(יא) אין מערבין פירות בפירות. אפילו חדשים בחדשים. ואין צריך לומר חדשים בישנים. באמת ביין התירו לערב קשה ברך מפני שהוא משביחו. אין מערבין שמרי יין ביין. אבל נותן לו את שמריו. מי שנתערב מים ביינו לא ימכרנו בחנות. אלא אם כן הודיעו. ולא לתגר אף על פי שהודיעו. שאינו אלא לרמות בו. מקום שנהגו להטיל מים ביין. יטילו:
(יב) התגר נוטל מחמש גרנות ונותן לתוך מגורה אחת. מחמש גתות ונותן לתוך פיטם אחד. ובלבד שלא יהא מתכוין לערב. רבי יהודה אומר לא יחלק החנוני קליות ואגוזין לתינוקות. מפני שהוא מרגילן לבא אצלו. וחכמים מתירין. ולא יפחות את השער. וחכמים אומרים זכור לטוב. לא יבור את הגריסין. דברי אבא שאול. וחכמים מתירין. ומודים שלא יבור מעל פי מגורה שאינו אלא כגונב את העין. אין מפרכסין לא את האדם. ולא את הבהמה. ולא את הכלים:
(11) Fruit [of one field] may not be mixed together with fruit [of another], even newly-harvested with newly-harvested, and needless to say newly-harvested with old. However, with regard to wine, they permitted to mix “hard” wine with “soft,” since this improves it. Yeast of one wine may not be mixed with that of another, but [the seller] may give the yeast [along with the wine]. One who mixed water with his wine may not sell it in a store unless he informs [the buyer], and not to a merchant even if he does inform him, for it will only [be used] for deception. In a place where they are accustomed to put water in wine, they may do so.
(12) A merchant may acquire [grain] from five threshing floors and put the produce into one store-room, or from five wine-presses and put them into one cask, as long as he does not intend to mix [good with bad]. Rabbi Yehudah says: A storekeeper should not distribute parched grain or nuts to children, because he is accustoming them to come to him - but the Sages permit [this]. And he may not undercut the market price, but the Sages say: [let him be] remembered for good. One may not sift crushed beans - these are the words of Abba Shaul. But the Sages permit, though they agree that he should not sift [them only] at the opening of the store-room, since he would be creating an illusion. He should not beautify [his wares], neither humans, nor an animal, nor vessels.
(א) איזהו נשך. ואיזהו תרבית. איזהו נשך המלוה סלע בחמשה דינרין סאתים חטין בשלש מפני שהוא נושך. ואיזהו תרבית. המרבה בפירות. כיצד לקח הימנו חטין בדינר זהב הכור וכן השער. עמדו חטין בשלשים דינרין. אמר לו תן לי חטי שאני רוצה למכרן וליקח בהן יין. אמר לו הרי חטיך עשויות עלי בשלשים דינרין והרי לך אצלי בהן יין ויין אין לו:
(ב) המלוה את חבירו לא ידור בחצרו חנם. ולא ישכור ממנו בפחות מפני שהוא רבית. מרבין על השכר. ואין מרבין על המכר. כיצד. השכיר לו את חצרו ואמר לו אם מעכשיו אתה נותן לי הרי הוא לך בעשר סלעים לשנה. ואם של חדש בחדש. בסלע לחדש מותר. מכר לו את שדהו ואמר לו אם מעכשיו אתה נותן לי הרי היא שלך באלף זוז. אם לגורן. בשנים עשר מנה אסור.
(1) Which act is usury and which act is profiteering? Which act is usury? The one who lends a sela for five dinarin, or two se'im of wheat for three, that transaction is forbidden because [the interest] bites. And what is profiteering? One who increases [his profit] with produce. How so? One bought wheat from him at a golden dinar for a kor [when] such was the market price, and then wheat rose to thirty [silver] dinarin. [If] he said to him, “Give me my wheat since I want to sell them and buy wine with them” and [the other] said to him, “Let your wheat be reckoned with me at thirty dinarin and you now have a claim on me for wine," although he [the creditor] has no wine.
(2) [If] one lends [money] to his fellow, he may not dwell in his courtyard for free or rent it from him at a reduced [rate], since this is usury. One may increase the rent but may not increase the purchase price. How so? If he rented him his courtyard, and said to him, "If you pay me now [the cost] is ten sela'im per year, but if on a monthly basis, the rent is one sela per month," [this] is permitted. If he sold him his field and said to him, “If you pay me now, it is yours for one thousand zuz, but if [at the time of] threshing it will be twelve maneh," [this] is forbidden.