145 Taanit 2/3-6

(ג) ואלו הן: זכרונות ושופרות , אל יי בצרתה לי קראתי ויענני, אשא עיני אל ההרים וגו', ממעמקים קראתיך ה', תפלה לעני כי יעטף. רבי יהודה אומר: לא היה צריך לומר זכרונות ושופרות, אלא אומר תחתיהן רעב כי יהיה בארץ דבר כי יהיה וגו', אשר היה דבר ה' אל ירמיהו על דברי הבצרות, ואומר חותמיהן.

(ד) על הראשונה הוא אומר: מי שענה את אברהם בהר המוריה, הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה, ברוך אתה ה' גואל ישראל. על השניה הוא אומר: מי שענה את אבותינו על ים סוף, הוא יענה אתכם וישמע קול צעקתכם היום הזה, ברוך אתה ה' זוכר הנשכחות. על השלישית הוא אומר: מי שענה את יהושע בגלגל, הוא יענה אתכם וישמע קול צעקתכם היום הזה, ברוך אתה ה' שומע תרועה. על הרביעית הוא אומר: מי שענה את שמואל במצפה, הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה, ברוך אתה ה' שומע צעקה. על החמישית הוא אומר: מי שענה את אליהו בהר הכרמל, הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה, ברוך אתה ה' שומע תפלה. על הששית הוא אומר: מי שענה את יונה ממעי הדגה, הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה, ברוך אתה ה' העונה בעת צרה. על השביעית הוא אומר: מי שענה את דוד ואת שלמה בנו בירושלים, הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה, ברוך אתה ה' המרחם על הארץ.

(ה) מעשה בימי רבי חלפתא ורבי חנניה בן תרדיון, שעבר אחד לפני התבה וגמר את הברכה כלה, ולא ענו אחריו אמן. תקעו הכהנים תקעו, מי שענה את אברהם אבינו בהר המוריה הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה. הריעו בני אהרן הריעו, מי שענה את אבותינו על ים סוף, הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה. וכשבא דבר אצל חכמים, אמרו: לא היינו נוהגין כן אלא בשער המזרח ובהר הבית.

(ו) שלש תעניות הראשונות אנשי משמר מתענין ולא משלימין, ואנשי בית אב לא היו מתענין כלל. שלש שניות אנשי משמר מתענין ומשלימין, ואנשי בית אב מתענין ולא משלימין. שבע אחרונות אלו ואלו מתענין ומשלימין, דברי רבי יהושע. וחכמים אומרים: שלש תעניות הראשונות אלו ואלו לא היו מתענין כלל. שלש שניות אנשי משמר מתענין ולא משלימין, ואנשי בית אב לא היו מתענין כלל. שבע אחרונות אנשי משמר מתענין ומשלימין, ואנשי בית אב מתענין ולא משלימין.

(3) These [extra blessings] are as follows: (1) [The blessing of] Remembrances, (2) [The blessing of] Shofars, (3) [Psalm 120,] "Hashem is my G-d in times of distress to me," (4) [Psalm 121,] "I lift my eyes up to the mountains," (5) [Psalm 130,] "From the depths I have called to you, O G-d," (6) [Psalm 102,] "A prayer of the impoverished, when he wraps himself [in a Tallit]. Rabbi Yehudah says, "It was not necessary to say [the blessings of] Remembrances and Shofars‎, but rather he says in their place, "When there is famine in the land, when there is pestilence in the land (I Kings 8:37)," and, "The word of the Lord that came to Jeremiah concerning the droughts (Jer. 14:1)." And he says their conclusions:

(4) Upon the first blessing he shall say [in conclusion], "He who answered Abraham on Mount Moriah, may He answer you, and listen to your cry on this day. Blessed art thou, O Lord, Redeemer of Israel!" Upon the second he shall say, "He who answered our ancestors on the Red Sea, may He answer you, and listen to your cry on this day. Blessed art thou, O Lord, who remembers the [things] forgotten [by man]!" Upon the third he shall say, "He who answered Yejoshua in Gilgal, may He answer you, and listen this day to your cry. Blessed art thou, O Lord, who deigns to listen to the sound of the shofar!" Upon the fourth he shall say, "He who answered Samuel in Mizpah, may He answer you, and listen to your cry on this day. Blessed art thou, O Lord, who hearkens to [our] cry!" Upon the fifth he shall say, "He who answered Elijah on Mount Carmel, may He answer you, and listen to your cry on this day. Blessed art thou, O Lord, who hearkens to prayer!" Upon the sixth he shall say, "He who answered Jonah in the entrails of the fish, may He answer you, and listen to your cry on this day. Blessed art thou, O Lord, who answers in the time of distress!" Upon the seventh he shall say, "He who answered David, and his son Solomon, in Jerusalem, may He answer you, and listen to your cry on this day. Blessed art thou, O Lord, who has compassion on the earth!"

(5) It happened in the times of Rabbi Halaphta and Rabbi Hanina ben Teradion, that a minister advanced to the reading-desk and finished the whole of the blessing without any [of the congregation] answering thereupon, "Amen:" [a minister called], "Sound, O priests! sound!" [the minister who said the prayers continued], "May he who answered our father Abraham on Mount Moriah answer you, and listen [favourably] to your prayer this day:" [a minister called] "Sound an alarm, sons of Aaron! sound an alarm!" [the minister who said the prayers continued], "May he who answered our ancestors on the Red Sea answer you, and listen [favourably] to your cry this day." When the sages were informed of this, they said, "This was not our custom, except at the eastern door [of the Temple], and on the Temple-mountain [Mount Moriah]."

(6) On the three first fasts, the priests who had the weekly watch of the Temple fasted, but not the whole day; and the ministering priests did not fast at all. On the second three fasts, the priests on the weekly duty fasted the whole day; and the ministering priests fasted, but not the whole day. But on the last seven, both classes of priests fasted the whole day. Such is the opinion of R. Joshua; but the sages say, "The three first fasts were not kept by any of the said priests: on the second three, the priests who had the weekly duty used to fast, but not the whole day; and the officiating priests did not fast at all. On the last seven, the priests on the weekly duty fasted the whole day; and the officiating priests fasted, but not the whole day."