(ד) אין כותבין שטרי חוב במועד. ואם אינו מאמינו. או שאין לו מה יאכל. הרי זה יכתוב. אין כותבין ספרים. תפילין ומזוזות במועד. ואין מגיהין אות אחת אפילו בספר עזרא (ספרים אחרים העזרה). ר' יהודה אומר. כותב אדם תפילין ומזוזות לעצמו. וטווה על יריכו תכלת לציציתו:
(ה) הקובר את מתו שלשה ימים קודם לרגל. בטלה הימנו גזרת שבעה. שמנה. בטלה הימנו גזרת שלשים. מפני שאמרו שבת עולה ואינה מפסקת. רגלים מפסיקין ואינן עולין:
(ו) רבי אליעזר אומר משחרב בית המקדש. עצרת כשבת. רבן גמליאל אומר ראש השנה ויום הכפורים כרגלים. וחכמים אומרים לא כדברי זה ולא כדברי זה. אלא עצרת כרגלים. ראש השנה ויום הכפורים כשבת:
(ז) אין קורעין. ולא חולצין. ואין מברין. אלא קרוביו של מת. ואין מברין אלא על מטה זקופה. אין מוליכין לבית האבל. לא בטבלא. ולא באסקוטלא. ולא בקנון. אלא בסלים. ואין אומרים ברכת אבלים במועד. אבל עומדין בשורה. ומנחמין ופוטרין את הרבים:
(4) We may not write documents of [debt] obligation during the intermediate days. But if he [the lender] does not trust him [the borrower], or if he has nothing to eat, then it may he written. We may not write sefarim [books of the Tanach written in holiness, on parchment, and used for personal or public study, or for reading aloud in public. Sometimes the intent is specifically Torah scrolls], tefillin, or mezuzot during the intermediate days, and must not correct one letter, even in the scroll of Ezra. Rabbi Yehuda said, "One may write tefillin and mezuzot for himself, and spin tekhelet [the blue-dyed wool used for tsitsit and priestly garments] in his lap."
(5) One who buried his dead [relative] three days before the festival, the decree of seven [days of mourning] is canceled for him; eight days [before the festival], the decree of thirty [days of mourning] is canceled for him, because they said, "The Shabbat counts [as a day of mourning], but does not supersede [and] the festivals supersede, but do not count.
(6) Rabbi Eliezer says, "Since the destruction of the Temple, the Shavuot is like Shabbat [in respect to mourning]." Rabban Gamliel says, "Rosh Hashanah and Yom Kippur are like festivals." But the Sages say, "Not like the words of this one, nor like the words of that one. Rather, Shavuot is like the festivals; Rosh Hashanah and Yom Kippur are like Shabbat."
(7) We may not tear [our garments], nor lay bare [a shoulder], nor offer a funeral meal, except for the relatives of the dead. The funeral meal is only offered on an upright couch. We do not carry [the food] to the house of mourning: not on a tray, nor in a silver tureen, nor in a dish, but in baskets. We do not say the blessing of mourners during the intermediate days, but we stand in a row, comfort [the mourners] and then dismiss the masses.