוטל אחת מבינתים, ובית הלל אומרים, מפקפק או נוטל אחת מבינתים. רבי מאיר אומר: נוטל אחת מבינתים, ואינו מפקפק.