(ט) האומר: יברכוך טובים, הרי זו דרך המינות. על קן צפור יגיעו רחמיך, ועל טוב יזכר שמך, מודים מודים - משתקין אותו. המכנה בעריות, משתקין אותו. האומר: ומזרעך לא תתן להעביר למלך, ומזרעך לא תתן לאעברא בארמיותא, משתקין אותו בנזיפה.
(י) מעשה ראובן נקרא ולא מתרגם. מעשה תמר נקרא ומתרגם. מעשה עגל הראשון נקרא ומתרגם. והשני נקרא ולא מתרגם. ברכת כהנים, מעשה דוד ואמנון, לא נקראין ולא מתרגמין. אין מפטירין במרכבה. ורבי יהודה מתיר. רבי אליעזר אומר: אין מפטירין בהודע את ירושלים.
(9) A person who, in his prayers to the Almighty, says, "The good shall [alone] bless thee," acts in a heretical manner; if he says, "Even to birds’ nests were thy mercies extended," or, "For thy goodness be thy name remembered," or one who says twice, "Modim" [in the Amidah], he shall be silenced [by authority]. Also, whoever explains the text (Lev. 18:21), Umizaracho lo titen laehavir lamolech to mean, "Thou shalt not give thy seed to an Aramite [heathen] woman," and those who explain figuratively the section in the law relating to the prohibition of carnal intercourse between relatives (Lev. 18), shall be silenced, and publicly reprimanded.
(10) The occurrence of Reuben with Billah is to be read without being interpreted; that of Tamar [and Amnon] is to be read and interpreted. The [first part of the] occurrence with the golden calf is to be read and interpreted; but the second part [commencing Exod. 34:21] is to be read, without being interpreted. The blessing of the priests, and the occurrence of David and Amnon, are neither to be read nor interpreted; the description of the Divine chariot (Ezek. 1), is not to be read as an Aphtorah [section from the Prophets], but R. Jehudah permits it; Rabbi Eleazar says, neither (Ezek. 16), "Cause Jerusalem to know her abomination,"
(א) משקין בית השלחין במועד ובשביעית בין ממעין שיצא בתחלה, בין ממעין שלא יצא בתחלה. אבל אין משקין לא ממי הגשמים ולא ממי הקילון, ואין עושין עוגיות לגפנים.
(ב) רבי אלעזר בן עזריה אומר: אין עושין את האמה בתחלה במועד ובשביעית, וחכמים אומרים: עושין את האמה בתחלה בשביעית, ומתקנין את המקלקלות במועד. ומתקנין את קלקולי המים שברשות הרבים, וחוטטין אותן. ומתקנין את הדרכים ואת הרחובות ואת מקואות המים, ועושין כל צרכי הרבים, ומצינין את הקברות, ויוצאין [אף] על הכלאים.
(1) One may water an irrigated field on the Moed [intermediate days of Pesach and Sukkot, upon which some forms of melakhah are prohibited] and during the Sabbatical year, whether from a new emerging spring, as well as from a spring that is not just now emerging. But they may not irrigate it from [stored] rain-water, nor from water [drawn] from a deep well; nor may they make [dig] trenches [to hold water] around vines.
(2) Rabbi Eleazar ben Azariah says, One may not make [dig] a fresh trench [conduit, or water course] on the Moed, or during the Sabbatical year. But the sages hold, that a fresh trench [water course] may be dug during the Sabbatical year, and one may repair those [conduits] which are damaged on the Moed. They may [likewise] repair water works [which are] in the public domain and clean them. They may also repair the roads, the market [public] places, and the ritual baths. All public needs may be performed. They may also mark [whitewash] graves, and even send out [inspectors to uproot] Kilayim [planting together certain plants].