(ה) מי שיש לו בור לפנים מביתו של חבירו. נכנס בשעה שדרך בני אדם נכנסין. ויוצא בשעה שדרך בני אדם יוצאין. ואינו מכניס בהמתו ומשקה מבורו אלא ממלא ומשקה מבחוץ. וזה עושה לו פותחת. וזה עושה לו פותחת:
(ו) מי שיש לו גינה לפנים מגינתו של חבירו. נכנס בשעה שדרך בני אדם נכנסים. ויוצא בשעה שדרך בני אדם יוצאין. ואינו מכניס לתוכה תגרין. ולא יכנס מתוכה לתוך שדה אחרת. והחיצון זורע את הדרך. נתנו לו דרך מן הצד מדעת שניהם. נכנס בשעה שהוא רוצה. ויוצא בשעה שהוא רוצה. ומכניס לתוכה תגרין. ולא יכנס מתוכה. לתוך שדה אחרת. וזה וזה אינם רשאים לזורעה:
(ז) מי שהיתה דרך הרבים עוברת בתוך שדהו. נטלה ונתן להם מן הצד. מה שנתן נתן ושלו לא הגיעו. דרך היחיד ארבע אמות. דרך הרבים שש עשרה אמה. דרך המלך אין לה שיעור. דרך הקבר אין לה שיעור. המעמד דייני צפורי אמרו בית ארבעת קבין:
(ח) המוכר מקום לחבירו. לעשות לו קבר. וכן המקבל מחבירו לעשות לו קבר. עושה תוכה של מערה ארבע אמות על שש. ופותח לתוכה שמונה כוכין. שלש מכאן ושלש מכאן ושתים מכנגדן. וכוכין אורכן ארבע אמות. ורומן שבעה. ורחבן ששה. רבי שמעון אומר עושה תוכה של מערה שש אמות על שמנה. ופותח לתוכה שלשה עשר כוך. ארבעה מכאן וארבעה מכאן ושלשה מכנגדן. ואחד מימין הפתח ואחד מן השמאל. ועושה חצר על פי המערה שש על שש כמלא המטה וקובריה. ופותח לתוכה שתי מערות אחת מכאן ואחת מכאן. רבי שמעון אומר ארבע לארבע רוחותיה. רבן שמעון בן גמליאל אומר הכל לפי הסלע:
(5) One who has a well within his fellow’s property may enter at a time when it is way of people to enter, and leave at a time when it is the way of people to leave. And he may not bring in his cattle and give it to drink from his well. Rather he must fill [a vessel] and give it to drink outside. And this one makes a lock for himself, and this one makes a lock for himself.
(6) One who has a garden within his fellow's garden may enter at a time when it is the way of people to enter, and leave at a time when it is the way of people to leave. And he may not bring merchants in, and may not enter from within it into another field. [And the owner of] the outer garden may sow on the path. If they gave him a path from the side, by mutual consent, he may enter when he wishes and leave when he wishes. And he may bring in merchants, but he may not enter from within it into another field. And neither of them is allowed to sow [the path].
(7) One through whose field a public thoroughfare passes, if he took it and gave them [an alternative path] by the side of the field, that which he has given he has given, and what which is [now] his does not become his. A private path is four cubits. A public path is sixteen cubits. The king’s highway has no prescribed measure. The path to a grave has no prescribed measure. [A place to] stand [to console the survivors of the deceased]: the judges of Tzippori say: four kab’s space of ground.
(8) One who sells a place to his fellow to make a tomb, and so, too, someone who contracted with his fellow to make a tomb, he makes the interior of it four cubits by six, and makes eight niches that open up into it, three on this side, three on that side, and two opposite [the doorway]. And the niches - their length is four cubits long, their height is seven [handbreadths], and their width is six [handbreadths]. Rabbi Shimon says: He makes the interior of the tomb six cubits by eight, and makes thirteen niches that open up into it, four from this side, and four from the other side, and three across from [the opening] and one to the right of the opening, and one to the left. And he makes an antechamber across the face of the cave that is six [cubits] by six – like the size of a coffin and it's buriers. And opens two chambers into it – one from this side, and one from that. Rabbi Shimon says, four, to the four directions. Rabban Shimon ben Gamliel says: all according to the stone.