(ח) דמות צורות לבנות היו לו לרבן גמליאל בטבלא ובכתל בעליתו, שבהן מראה את ההדיוטות ואומר: הכזה ראית או כזה. מעשה שבאו שנים ואמרו: ראינוהו שחרית במזרח וערבית במערב. אמר רבי יוחנן בן נורי: עדי שקר הם. כשבאו ליבנה קבלן רבן גמליאל. ועוד באו שנים ואמרו: ראינוהו בזמנו, ובליל עבורו לא נראה, וקבלן רבן גמליאל. אמר רבי דוסא בן הרכינס: עדי שקר הן, היאך מעידין על האשה שילדה, ולמחר כרסה בין שניה? אמר לו רבי יהושע: רואה אני את דבריך.
(ט) שלח לו רבן גמליאל: גוזרני עליך שתבוא אצלי במקלך ובמעותיך ביום הכפורים שחל להיות בחשבונך. הלך ומצאו רבי עקיבא מצר, אמר לו: יש לי ללמוד, שכל מה שעשה רבן גמליאל עשוי, שנאמר (ויקרא כג) אלה מועדי יי מקראי קדש אשר תקראו אתם, בין בזמנן בין שלא בזמנן, אין לי מועדות אלא אלו. בא לו אצל רבי דוסא בן הרכינס, אמר לו: אם באין אנו לדון אחר בית דינו של רבן גמליאל, צריכין אנו לדון אחר כל בית דין ובית דין שעמד מימות משה ועד עכשיו, שנאמר (שמות כד) ויעל משה ואהרן נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל. ולמה לא נתפרשו שמותן של זקנים, אלא ללמד, שכל שלשה ושלשה שעמדו בית דין על ישראל הרי הוא כבית דינו של משה. נטל מקלו ומעותיו בידו, והלך ליבנה אצל רבן גמליאל ביום שחל יום הכפורים להיות בחשבונו. עמד רבן גמליאל ונשקו על ראשו, אמר לו, בא בשלום, רבי ותלמידי, רבי בחכמה, ותלמידי שקבלת את דברי.
(8) Rabban Gamliel had, on a tablet, and on the walls of his loft, various drawings of the moon, which he showed to simple witnesses, and said, "Was it like this [drawing] that you saw, or like [the other one]?" It happened once, that two witnesses came and said, "We saw [the moon] in the East in the morning, and in the evening in the West." [In that case,] Rabbi Yochanan ben Nuri said, "They are false witnesses." [But] when they came to Yavneh, Rabban Gamliel accepted [their testimony. It] also [happened once that] two witnesses came and said, "We saw the moon at its time [meaning, on the first of the two possible days], but it was not [to be] seen [afterwards] on the evening of its intercalation," and Rabban Gamliel accepted [their testimony]. Rabbi Dosa ben Harkinus said, "They are false witnesses; how can they testify that a [certain] woman gave birth [on a certain day], and, on the next day that her 'womb was between her teeth' [and the fetus still inside]?" [Then] Rabbi Yehoshua said to him, "I perceive [the truth of] your words."
(9) [Upon hearing this,] Rabban Gamliel sent [Rabbi Yehoshua] word, saving, "I decree upon you to come to me with your staff and your money on the day that comes out to be Yom Kippur, according to your calculation." Rabbi Akiva went to [Rabbi Yehoshua], and found him grieving; he said to him, "I have with what to teach, that all that Rabban Gamliel has done is [bindingly] done, as it is stated (Leveticus 23:4), 'These are the feasts of the Lord, holy convocations which you shall proclaim;' whether at their [proper] time, or whether not at their [proper] time, I have no holy convocations except [for the ones proclaimed by the court." When Rabbi Yehoshua] came to Rabbi Dosa ben Harkinus, [the latter] said to him, "If we are to [question the decisions] of the court of Rabban Gamliel, we must [also question the decisions] of all the courts which have stood, from the days of Moshe until [today]; as it is stated, (Exodus 24:2), 'Moshe, Aharon, Nadav, Avihu, and seventy of the elders of Israel went up.' Why were the names of the elders not specified? Rather [it was] to teach, that every three men that form a court [to be responsible] over Israel, behold [that court] is to be [considered] like the court of Moshe." [After this], Rabbi Yehoshua took his staff and his money in his hand, and went to Yavneh to Rabban Gamliel on the day that came out to be Yom Kippur, according to his calculation. [At that point], Rabban Gamliel stood up, and kissed him on his head, [and] he said to him, "Come in peace, my teacher and my disciple! My teacher — in wisdom; and my disciple — in that you accepted my words."
(א) ראוהו בית דין וכל ישראל, נחקרו העדים, ולא הספיקו לומר: מקודש, עד שחשכה - הרי זה מעובר. ראוהו בית דין בלבד, יעמדו שנים ויעידו בפניהם, ויאמרו: מקודש מקודש. ראוהו שלושה והן בית דין, יעמדו השנים ויושיבו מחבריהם אצל היחיד ויעידו בפניהם, ויאמרו: מקודש מקודש, שאין היחיד נאמן על ידי עצמו.
(ב) כל השופרות כשרין חוץ משל פרה, מפני שהוא קרן. אמר רבי יוסי: והלא כל השופרות נקראו קרן, שנאמר (יהושע ו) במשוך בקרן היובל.
(1) [Even in the case that] the court and all of Israel saw [the new moon], if [after] they examined the witnesses, they didn't have time to [declare it] 'dedicated' before it became dark; behold the month will be intercalary. If only the court saw it, two [of its members] must stand up and testify before [the others], and [the latter] will say, "Dedicated, dedicated." If [only] three, forming a court, saw it, two of them must stand up, and conjoin [two] of their fellow [scholars] with the single one, and testify before them, and [the latter] will say, "Dedicated, dedicated;" since an individual is not [qualified to wield the authority of the court] by himself.
(2) All shofars are fit [to be blown on Rosh Hashanah], except for that of a cow because it is [called] a horn [and not a shofar]. Rabbi Yose said, "But are not all shofars [also] called a horn, as it is stated (Joshua 6:5), 'upon a long blast from the ram’s horn'?”