144 Taanit 1/6-7 & 2/1-2

(ו) עברו אלו ולא נענו, בית דין גוזרין שלש תעניות אחרות על הצבור. אוכלין ושותין מבעוד יום, ואסורין במלאכה וברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המטה, ונועלין את המרחצאות. עברו אלו ולא נענו, בית דין גוזרין (עליהם) עוד שבע, שהן שלש עשרה תעניות על הצבור. הרי אלו יתרות על הראשונות, שבאלו מתריעין ונועלין את החנויות. בשני מטין עם חשכה, ובחמישי מתרין מפני כבוד השבת.

(ז) עברו אלו ולא נענו, ממעטין במשא ומתן, בבנין ובנטיעה, בארוסין ובנשואין ובשאלת שלום בין אדם לחברו, כבני אדם הנזופין למקום. היחידים חוזרים ומתענים עד שיצא ניסן. יצא ניסן ולא ירדו גשמים, סימן קללה, שנאמר (שמואל א יב) הלוא קציר חטים היום, וגו'.

(6) If these [fasts] have passed and were not [favorably] answered, the Beth Din shall decree three more public fasts. On the night beforehand, we may eat and drink, but [on the fast day itself] it is prohibited to work, to bathe, anoint the body, wear [leather] shoes, and to perform the marriage duty. Additionally, we lock the bathhouses. If these [fasts] have passed and were not [favorably] answered, the Beth Din shall decree seven more fast days, which altogether make thirteen public fasts. These are more [strict] than the earlier [fast days], because [on these new fasts] we cry out [with shofar or voice], and we lock the shops. On Mondays, towards the evening, the shop-shutters [of those who sell articles of food] may be [loosely] leaned on [that is, not fully closed, but in a slanting position, so as to discourage but not completely prohibit buying], and on Thursdays, they may be entirely taken off, in honor of the [approaching] Sabbath.

(7) If these [fasts] have passed and were not [favorably] answered, we lessen from engaging in business transactions; from erecting buildings and planting; and from betrothings, weddings, and mutual greetings, like men who have been rebuked [and, so to speak, put] in their place. Private individuals return to fasting until the end of the month of Nissan. If Nissan has elapsed, and then the rain falls (some change the words to read "without rain," though not all. Due to the verse quoted, it seems that the phrase should be left out), it must be considered as a curse, for thus it is written [I Samuel 12:17], "Is it not wheat harvest to day? I will call unto the Lord, and he shall send thunder and rain (proving through context that rain during the harvest season is a curse)."

(א) סדר תעניות כיצד, מוציאין את התבה לרחובה של עיר ונותנין אפר מקלה על גבי התבה ובראש הנשיא ובראש אב בית דין, וכל אחד ואחד נותן בראשו. הזקן שבהן אומר לפניהן דברי כבושין: אחינו, לא נאמר באנשי נינוה וירא האלהים את שקם ואת תעניתם, אלא (יונה ג) וירא האלהים את מעשיהם כי שבו מדרכם הרעה. ובקבלה הוא אומר (יואל ב) וקרעו לבבכם ואל בגדיכם.

(ב) עמדו בתפלה, מורידין לפני התבה זקן ורגיל, ויש לו בנים וביתו ריקם, כדי שיהא לבו שלם בתפלה. ואומר לפניהם עשרים וארבע ברכות, שמונה עשרה שבכל יום, ומוסיף עליהן עוד שש.

(1) What is the order of the [prayer service of the] fast-days? We take out the ark to the square of the city, and we place ashes of burnt [substances] on the heads of the Nasie

(2) They stand to pray. We bring in front of the ark (meaning, to be the chazzan) an elderly man who is regular [to function as chazzan], who has children, and whose house is empty (meaning, he is poor), so that his heart may be entirely [devoted] to his prayer, and he says before them twenty-four blessings: the eighteen that are [said] every day, and he adds upon them another six.