(ג) בהמה מסכנת לא ישחוט, אלא אם כן יש שהות ביום לאכל ממנה כזית צלי. רבי עקיבא אומר: אפלו כזית חי מבית טביחתה. שחטה בשדה, לא יביאנה במוט ובמוטה. אבל מביא בידו אברים אברים.
(ד) בכור שנפל לבור, רבי יהודה אומר: ירד ממחה ויראה - אם יש בו מום, יעלה וישחוט. ואם לאו, לא ישחוט. רבי שמעון אומר: כל שאין מומו נכר מבעוד יום, אין זה מן המוכן.
(ה) בהמה שמתה, לא יזיזנה ממקומה. ומעשה ושאלו את רבי טרפון עליה ועל החלה שנטמאה. ונכנס לבית המדרש ושאל, ואמרו לו: לא יזיזם ממקומם.
(ו) אין נמנין על הבהמה לכתחלה ביום טוב, אבל נמנין עליה מערב יום טוב ושוחטין ומחלקין ביניהן. רבי יהודה אומר: שוקל אדם בשר כנגד הכלי או כנגד הקופיץ. וחכמים אומרים: אין משגיחין בכף מאזנים כל עקר.
(3) A animal in grave danger [of dying] may not be slaughtered on a festival, unless there would be sufficient time during that day to eat the equivalent of an olive [in volume] of its roasted meat. Rabbi Akiva says: even [enough time for] the equivalent of an olive of raw meat taken from the place of slaughtering [i.e. the neck, would be sufficient]. If one slaughtered it in the field, he may not bring it [back] on a pole or in a barrow; rather he may bring it back in his hands, piece by piece.
(4) If a firstborn [animal] fell into a pit [on a festival], Rabbi Yehuda says: an expert should go down and inspect it; if it has a blemish, one may bring it up and slaughter it; and if it does not, one may not slaughter it. Rabbi Shimon says: any [animal] whose blemish was not recognized while it was still the previous day is not [considered] prepared [before the festival, and therefore it may not be used on that day].
(5) If an animal died [on a festival], one may not move it from its place. And it happened once that they asked Rabbi Tarfon regarding this, and regarding challah [a portion of dough which one is required to separate out and give to a priest when one bakes bread] that was rendered impure [on a holiday]. So he went into the house of study, and he asked, and they said to him, "one may not move them from their places."
(6) Individuals may not appoint themselves upon an animal [i.e. to be part of a group of people each paying for a share of its meat] on a festival at the outset, but they may appoint themselves upon it on the eve of the festival, and they may slaughter it and distribute it among themselves. Rabbi Yehudah says: One may weigh meat [on a holiday] against a vessel or against a hatchet. And the Sages say: a pair of scales may not be handled at all.