(ז) אין פוסקין על הפירות עד שיצא השער. יצא השער פוסקין. ואף על פי שאין לזה יש לזה. היה הוא תחלה לקוצרים פוסק עמו על הגדיש. ועל העביט של ענבים. ועל המעטן של זיתים. ועל הביצים של יוצר. ועל הסיד מששקעו בכבשן. ופוסק עמו על הזבל כל ימות השנה. רבי יוסי אומר אין פוסקין על הזבל אלא אם כן היתה לו זבל באשפה. וחכמים מתירין. ופוסק עמו כשער הגבוה רבי יהודה אומר אף על פי שלא פסק עמו כשער הגבוה יכול לומר תן לי כזה או תן לי מעותי:
(ח) מלוה אדם את אריסיו חטין בחטין לזרע אבל לא לאכול. שהיה רבן גמליאל מלוה את אריסיו חטין בחטין לזרע. ביוקר והוזלו או בזול והוקרו. נוטל מהן כשער הזול. ולא מפני שהלכה כן. אלא שרצה להחמיר על עצמו:
(ט) לא יאמר אדם לחבירו הלויני כור חטים. ואני אתן לך לגורן. אבל אומר לו הלויני עד שיבא בני. או עד שאמצא מפתח. והלל אוסר. וכן היה הלל אומר לא תלוה אשה ככר לחברתה עד שתעשנו דמים. שמא יוקירו חטים ונמצאו באות לידי רבית:
(י) אומר אדם לחבירו נכש עמי. ואנכש עמך. עדור עמי. ואעדור עמך. ולא יאמר לו נכוש עמי. ואעדור עמך. עדור עמי. ואנכש עמך. כל ימי גריד אחד. כל ימי רביעה אחד. לא יאמר לו חרוש עמי בגריד ואני אחרוש עמך ברביעה. רבן גמליאל אומר יש רבית מוקדמת. ויש רבית מאוחרת. כיצד נתן עיניו ללות הימנו. והיה משלח לו ואומר בשביל שתלוני. זו היא רבית מוקדמת. לוה הימנו. והחזיר לו את מעותיו. והיה משלח לו ואמר בשביל מעותיך שהיו בטלות אצלי. זו היא רבית מאוחרת. רבי שמעון אומר יש רבית דברים. לא יאמר לו דע כי בא איש פלוני ממקום פלוני:
(7) One may not set a price for [a future shipment of] produce until its market-price has been set. Once the market-price has been set, one may make an agreement, for even if [the fruit seller] does not have [the produce], someone else will have it. If [the fruit seller] was the first to harvest, he may set any price with him over a heap of unrefined grain, or [for wine] over a basket of grapes, or [for oil] over a vat of olives, or [for pots] over the [clay] balls of the potter, or over lime from when [the limestone] is submerged in the kiln. One may set a price with him for [a pending shipment of] manure all the days of the year. Rabbi Yose says: One may not set a price over manure until [the seller] has manure in the dungheap, but the Sages permit [it]. And one may set a price [variable] up to the cheapest [possible] rate. Rabbi Yehudah says: Even though he did not set the price with him at the cheapest rate, he is able to say, “Give [it] to me at this [price] or give me back my money.”
(8) One may lend his tenant-farmers wheat [in exchange] for wheat, for sowing but not for food, for Rabban Gamaliel used to lend his tenant-farmers wheat [in exchange] for wheat for sowing. If [it was] expensive and became cheap, or if it was cheap and became expensive, he would take from them at the cheaper rate [of the two], and not because this was the law, but because he wanted to hold himself to a stricter standard.
(9) One should not say to his fellow, “Lend me a kor of wheat and I will repay you at the threshing time." But he may say to him, “Lend [it] to me until my son comes,” or “[Lend it to me] until I find my key." But Hillel forbids. And Hillel would say thus: A woman may not lend a loaf to her friend until she sets a price for it, lest wheat become more expensive [in the interim], and it turns out they have come to [transgress] usury.
(10) One may say to his fellow, “Weed with me and I will weed with you,” [or] “Hoe with and I will hoe with you.” But one may not say to him, “Weed with me and I will hoe with you,” or, “Hoe with me and I will weed with you." All days of the dry season are the same [in value], and all days of the rainy season are the same [in value]. He shall not say to [his fellow], “Plow with me in the dry season and I will plow with you in the rainy season.” Rabban Gamaliel says: There is advance interest and subsequent interest. How so? If he set his sights on borrowing from another and sent him [a gift] and says, “This is in order that you will lend to me,” this is advance interest. If one borrowed from another and repaid it to him, and then sent him [a gift] and said, “This is for your money that was value-less [while] it was with me,” this is subsequent interest. Rabbi Shimon says: There is interest of words: one may not say to him, “Know that such-and-such a person has arrived from such-and-such place.”