(א) הישן תחת המטה בסכה לא יצא ידי חובתו. אמר רבי יהודה: נוהגין היינו, שהיינו ישנים תחת המטה בפני הזקנים, ולא אמרו לנו דבר. אמר רבי שמעון: מעשה בטבי עבדו של רבן גמליאל שהיה ישן תחת המטה, ואמר להן רבן גמליאל לזקנים: ראיתם טבי עבדי, שהוא תלמיד חכם ויודע שעבדים פטורים מן הסכה, לפיכך ישן הוא תחת המטה. ולפי דרכנו למדנו, שהישן תחת המטה, לא יצא ידי חובתו.

(ב) הסומך סכתו בכרעי המטה, כשרה. רבי יהודה אומר: אם אינה יכולה לעמוד בפני עצמה, פסולה. סכה המדבללת, ושצלתה מרבה מחמתה, כשרה. המעבה כמין בית, אף על פי שאין הכוכבים נראים מתוכה, כשרה.

(ג) העושה סכתו בראש העגלה או בראש הספינה - כשרה, ועולין לה ביום טוב. בראש האילן או על גבי גמל - כשרה, ואין עולין לה ביום טוב. שתים באילן ואחת בידי אדם, או שתים בידי אדם ואחת באילן - כשרה, ואין עולין לה ביום טוב. שלש בידי אדם ואחת באילן - כשרה, ועולין לה ביום טוב. זה הכלל: כל שנטל האילן ויכולה לעמוד בפני עצמה - כשרה, ועולין לה ביום טוב.

(ד) העושה סכתו בין האילנות, והאילנות דפנות לה, כשרה. שלוחי מצוה פטורין מן הסכה. חולין ומשמשיהן פטורין מן הסכה. אוכלין ושותין עראי חוץ לסכה.