(ג) עולות במועד באות מן החולין. והשלמים מן המעשר. יום טוב הראשון של פסח. בית שמאי אומרים מן החולין. ובית הלל אומרים מן המעשר:
(ד) ישראל יוצאין ידי חובתן בנדרים. ונדבות. ובמעשר בהמה. והכהנים בחטאות. ואשמות. ובבכור. ובחזה ושוק. אבל לא בעופות. ולא במנחות:
(ה) מי שיש לו אוכלים מרובים. ונכסים מועטים. מביא שלמים מרובים. ועולות מועטות. נכסים מרובים. ואוכלין מועטין. מביא עולות מרובות. ושלמים מועטין. זה וזה מועט. על זה נאמר מעה כסף ושתי כסף. זה וזה מרובים. על זה נאמר (דברים טז, יז) איש כמתנת ידו כברכת ה' אלהיך אשר נתן לך:
(ו) מי שלא חג ביום טוב הראשון של חג חוגג את כל הרגל. ויום טוב האחרון של חג. עבר הרגל ולא חג. אינו חייב באחריותו. על זה נאמר (קהלת א, טו) מעוות לא יוכל לתקון וחסרון לא יוכל להמנות:
(3) Burnt-offerings on [the intermediate days of] a holiday come [only] from unconsecrated funds, and peace-offerings come [even] from the [second] tithe. On the first sacred day of Passover, The House of Shammai say: [they come] [only] from unconsecrated funds; and the House of Hillel say: [they come] [even] from the [second] tithe.
(4) Israelites fulfill their obligation with pledged and consecrated animals and with ma'aser behema (tithe animals), and the priests (kohanim) - with the chatat and with the asham sacrifices and with the bechor (firstborn animal) and with the breast and with the shoulder, but not with fowl and not with flour offerings (minchah)
(5) One who has many dependents and few assets, should bring many peace offerings and few burnt offerings. [One who has] many assets and few dependents, should bring many burnt offerings and few peace offerings. [If one has] few of both, of him it is stated: A ma'ah of silver and two pieces of silver. [If one has] many of both, of him it is stated: "Each man as he is able, according to the Lord your God's blessing that He gave you" (Deuteronomy 16:17).
(6) If one failed to celebrate [by bringing the burnt and peace offerings] during the first festival day of Sukkot, one may celebrate during the entire festival and during the last festival day of Sukkot. If the festival passed and one failed to celebrate, one is not obligated to compensate. About this it is stated: "A crooked thing that cannot be fixed, and a loss cannot be reckoned" (Ecclesiastes 1:15).