06 Bava Kama 3/11 & 4/1-3

(יא) שור שהיה רודף אחר שור אחר והוזק. זה אומר שורך הזיק. וזה אומר לא כי אלא בסלע לקה. המוציא מחבירו עליו הראיה. היו שנים רודפים אחר אחד. זה אומר שורך הזיק וזה אומר שורך הזיק שניהם פטורין. אם היו שניהן של איש אחד שניהן חייבים. היה אחד גדול ואחד קטן. הניזק אומר גדול הזיק. והמזיק אומר לא כי אלא קטן הזיק. אחד תם ואחד מועד. הניזק אומר מועד הזיק. והמזיק אומר לא כי אלא תם הזיק. המוציא מחברו עליו הראיה. היו הניזוקין שנים אחד גדול ואחד קטן. והמזיקים שנים אחד גדול ואחד קטן. הניזק אומר גדול הזיק את הגדול וקטן את הקטן. ומזיק אומר לא כי אלא קטן את הגדול וגדול את הקטן. אחד תם ואחד מועד. הניזק אומר מועד הזיק את הגדול ותם את הקטן. והמזיק אומר לא כי אלא תם את הגדול ומועד את הקטן. המוציא מחברו עליו הראיה:

(11) [If] an ox was chasing after another ox, and caused damage. This one says "Your ox damaged," and this one says, "No, your ox was injured on a rock," the burden of proof is upon the one who wishes to be compensated. If two [oxen] were chasing after one [ox], this one says, "Your ox damaged," and this one says, "Your ox damaged," both are exempt. If both [oxen] belonged to a single owner, both are liable. If one was large and one was small, and the injured [owner] says, "The large one damaged," and the one who damaged says, "No, the small one damaged" ... [Or If] one was a "tam" (not observed to habitually inflict damage) and one was a "muad" (observed to habitually inflict damage), and the injured [owner] says, "The 'muad' damaged," and the injurer says, "No, the 'tam' damaged" ... ... [in these cases] the burden of proof is upon the one who wishes to be compensated. If two [oxen] were damaged, one large and one small, and two [oxen] caused the damage, one large and one small... ... The injured [owner] says, "The large one damaged the large one and the small one damaged the small one," and the one who damaged says, "No, the small one injured the large one and the large one injured the small one" ... [Or if] one was a "tam" and one was a "muad," and the injured [owner] says, "The 'muad' damaged the large one and the 'tam' damaged the small one," and the one who damaged says, "No, the 'tam' injured the large one and the 'muad' injured the small one" ... ... [in these cases] the burden of proof is upon the one who wishes to be compensated.

(א) שור שנגח ארבעה וחמשה שוורים זה אחר זה ישלם לאחרון שבהם. ואם יש בו מותר יחזיר לשלפניו. ואם יש בו מותר יחזיר לשלפני פניו. והאחרון אחרון נשכר דברי רבי מאיר. רבי שמעון אומר שור שוה מאתים שנגח שור שוה מאתים ואין הנבלה יפה כלום זה נוטל מנה וזה נוטל מנה. חזר ונגח שור אחר שוה מאתים האחרון נוטל מנה ושלפניו זה נוטל חמשים זוז וזה נוטל חמשים זוז. חזר ונגח שור אחר שוה מאתים האחרון נוטל מנה. ושלפניו חמשים זוז ושנים הראשונים דינר זהב:

(ב) שור שהוא מועד למינו ואינו מועד לשאינו מינו. מועד לאדם ואינו מועד לבהמה. מועד לקטנים ואינו מועד לגדולים. את שהוא מועד לו משלם נזק שלם ואת שאינו מועד לו משלם חצי נזק. אמרו לפני רבי יהודה הרי שהיה מועד לשבתות ואינו מועד לחול. אמר להם לשבתות משלם נזק שלם לימות החול משלם חצי נזק. אימתי הוא תם. משיחזור בו שלשה ימי שבתות:

(ג) שור של ישראל שנגח שור של הקדש ושל הקדש שנגח לשור של ישראל פטור. שנאמר (שמות כא, לה) שור רעהו ולא שור של הקדש. שור של ישראל שנגח לשור של עוכד כוכבים פטור. ושל עובד כוכבים שנגח לשור של ישראל בין תם בין מועד משלם נזק שלם:

(1) An ox which has gored four or five other oxen, this one after this one: he shall pay to [the owner of] the last ox injured. If there remains, it will go to [the owner of] the previously [injured ox]. If there still remains, it will go to [the owner of the ox injured] previous to the previously [injured ox]. [The owner of] the last [injured ox] benefits, the words of Rabbi Meir. Rabbi Shimon says, [If] an ox worth two hundred gores an ox worth two hundredand the carcass is not worth anything, this one gets one hundred and this one gets one hundred. [If] it goes back and injures another ox worth two hundred, the [owner of the] ox last injured receives 100 and the owner of the previously injured ox receives fifty. [If] it injures another ox worth two hundred, the [owner of the] ox last injured receives 100, the [owner of the] previously injured ox receives fifty, and the first two receive twent five.

(2) An ox which is warned for [injuring] its own species, and is not warned for [injuring] that which is not its own species; or is warned for [injuring] people and not warned for [injuring] animals; or is warned for [injuring] children and not warned for [injuring] adults—that for which it is warned [its owner] pays full damages, and that for which it is not warned [its owner] pays half damages. They said in front of Rabbi Judah: What if it is warned [for injuring] on the Sabbath, and it is not warned for during the week?” He said to them: “For [damages on] Sabbaths [its owner] pays full damages and for [damages] during the week [its owner] pays half damages.” When is [the ox considered] harmless? After it refrains from [damaging] for three Sabbath days.

(3) An ox of an Israelite that gored an ox belonging to the Temple, or an ox belonging to the Temple that gored an ox of an Israelite, he is exempt, as it says, “The ox belonging to his neighbor” (Exodus 21:35), and not an ox belonging to the Temple. An ox of an Israelite that gores an ox of a non-Jew, he is exempt. And an ox of a non-Jew that gores the ox of an Israelite, whether the ox is harmless or an attested danger, its owner pays full damages.