148 Taanit 3/5-8

(ה) על אלו מתריעין בכל מקום: על השדפון ועל הירקון, על הארבה ועל החסיל, ועל חיה רעה ועל החרב. מתריעין עליה, מפני שהיא מכה מהלכת.

(ו) מעשה שירדו זקנים מירושלים לעריהם, וגזרו תענית על שנראה כמלא פי תנור שדפון באשקלון. ועוד גזרו תענית על שאכלו זאבים שני תינוקות בעבר הירדן. רבי יוסי אומר: לא על שאכלו אלא על שנראה.

(ז) על אלו מתריעין בשבת: על עיר שהקיפוה גוים או נהר, ועל ספינה המטרפת בים. רבי יוסי אומר: לעזרה ולא לצעקה. שמעון התימני אומר: אף על הדבר. ולא הודו לו חכמים.

(ח) על כל צרה שלא תבוא על הצבור, מתריעין עליה, חוץ מרוב גשמים. מעשה שאמרו לו לחוני המעגל: התפלל שירדו גשמים. אמר להם: צאו והכניסו תנורי פסחים, בשביל שלא ימוקו. התפלל ולא ירדו גשמים. מה עשה, עג עוגה ועמד בתוכה, ואמר (לפניו), רבונו של עולם, בניך שמו פניהם עלי, שאני כבן בית לפניך. נשבע אני בשמך הגדול שאיני זז מכאן, עד שתרחם על בניך. התחילו גשמים מנטפין. אמר: לא כך שאלתי, אלא גשמי בורות שיחין ומערות. התחילו לירד בזעף. אמר: לא כך שאלתי, אלא גשמי רצון, ברכה ונדבה. ירדו כתקנן, עד שיצאו ישראל מירושלים להר הבית מפני הגשמים. באו ואמרו לו: כשם שהתפללת עליהם שירדו כך התפלל שילכו להן. אמר להן: צאו וראו אם נמחית אבן הטועים. שלח לו שמעון בן שטח: אלמלא חוני אתה, גוזרני עליך נדוי. אבל מה אעשה לך, שאתה מתחטא לפני המקום ועושה לך רצונך כבן שהוא מתחטא על אביו ועושה לו רצונו. ועליך הכתוב אומר (משלי כג) ישמח אביך ואמך ותגל יולדתך.

(5) An alarm is to be sounded in all places for the following plagues:—For a corn-blast, mildew, locusts, caterpillars, attacks of ferocious animals, hosts of armed men; for all these an alarm must be sounded, because they are spreading evils.

(6) It once happened, that some elders went from Jerusalem, each to his own place, and they decreed a fast, because a corn-blast, of a size to cover therewith the mouth of an oven, had been seen near Ashkelon. They also decreed a fast on account of two children having been devoured by wolves on the other side of the Jordan. Rabbi Yose says, "it was not because the wolves actually devoured [children], but because they had appeared [in the towns prowling for food]."

(7) For the following calamities an alarm is to be sounded even on the Sabbath:—For a city surrounded by enemies; for a flood threatening to inundate the country; for a ship in imminent danger of being wrecked at sea [in a storm]. Rabbi Yose says, This sounding is to be, to obtain assistance [from men], not as an imploring cry [to God]." Simeon the Temanite says, "They shall also sound on the Sabbath in case of pestilence;" but the sages did not agree with him [in this].

(8) For every plague—which may the community never be visited with! —an alarm is to be sounded, except for a superabundance of rain. It happened once, that they said to Choni Hama'gal, "Pray for us, that rain may fall." He told them, "Go and bring in the Passover ovens, that they may not be spoiled by the rain." He prayed, and the rain did not descend. What did he then? He marked out a circle, and placing himself within it, thus prayed, "Creator of the world! thy children have looked up to me as being peculiarly favoured by thee; I swear, by thy Great Name, that I will not move from this place until thou wilt have compassion on thy children." The rain began to drop down [gently]. He said, "It was not for this that I petitioned, but for rain [sufficient to fill] wells, cisterns, and caves." The rain then fell in violent torrents; when he said, "Not for such rains did I petition, but for mild, felicitous, and liberal showers." The rain then fell in the usual manner, until the Israelites of Jerusalem were obliged to go from the city to the Temple mountain, on account of the rain. They came and said to him, "Even as thou didst pray that the rains might come down, thus pray now that they may cease." He said to them, "Go and see whether the stone ‏טועים‎ is covered by the waters." Simeon, son of Shatach sent him word, "If thou wert not Honee, I would order thee to be anathematised; but what shall I do to thee? since thou sinnest against God, and yet he forgives and indulges thee like a favoured child, who sins against his father, and is yet forgiven and indulged. To thee may be applied the text, 'Thy father and mother shall rejoice, and they who begot thee shall be glad.' (Prov. 23:25)"