122 Sukkah 5/3-6

(ג) מבלאי מכנסי כהנים ומהמיניהן מהן היו מפקיעין, ובהן היו מדליקין, ולא היתה חצר בירושלים שאינה מאירה מאור בית השואבה.

(ד) חסידים ואנשי מעשה היו מרקדים לפניהם באבוקות של אור שבידיהן, ואומרים לפניהן דברי שירות ותשבחות. והלוים בכנורות ובנבלים ובמצלתים ובחצוצרות ובכלי שיר בלא מספר, על חמש עשרה מעלות היורדות מעזרת ישראל לעזרת נשים, כנגד חמשה עשר שיר המעלות שבתהלים, שעליהן לויים עומדין בכלי שיר ואומרים שירה. ועמדו שני כהנים בשער העליון שיורד מעזרת ישראל לעזרת נשים, ושתי חצוצרות בידיהן. קרא הגבר, תקעו והריעו ותקעו. הגיעו למעלה עשירית, תקעו והריעו ותקעו. הגיעו לעזרה, תקעו והריעו ותקעו. היו תוקעין והולכין, עד שמגיעין לשער היוצא מזרח. הגיעו לשער היוצא ממזרח, הפכו פניהן למערב, ואמרו: אבותינו שהיו במקום הזה אחוריהם אל היכל ה' ופניהם קדמה, והמה משתחוים קדמה לשמש, ואנו ליה עינינו. רבי יהודה אומר: היו שונין ואומרין אנו ליה וליה עינינו.

(ה) אין פוחתין מעשרים ואחת תקיעות במקדש, ואין מוסיפין על ארבעים ושמונה. בכל יום היו שם עשרים ואחת תקיעות (במקדש): שלש לפתיחת שערים, ותשע לתמיד של שחר, ותשע לתמיד של בין הערבים. ובמוספין היו מוסיפין עוד תשע, ובערב שבת היו מוסיפין עוד שש: שלש להבטיל העם ממלאכה, ושלש להבדיל בין קדש לחל. ערב שבת שבתוך החג היו שם ארבעים ושמונה: שלש לפתיחת שערים, שלש לשער העליון, ושלש לשער התחתון, ושלש למלוי המים, ושלש על גבי מזבח, תשע לתמיד של שחר, ותשע לתמיד של בין הערבים, ותשע למוספין, שלש להבטיל את העם מן המלאכה, ושלש להבדיל בין קדש לחל.


(ו) יום טוב הראשון של חג היו שם שלשה עשר פרים ואילים שנים ושעיר אחד. נשתירו שם ארבעה עשר כבשים לשמונה משמרות. ביום הראשון - ששה מקריבין שנים שנים, והשאר אחד אחד. בשני - חמשה מקריבין שנים שנים, והשאר אחד אחד. בשלישי - ארבעה מקריבין שנים שנים, והשאר אחד אחד. ברביעי - שלשה מקריבין שנים שנים, והשאר אחד אחד. בחמישי - שנים מקריבין שנים שנים, והשאר אחד אחד. בששי - אחד מקריב שנים, והשאר אחד אחד. בשביעי כלן שוין. בשמיני חזרו לפיס כברגלים. אמרו: מי שהקריב פרים היום, לא יקריב למחר, אלא חוזרין חלילה.

(3) From the worn out pants of the priests and from their [worn out] belts they would tear [pieces], and they would [use them as wicks to] light with them. And there was not a courtyard in Jerusalem that was not illuminated by the light of the place of [water] drawing.

(4) Pious people and men of [great] deeds would dance before them with lit torches in their hands, and says before them words of song and praise. And the Levites [would play] with lutes, and harps, and cymbals, and trumpets, and countless musical instruments, upon the fifteen steps which descent into the women's court, corresponding with the fifteen songs of ascents in the Psalms, that upon them the Levites would stand with their musical instruments and sing. And two priests would stand at the upper gate, which descends from the court of the Israelites to the women's court, with two trumpets in their hands. When the rooster [first] crowed, they would blow a tekiyah [a steady blast], and a teruah [a broken blast], and [another] tekiyah. When they arrived at the tenth step, they would [again] blow a tekiyah, and a teruah, and a tekiyah. When they arrived at the court, they would [for a third time] blow a tekiyah, and a teruah, and a tekiyah. They went on, blowing and walking, until they arrived at the gate that goes out to the east. When they arrived at the gate that goes out to the east, they turned their faces westward [towards the Temple], and said, "Our ancestors, who were in this place, their backs were [turned] towards the Temple of Hashem, and their faces eastwards, and they would bow eastward to the sun; but we, our eyes are [raised] towards God." Rabbi Yehudah says: they would repeat and say, "We are for God, and our eyes are towards God."

(5) In the Temple there would never be fewer than twenty-one [trumpet] blasts, and they would never increase beyond forty-eight [blasts]. Every day there were twenty-one blasts there in the Temple: three for the opening of the gates, and nine for the tamid [continual offering] of the morning, and nine for the tamid of the evening. And for the musafim [additional sacrifices offered on Shabbat and holidays], they would add another nine. And on the eve of the Shabbat they would add another six: three to prevent the nation from [doing] work, and three to separate between the sanctified [day] and the mundane [week days]. On the eve of Shabbat during the festival [of Sukkot] there were forty-eight: three for the opening of the gates, three for the upper gate, and three for the lower gate, and three for the filling the water, and three over the altar, nine for the tamid of the morning, and nine for the tamid of the evening, and nine for the musafim, three to prevent the nation from [doing] work, and three to separate between the sanctified and the mundane.

(6) On the first holy day of the festival there were thirteen bulls there, and two rams, and one goat [to be offered, each one by one of twenty-four shifts of priests]; there remained fourteen there sheep for [the remaining] eight shifts. On the first day, six [of those shifts] would offer two [out of the fourteen sheep] each, and the remaining [last two shifts, would offer] one each. On the second [day, when the first set of shifts offered only twelve bulls, in addition to the rams and goat], five [of the remaining nine shifts] would offer two [sheep] each, and the remaining [four shifts], one each. On the third [day, when eleven bulls were offered by the first set of shifts], four [of the remaining ten shifts] would offer two [sheep] each, and the remaining [six shifts], one each. On the fourth [day, when ten bulls were offered], three [of the remaining eleven shifts] would offer two [sheep] each, and the remaining [eight shifts], one each. On the fifth [day, when nine bulls were offered], two [of the remaining twelve shifts] would offer two [sheep] each, and the remaining [ten shifts], one each. On the sixth [day, when eight bulls were offered], one [of the remaining thirteen shifts] would offer two [sheep], and the remaining [twelve shifts], one each. On the seventh [day, when seven bulls were offered], they [the remaining fourteen shifts] were all equal [i.e. each shift offered one of the fourteen sheep]. On the eighth [day], they returned to casting lots [to determine which shifts would bring the offerings], just as on other pilgrimage festivals. They would say, "Whoever offered bulls today should not offer tomorrow; rather they should go back in the rotation."