(ה) מצות ערבה כיצד, מקום היה למטה מירושלים ונקרא מוצא. יורדין לשם ומלקטין משם מרביות של ערבה, ובאין וזוקפין אותן בצדי המזבח, וראשיהן כפופין על גבי המזבח. תקעו והריעו ותקעו. בכל יום מקיפין את המזבח פעם אחת, ואומרים: אנא ה' הושיעה נא, אנא ה' הצליחה נא. רבי יהודה אומר: אני והו הושיעה נא. ואותו היום מקיפין את המזבח שבע פעמים. בשעת פטירתן מה הן אומרים: יפי לך מזבח, יפי לך מזבח. רבי אליעזר אומר: ליה ולך, מזבח. ליה ולך, מזבח.
(ו) כמעשהו בחל כך מעשהו בשבת, אלא שהיו מלקטין אותן מערב שבת ומניחים אותן בגיגיות של זהב, כדי שלא יכמושו. רבי יוחנן בן ברוקה אומר: חריות של דקל היו מביאין וחובטין אותן בקרקע בצדי המזבח, ואותו היום נקרא יום חבוט חריות.
(ז) מיד התינוקות שומטין את לולביהן ואוכלין אתרוגיהן.
(ח) ההלל והשמחה שמונה כיצד, מלמד שחיב אדם בהלל ובשמחה ובכבוד יום טוב האחרון של חג, כשאר כל ימות החג. סכה שבעה כיצד, גמר מלאכול, לא יתיר סכתו, אבל מוריד את הכלים מן המנחה ולמעלה, מפני כבוד יום טוב האחרון של חג.
(5) How is the mitzvah of the willow [branches] done? There was a place below Jerusalem, and it is called Motzah. They would descend to there and gather from there large willow branches, and they would come and stand them upright on the sides of the altar, with their tips inclining over the alter. They would blow a tekiyah [a steady blast], and a teruah [a broken blast], and a tekiyah. Every day they would circle the altar one time and say, "We beseech you Hashem, redeem us, please; we beesech you Hashem, bring prosperity, please." Rabbi Yehudah says: [they would say,] "Ani vaho, bring redemption, please." [The literal meaning of this latter phrase, which perhaps contains hidden numerical meanings or names of Hashem, is unclear.] And on that particular day [i.e. the seventh days of willow ritual], they would circle the altar seven times. At the hour of their departure, what did they say? "Beauty for you, O altar! Beauty for you, O altar!" Rabbi Eliezer says: [they would say,] "For Hashem and for you, O altar! For Hashem and for you, O altar."
(6) As was done for it [for the willow ritual] on the weekdays, likewise was done for it on Shabbat, except that they would gathered them [the willow branches] on the eve of Shabbat, and would place them into golden casks [filled with water], so that they would not whither. Rabbi Yochanan ben Beroka says: They would bring branches of palms, and beat them on the ground at the sides of the altar. And that particular day was called The Day of the Beating of the Branches.
(7) Immediately [following this], the children would steal their lulavim and they would eat their citrons.
(8) How is [the recitation of] the Hallel and the simchah [done on] eight days? This teaches that one is obligated in [the recitation of] the Hallel and in simchah and in honoring the last day of the festival, just as on all the rest of the days of the festival. How is the [dwelling in the] sukkah [done on] seven [days]? If one finished eating [one's last meal of the festival], he should not take apart his sukkah; but from the [hour of] minchah [i.e. the afternoon] and onward, he may take his vessels down [and out of the sukkah], in honor of the last holy day of the festival.