Abudarham, Pesach, Second Part of the Seder

ואחר שאוכל מן המצה לוקח מן החזרת שהוא המרור וטובל בחרוסת ומברך לאכול מרור. ואל ישהנו בחרוסת פן יתבטל טעם המרור. ואוכל ממנו כזית הוא וכל אחד מן המסובין עמו בלא הסבה שאינו זכר לחירות אלא זכר לשעבוד שנאמ' בו וימררו את חייהם ועל כן אין צריך לאכלו דרך חירות. After eating the matzah, one takes some of the chazeret, (a type of) maror, and dips it in the charoset,¹⁹⁴Maimonides, Mishneh Torah Hilchot Chametz U’Matzah, 8:8 and recites, “To eat the maror.” One should not leave bitter herbs in the charoset too long since it will negate the taste of the maror. One should eat an olive's amount along with the others who are eating without leaning since it is not a symbol of freedom but a reminiscence of subjugation, as Scripture states, “They embittered their lives.” Therefore, one does not eat it in the manner of freedom.

ואחר שאוכל המרור לוקח המצה השלישית וכורך ממנה בחזרת ואוכל. וכת' הר"מ במז"ל לטבול אותם בחרוסת. ואוכל מהם כזית בהיסבה הוא וכל א' מן המסובין עמו זכר למקדש כהלל שהיה עושה כן במקדש. ולא יברך על אכילתו וכן כת' הרא"ש וטובלו בחרוסת שכך היה הלל עושה אוכל מצה ומרור. וכת' בעל העיטור ויש שמטבילין בחרוסת אבל מנהג שלנו מצה ומרור דהלל בלא טיבול בחרוסת שהקיפה מתה בטיבול אחד ויש אומרים מצה ממיתה אותה ע"כ. וכן כת' רב עמרם כי אין לטבול בחרוס' המצה והחזרת של כריכה. ואבן הירחי תמה על זה ואמר אטו הלל לא היה טובל בחרוסת זכר לטיט. After eating the maror, one takes the third piece of matzah and makes a sandwich-wrap with the hazeret and eats it. The Rambam OB”M writes that one dips it in charoset.¹⁹⁵Ibid. One eats an olive’s amount while leaning along with all the other participants as a reminder of the Temple according to the custom of Hillel who did so in the Holy Temple. One does not recite a blessing when eating it. The Rosh also writes that one dips it in charoset since this is what Hillel did when he ate matzah and maror. The author of the Ittur writes, There are those who dip (the sandwich) in the charoset but our custom is that one eats the matzah and maror as Hillel without dipping in the charoset since the poison is killed by the first dipping and there are those that say that the matzah kills it. Rav Amram also writes that one does not dip the matzah and maror sandwich-wrap in charoset. Ibn Yarchi was surprised about this and said, “Did Hillel really not dip in charoset, as a reminder of the mortar!¹⁹⁶Sefer HaManhig Author Abraham ben Natan - was born in the second half of the 12th century, probably at Lunel, Languedoc, where he also received his education. For this reason, he is sometimes also called HaYarḥi or Ibn Jarḥi, 'of Lunel', since Hebrew yareaḥ is the equivalent of the French word lune ('moon'). (Wikipedia)

ולמה אוכלין המצה והחזרת בכריכה דתניא בפ' ערבי פסחים אמרו עליו על הלל שהיה כורכן ואוכלן בבת אחת משם שנאמ' על מצות ומרורים יאכלוהו אמר ר' יוחנן חלוקים עליו חביריו על הלל דתניא יכול לצאת ידי חובתו אלא אם כן כורכן בבת אחת ואוכלין כדרך שהלל אוכלן ת"ל על מצות ומרורים יאכלוהו אפילו זה בעצמו וזה בעצמו, והשתא דלא איתמ' הלכתא לא כהלל ולא כרבנן ואנו צריכין לעשות זכר למקדש כהלל וגם אנו צריכין לאכול כל אחד מהם בפני עצמו כדי שלא יבטל מרור שהוא מדבריהם טעם מצה שהיא מן התורה לכך מברך תחלה לאכל מצה ואוכל ממנה כזית ומברך לאכול מרור ואוכל ממנו כזית ואחר כך כורך מצה ומרור ואוכל משניהם כזית ולא יברך על אכילתו מפני שאחר שמילא כריסו מהן אין לברך פעם אחרת ועוד כבר בירך על כל אחת מהן. ובערוך אומ' בזמן שבית המקדש קיים היה הלל מברך במצה לאכול מצה ובמרור לאכול מרור וכורך מצה ומרור בבת אחת כיון ששניהם מן התורה אין זה מבטל את זה אבל בזמן הזה דמצה דאוריתא שנאמ' בערב תאכלו מצות ומרור דרבנן שנאמ' על מצות ומרורים יאכלוהו בזמן דאיכא פסח אין בזמן דליכא פסח לא אין לאכלן בבת אחת דאתי דרבנן ומבטל דאורית' אלא זה בעצמו וזה בעצמו ואחר כך אוכלן בבת אחת זכר למקדש וכיון שכבר בירכנו על המצה ועל החזרת ואכילה זו לזכר בעלמא אין מברכין עליה. Why do we eat matzah and bitter herbs as a sandwich-wrap? It is taught in Pesaḥim, ch. 10 (Arvei Pesaḥim): “They said that Hillel would wrap matzah and maror together and eat them, as it is stated: “They shall eat it with matzot and bitter herbs.” (Nu. 9:11) Rabbi Yoḥanan said: Hillel’s colleagues disagreed with him, as it is taught: I might have thought that one should wrap matzot and bitter herbs together and eat them in the manner that Hillel eats them; therefore the verse states: “They shall eat it with matzot and bitter herbs,” meaning even this, the matza, by itself, and that, the bitter herbs, by themselves. ”¹⁹⁷BT Pesaḥim 115a Now, we say the law is neither like Hillel or the sages. Rather we do it (eat them together) as a reminder of the Temple, and we also eat them by themselves so that the maror (which is rabbinic) does not negate the taste of the matzah which is a Torah commandment. Therefore, we recite the blessing for matzah first and eat an olive’s amount of it, and then we recite the blessing over the maror and eat an olive’s amount of it and then we eat the two of them together without a blessing since we have already filled out belly with them and one does not have to recite another blessing. The Sefer Aruch states in the time when the Temple was still standing Hillel used to recite the matzah blessing for eating matzah and the maror blessing for eating bitter herbs and then they would make a sandwich-wrap of matzah and maror together since they both were from the Torah, one could not negate the other. But in this time when matzah is a Torah command, as is stated, “You shall eat it, matzah and bitter herbs” - in a time when there is a Pesaḥ, we do so; in a time when there is no Pesaḥ, there is no obligation to eat them together since the rabbinic command would come to abrogate the Torah command. Rather we eat each one separately and afterwards we eat them together in remembrance of the Temple. Since we have already recited a blessing over the matzah and over bitter herbs, eating it is only a general remembrance and we do not recite a blessing on it.

כת' אבן הירחי הרוצה לקיים מצוה מן המובחר לא ישוח עד שיעשה כריכה כהלל כדי שתעלה לו ברכת מצה ומרור לכריכה דהלל דהא משום דלא איתמ' הלכתא לא כמר ולא כמר עבדינן לחמרא כתרויהו הכי נמי לענין ברכה צריכינן למעבד שיעלו לשניהם ובשיחת חולין צריך ליזהר אבל טול ברוך לא הוי הפסק. Ibn Yarchi writes that one who wishes to perform the mitzvah of korech optimally, should not speak until he has made the sandwich-wrap like Hillel so that the blessings of matzah and the maror include the korech. For it is stated we do not perform the mitzvah like one or the other but strictly like both of them. Here too,regarding the blessing we need to do it for each of them, and one must be wary of common conversation interrupting the blessings.

ואחר כך נמשך בסעודתו ואוכל כל צרכו. ובאחרונה אוכל כזית מן המצה הפרוסה שתחת המפה לאפיקומן זכר לפסח שהיה נאכל על השבע. ואינו טועם כלום אחר אפיקומן כדי שיהיה הפסק סעודתו וטעם המצה בפיו. וצריך לאכול מצה של אפיקומן קודם חצות ואם לאו לא יצא ידי חובתו בפסח שאינו נאכל אלא עד חצות. Afterwards one can continue their meal and eat whatever they want. Afterwards one eats an olive’s amount of the matzah that is wrapped in a cloth for the Afikomen, as a reminder of the Pesaḥ offering which was eaten when a person was already satiated. One should taste nothing after the Afikomen so that it marks the conclusion of one’s meal and the taste of matzah remains in one’s mouth. One must eat the Afikomen matzah before the mid-hour of the night and if one doesn’t do so one has not fulfilled one obligation for the Pesaḥ which can only be eaten until the mid-hour of the night.

וכת' רבי יעקב הזקן משום אביו הואיל ושלשת המצות באות לשם מצה טוב הוא שתעשה מצוה בכל אחת מהן, כיצד על השלימה המוציא ועל הפרוסה לאכול מצה ולאפיקומן והשלישית לכריכה. Rabbi Yaakov the Elder¹⁹⁸Possibly Yaakov ben Yakar (990 – 1064) was a German Talmudist. He flourished in the first half of the 11th century. He was a pupil of Gershom ben Judah in Mainz, and is especially known as the teacher of Rashi, who characterizes him as Mori HaZaken (my teacher the elder). (Wikipedia) wrote in the name of his father, since there are three matzot that are named, “the matzot” it is good to perform a mitzvah with each of them. How so? One recites the motzi blessing on the first whole one, one recites Le’ekhol matzah and also the Afikomen on the middle broken one and one makes the sandwich-wrap on the third whole one.

ואם שכח ואכל דבר אחר אפיקומן חוזר ואוכל כזית ממצת אפיקומן ופוסק. If one forgot and ate after the Afikomen one should go back and eat another olive’s amount of the Afikomen and then stop (eating).

ואם אין לו אלא שלש מצות לשתי הלילות כתב אבין הירחי כי די לו בהם כיצד כשמברך המוציא ולאכל מצה בוצע מן הפרוסה בלבד ואוכל וכריכה של הלל עושה עוד מן הפרוסה ואינו נוגע בשלימה כלל נשארים לו שתים לליל שני יעשה בהם כסדר הזה. If one only has three matzot for the two nights Ibn Yarchi writes that this should be enough for them. How so? When one recites the HaMotzi blessing and Le’ekhol matzah, one should break part of the broken piece only and eat from it. One should make the sandwich-wrap from this broken piece and not touch the whole matzot at all that remains. Then one can make the Second night Seder with them just like this first Seder.

ואחר שאוכל אפיקומן מוזגין לו כוס שלישי ומברך עליו ברכת המזון ושותה בהסבה הוא וכל אחד מן המסובין עמו. After one has eaten the Afikomen one pours the third cup of wine and recites the blessing after the meal and then drinks it while leaning along with all the others who are accompanying the seder leader.

בין הכוסות הללו אם רצה לשתות ישתה בין שלישי לרביעי לא ישתה. ואמרינן בירושלמי למה בשביל שלא ישתכר וישכח לגמור את ההלל. ומקשה והלא כבר משוכר הוא פי' ששתה כל רצונו בסעודתו. ומתרץ יין שבתוך המזון אינו משכר יין שלאחר המזון משכר. וכת' בה"ג והרי"ף והרמב"ם ז"ל שאסור לשתות אחר מצת אפיקומן חוץ משתי כוסות אחד של ברכה ואחד של הלל. וכן עמא דבר כדי שלא יקבע עצמו על היין ויהיה כאוכל פסח בשתי חבורות וגם כדי שלא יראה כמוסיף על הכוסות. והר"י פי' טעם אחר למנהג לפי שחייב כל אדם לעסוק כל הלילה בהלכות פסח וביציאת מצרים ולספר בניסים שעשה הב"ה לאבותינו עד שתחטפנו השינה ואם ישתה ישתכר והכי אמרינן בתוספתא שחייב אדם לעסוק בהלכות פסח וביציאת מצרים כל הלילה וזהו ששנינו מעשה בר' אליעזר ור' יהושע שהיו מסובין בבני ברק והיו מספרים ביציאת מצרים כל אותו הלילה. אבל כוס חמשי התירו שיש לו סמך מעט מן הפסוק כנגד והבאתי אתכם. ואם רצה לשתות מים ישתה. Between the (first) if one wishes to drink, one may drink. Between the third and fourth (cups) one may not drink.¹⁹⁹BT Pesaḥim 117b In the Jer. Talmud says, “Why? So that he should not become drunk and forget to finish Hallel. The question is asked, “Isn’t he already drunk?” Peirush: Since one could drink as much as one wanted during the meal. It answers, “wine during a meal does not cause drunkenness; wine after the meal causes drunkenness.”²⁰⁰See JT Pesaḥim 10:6, although the Talmud states all of this somewhat differently. The Halachot Gedolot,²⁰¹Halachot Gedolot (lit. great halachot) is a work on Jewish law dating from the Geonic period. It exists in several different recensions, and there are sharply divergent views on its authorship, though the dominant opinion attributes it to Simeon Kayyara. Rif, and the Rambam OB”M write that it is forbidden to drink after the Afikomen except for the two cups of wine, the one that is prefaced by the blessing (after the meal) and the one that follows Hallel. This is the custom of the people in order that he not become focused on the wine and be like a person who eats the Pesaḥ offering with two gatherings, and also so that one does not appear like one who adds extra cups of wine. The Ri offers another reason for this custom - since one is obligated to spend the whole night (conversing) about the laws of Passover and the Exodus from Egypt, and recalling all the miracles which the Holy One performed for our ancestors until sleep overcomes them. If they drink, they might become inebriated. We read this in the Tosefta: “A person is obligated to be involved with the laws of Pesaḥ the whole night,”²⁰²Tosefta Pesaḥim 10:8 and we learn “The story of Rabbi Eliezer, Rabbi Joshua who sat together in B’nai Brak and told the story of the Exodus all that night…” But if one wishes to have a fifth cup of wine, they are permitted since there is support for this from the verse, “I will bring you…” (Ex. 6:8) If one wishes to drink water, one may do so.

ואם שכח ולא אכל מצת אפיקומן עד שנטל ידיו לברך או שאמר הב לן ונבריך או אפי' בירך כבר ונזכר קודם שבירך בפ"ה כתב אבי העזרי והרא"ש שיטול ידיו ויברך המוציא ויאכלנה. ואם לא נזכר עד אחר שבירך בפ"ה לא יאכלנה פעם אחרת מפני שהיה צריך לברך עוד ברכת המזון ולברך בפ"ה ונמצא מוסיף על ארבעה כוסות ועוד דקיימ' לן בין שלישי לרביעי לא ישתה ובכי האי גונא כדי הם מצות שלנו לסמוך עליהם כי כולם שמורות משעת לישה ואותה מצה אחרונה שאכל תעלה לו במקם מצת אפיקומן. ואם תאמר שמא לא אכל מצה לבסוף אלא פירות ומיני קטניות אין זה מעכב שלא אמרו אלא אין מפטירין לאחר הפסח אפיקומן אבל לא אמרו שאם הפטירו שעושין פסח שני ולא עדיף אפיקומן מפסח שהרי אינו אלא לזכר לו. וה"ר פרץ כת' אע"ג דאמר הב לן ונבריך יכול לאכול בלא ברכה אע"ג דבעלמא חשיב סילוק שאני הכא כיון דאפיקומן מצוה דרמא רחמנא עלן איכא למימ' אתכא דרחמנא סמכינן. If one forgot to eat the Afikomen matzah until after one washed hands in order to recite the Birkat HaMazon or if one already said, hav lan v’navrikh,²⁰³This is the opening of the Sephardi version of the Mizuman or the Zimun, or the introduction to the Birkat HaMazon, when there are three or more men eating together for traditional Jews. Ashkenazi Jews begin Rabbotai Niva rekh…. “Let us bless…” or one has already recited the Birkat HaMazon but before the blessing over the wine, the Avi Ezri²⁰⁴Eliezer ben Yoel HaLevi of Bonn ‎ also known as the Ra'avyah (1140–1225) was a Rabbinic scholar in Germany. He had a significant influence on Asher ben Jehiel (the ROSH). As a Rishon, he was prominent amongst the Tosafists of the middle-ages, and the Rosh write, one should wash one’s hands again and recite the Motzi and eat it. But if one didn’t remember until after the blessing over the wine, one should not eat the Afikomen since one must recite the Birkat HaMazon and recite the blessing over the wine again and it would appear as if one were adding a fifth cup of wine. Further, we have established that one does not drink wine between the third and fourth cups. We can say that it is fitting to rely on our matzot which are all ‘guarded’ from the time of kneading and the last matzah that one ate can be assumed to be in place of the Afikomen. If one raises an objection (and says) maybe matzah was not the last thing one ate - rather one ate fruit or sweets - this does not prevent it since we only say Ayn Maftirin l’achar haPesaḥ Afikomen, (One may not conclude the Pesaḥ offering with an Afikoman). But they did not say if one ate food after making the Pesaḥ offering one should make a second Pesaḥ offering, since the Afikomen is only a remembrance of it. Rabbeinu Peretz writes, even though one has already said Hav lan v’navrikh, one is still able to eat the Afikomen without reciting the blessing, even though (saying the Zimun) is usually considered to mark the end of the meal. This is so since the Afikomen is a commandment which the All-Merciful decreed upon us; that is to say we depend upon the table of the All-Merciful One.

ולאחר ששותה כוס של ברכת המזון מוזגין לו כוס רביעי וגומ' עליו את ההלל. ואומ' במדרש תלים הקוראים צריכים שיהיו שלשה כדי שיאמר אחד לשנים הודו. ולמדנו מזה שמצוה מן המובחר לחזר אחר שלשה בקריאת ההלל כדי שיאמ' אחד לשנים הודו. וכתב הרא"ש ואם אי איפשר בשלשה יספיקו לו אשתו ובנו קטן. After drinking the third cup for the Birkat HaMazon, we pour the fourth cup and complete Hallel. In Midrash Tehilim it states that there must be three readers so that one can recite Hodu to the other two. From this we learn that it is optimal to seek out at least three to recite Hallel so that one might recite Hodu to the other two. The Rosh writes that if it is impossible to find three then it is enough to recite it with his wife and minor son.²⁰⁵Midrash Tehillim 113:3 Since the person chants הַלְלוּיָהּ הַלְלוּ it implies that one person is calling on two or more to sing praises to God.

והטעם שנהגו לומ' בתחלה פסוק שפוך חמתך אל הגוים אשר לא וגומ' מפני שארבע כוסות אלו הם כנגד ארבע כוסות של פורעניות שעתיד הב"ה להשקות את אומות הועלם כמו שאמרנו למעלה. ואנו אומרים על כוס רביעי לפני הב"ה בזה הכוס אנו משלימין המצוה מעתה עשה מה שהבטחתנו לשפוך אותם ד' כוסות של פורעניות על הגוים. The reason for the custom of beginning with “Pour out Your wrath upon the nation who do not know you,” (Jer. 10:25) is that there are four cups of wine for the four the cups of retribution which the Holy One is going to mete out to the nations of the world, as we said above. We say this over the fourth cup before the Holy One because it is the cup with which we complete the mitzvah . Now God will do what God promised, to pour out the four cups of retribution on the nations.

על אמתך בלא ו"ו בתחלה. ולא יהלכו בלא נון באחרונה. לא יהגו בלא ו"ו בתחלה. כל אשר בוטח בהם בלא ו"ו בתחלה. נתן לבני אדם בלא ה'. מן דמעה בנון ארוכה. נגדה נא הדלית ברפי. בתוככי ירושלים הכף הראשונה בצרי והשנית בחרק. יסרני יה הנון והיוד יה דגושים. נפלאת בעינינו הלמד בקמץ והאלף אינה נקראת. עד קרנות המזבח בדלית. עַל־אֲמִתֶּֽךָ “For Your truth” (Ps. 115:1) is written without a vav before it. רַ֭גְלֵיהֶם וְלֹ֣א יְהַלֵּ֑כוּ “Their feet cannot walk,” (113:7) is written without a nun at the end of the word yehaleichu. לא יהגו “They make no sound with their throat,” (113:7) is written without a vav before it. כל אשר בוטח בהם “All who trust in them shall become like them,” (113:8) is written without a vav before it. נתן לבני אדם “The earth He gave to mankind,” (Ps. 115:16) is written without the letter hay. מן דמעה “My eyes from tears,” is written with a long (final) nun and a weak dalet . בתוככי ירושלים - the first kaf is written with a tzeirei and the second with a hirik. יסרני יה “The Lord punished me severely,” (Ps. 118:18) The nun and the yud are written with a dagesh (a dot in the letter). נפלאת בעינינו “Is marvelous in our sight,” (PS 118: 23) - the lamed is written with a kametz and the aleph is not pronounced. עד קרנות המזבח “Bind the festal horn…” (Ps 118:27) is written with a dalet.²⁰⁶In an age before printing, much of traditional liturgical works were known by heart or were recited from inexact copies that people held on to. In this passage, Abudraham appears to offer corrections based on the Masoretic text of common errors in Psalms 115-118.

ולאחר שגומר את ההלל אומ' ברכת השיר שהיא יהללוך וחותם מלך מהולל בתושבחות ומברך בפ"ה ושותה בהסבה הוא וכל אחד מן המסובין עמו. After completing Hallel one recites the blessing of song, yehalelukha, which concludes Melekh mihulal batishbachot (“A king extolled with praises”). One then recites Borei Peri HaGefen, (“Creator of the fruit of the vine”). The leader and everyone with him leans as they drink the wine.

ואם רצה לשתות כוס חמשי אומר עליו הלל הגדול שהוא הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו הודו לאלקי האלקים וגו'. A person wishes to drink a fifth cup of wine, should recite Hallel HaGadol, which is, Hodo l’Adonai ki tov ki l’0lam hasdo (“Praise Ha-Shem, for God is good, God’s steadfast love is eternal”) (Ps. 136) to L’Elokai ha’Elokim (“Praise the God of gods…”).

ואומר נשמת כל חי וחותם בישתבח עד מלך מהולל בתושבחות ומברך עליו וכן כתב הר' יצחק בן גיאת. והר' חיים כהן לא היה חותם בסוף ההלל בברכה כי די בחתימה של ישתבח ולמה יחתום שני פעמים בענין אחד וכן כתוב בסדר רבי' סעדיה. One recites Nishmat Kol Hai (“The soul of all life,”) concluding with Yistabach through Melekh m’hulal batishbachot (“A king extolled with praises”), reciting a blessing with it. So writes Rabbi Yitzchak ben Giat. But Rabbi Chaim Kohen writes that one does not need to conclude Hallel with a blessing since it is enough (that one did so) with the concluding words of Yishtabach. Why have a concluding blessing twice on the same matter? Rabbeinu Saadia Gaon also writes this in his order of prayers.

ולענין ברכת על הגפן ועל פרי הגפן יש מן הגאונים אומרין שצריך לברך על כל כוס וכוס מארבעתם על הגפן ועל פרי הגפן. ורבי' האיי כת' לא חזי לנא מאן דמברך על הגפן אלא בתר כלהו כסי כיון דחד מושב נינהו וליכא נמלך בברכה לבסוף סגי. והריא"ף כת' דבתר תרי כסי קמאי ובתר תרי כסי בתראי מברך על הגפן ועל פרי הגפן. ובעל ההשלמה כת' מסתברא שהרי"ף סבירא ליה דיין שלפני המזון אינו פוטר יין שבתוך המזון משום שזה לשתות וזה לשרות וכשם שיין שבתוך המזון אינו פוטר יין שלאחר המזון משום דזה לשרות וזה לשתות, ואני לא כן קבלתי מאבא מרי אלא יין שבתוך המזון שהוא לשרות אינו פוטר יין שלאחר המזון שהוא לשתות ועדיף לשתות מלשרות אבל יין שלפני המזון שהוא לשתות פוטר יין שבתוך המזון שהוא לשרות דהא עדיף לשתות מלשרות וכן כת' הראב"ד במ' ברכו' ע"כ. הילכך אין מברכין על הגפן ועל פרי הגפן אלא בסוף כולם. וכן עמא דבר. Regarding the (concluding) blessing, “On the wine and the fruit of the vine:” There are those from the Gaonim who say that one must recite the blessing “On the wine and the fruit of the vine” after each cup. Rabbeinu Hai Gaon writes we have not seen anyone recite “On the wine” (on each cup) except after all the cups since they drank them all in one place and one has not changed one’s mind (about drinking more) so that after the final cup is sufficient. The Rif writes one recites the blessing “After the wine and the fruit of the vine” after the first two cups and after the second two cups. The author of Sefer Hashalama²⁰⁷Meshullam ben Moses - (c. 1175–c. 1250), scholar of Béziers and one of the most prominent scholars of Provence in the 13th century. Meshullam is chiefly renowned for his Sefer ha-Hashlamah, designed to complete the halakhot of Isaac *Alfasi, explaining its difficult passages, (JE) writes it makes sense that the Rif is of the opinion that wine before the meal does not exempt wine within the meal because one is for drinking and the other is for soaking.²⁰⁸Soaking - a person drank wine during the meal to help ingest the food during. Similarly wine within the meal does not negate wine after the meal because one is for soaking and the other for drinking. Have I not received from my father and teacher that wine within the meal does not negate wine after the meal for this is for drinking, and it is better to drink than to drink for the purpose of ingesting. The Ra’avad also writes this in Berachot. Therefore we do not recite the blessing “For the wine and the fruit of the vine,” until the end of all of the cups. And this is the general custom.

כת' הרי"ף מאן דבעי לברוכי בתרי ותלתא בתי היכי עביד מברך ברישא בביתיה ואכיל כל מאי דבעי ומברך ברכת המזון והדר מברך לכל חד וחד בביתיה ושתו אינהו כסא דקדוש' ואגדתא ואכלי ירקי ומצה ואיהו לא אכיל מידי בהדיהו ושביק להו למגמר סעודתיהו ומברכי אינהו ברכת המזון והדר אזיל לביתא אחרינא ועביד הכי וכן לכל ביתא וביתא, אע"ג דברכת הנהנין קי"ל דאינו יכול לברך לאחרים אלא א"כ יהנה עמהם שאני ברכת הלחם של מצה וקדוש היום שהם חובה, הילכך יכול לברך לאחרים ואע"ג דאינו נהנה, ואיהו כיון דבריך ליה ברכת המזון לא לטעום מידי בהדיהו דקיימ' לן אין מפטירי' אחר הפסח אפיקומן, ולבסוף אזיל לביתיה וגמר הלילא ושתי כסא דהלילא, ואי בעי לאקדומי להנהו בתי ברישא מברך להו ולא אכיל ולא טעים מידי בהדיהו והדר אזיל לביתי' ומקדיש הרשו' בידו ושפיר דמי ע"כ. ואם ירצה יגמור הכל בביתו ואחר כך ילך לקדש בתים האחרים ולא יאכל וישתה עמהם הרשות ביד. ואין לו להתחיל בביתו ולומ' עד גאל ישראל ולברך המוציא ועל אכילת מצה ואחר כך הולך לשאר בתים ואחר כך חוזר לביתו וגומר סעודתו לפי שלא התירו לעקור מסעודתו ללכת למקום אחר אפילו הניח שם זקן או חולה אלא לדבר מצוה כגון לקראת חתן או לקראת כלה. ואין לומ' שגם כן היא מצוה להוציא את מי שאינן בקיאין ידי חובתן לפי שמצות חתן וכלה היא מצוה עוברת ולפי' התירו לו לעקור מסעודתו וללכת לקראתם אבל להוציא מי שאינן בקיאין ידי חובתן אינה מצוה עוברת ויכול להוציאם אחר שגמר סעודתו או קודם. The Rif writes: One who wishes to recite a blessing in two or three houses, how does one do so? First one recites the blessings in one’s own home and one eats all that one wants. Then one recites the Birkat HaMazon. Afterwards one may recite the blessing in each house and drink the cup of Kiddush, and the Haggadah; one eats the greens and matzah but one should not eat other things with them. One leaves them to finish his meal and recite the blessing after the meal. Then he may go back to the last house and do the same, and so on from house to house. Even though these are “blessings of enjoyment” (birchat nehenin), and we have established that one cannot recite a “blessing of enjoyment” for others unless one participates in the meal with them, the blessing over the matzah and kiddush are different on this day because they are an obligation. Therefore, one may recite the blessing even though one doesn’t benefit (from the object of the blessing). One must have the intention that one is not reciting the Birkat HaMazon to taste the food with them for one (knows) that one can not eat anything after the Afikomen. In the end one returns home, finishes Hallel and drinks the cup of Hallel. If one wishes first to go to the houses of others, recite the blessings without eating or tasting anything with them, and then one can return to one’s house to recite the Kiddush, the permission is in one’s hands, and it is alright. End of quote. If one desires, one can complete the entire Seder in one’s home and afterwards go to the houses of others to recite Kiddush without eating or drinking, then the permission is in one's hands. One should not start the Seder at home, recite the Haggadah through "Ga’al Yisrael," say the blessings over the matzah, and then visit other homes before returning to finish the meal. This is because one should not interrupt one’s meal to go elsewhere, even if one leaves someone elderly or ill behind. However, if one goes out to perform a mitzvah, such as receiving a bride or groom, one is allowed to leave. Helping others who are not familiar with the Seder is important, but the mitzvah of greeting a bride and groom is a rare opportunity, so it takes priority. When assisting those who need help with the Seder, one should do so either before or after the meal, rather than interrupting it in the middle.²⁰⁹Note that I owe this paragraph to AIChat. After translating it literally I found the sentences were too cumbersome - this is how AIChat suggested it be stated.Here is my original translation: One should not begin at home, recite the Haggadah to Ga’al Yisral, motzi and al achilat matzah, then go to the other homes, returning home to finish his meal. (This is because) one should not uproot oneself from one's meal to go to another place even if there is an old or ill there, but doing so in order to perform a mitzvah, one may do so, such as greeting a bride or a groom. It goes without saying that it is a mitzvah to help those who are not expert fulfill their obligation, but the commandment of greeting a bride and groom is a passing opportunity so that you are allowed to uproot oneself from the meal, while helping those who are not expert in fulfilling their obligation (at the Seder) one can go out either before the completion of the meal or after the meal.

וכת' בעל העיטור מסתברא דלא מצי מברך בורא פרי האדמה אשאר ירקי כיון שאינו טועם עמהם שלא אמרו אלא בברכת הלחם של מצה וצרי' למעבד כרב חסדא דמברך בחזרת ב"פ האדמה ולאכל מרור ואכיל וכי מטי למרור אכיל בלא ברכה. וכתב הרא"ש ולא נהירא כיון דתקנת חכמים היא משום היכירא לתינוקות הוי כברכת מצה ויכול להוציאם אע"פ שאינו טועם. ומה שכת' הרי"ף ומברכי אינהו ברכת המזון הרי תקנה ליודעים ברכת המזון ואם אינן יודעין כתב רב עמהם שאין תקנה להוציאם שאם מברך להם ברכת המזון תו לא מצי למשתי בביתיה. והרא"ש כת' דאפי' אם אינם יודעין ברכת המזון יש תקנה להקרותם מלה במלה כקטן שמקרא את ההלל שעונין אחריו מה שהוא אומ' שאין כאן מוציא שם שמים לבטלה. וכן כת' הרי"ן גיאט. The author of the Ittur²¹⁰Isaac ben Abba Mari (c. 1122 – c. 1193) was a Provençal rabbi who hailed from Marseille. He is often simply referred to as "Ba'al ha-Ittur," after his Magnum opus, Ittur Soferim. writes that it makes sense that one can not recite Borei p’ri haAdama on the other greens (karpas) since one (the visiting leader) does not taste them with him, but one can only say blessings over the matzah. One must act like Rav Hisda who recited Borei p’ri ha’Adama and Le’echol haMaror²¹¹When he came to karpas he recited the blessing for greens as well as the blessing for maror since hazeret, or romaine lettuce can be used for maror. Later when he fulfilled the mitzvah of maror, he no longer needed to repeat the blessing. on Hazeret (at karpas time) and ate it and then when he came to the maror he ate it without a blessing. The Rosh writes that this is not obvious (what the Ittur meant), since karpas is a rabbinic decree so that children will take a note of it, like matzah, a person can help others fulfill their obligation even though they are not tasting it (the karpas). The Rif writes that it is a decree that they should recite the Birkat HaMazon for themselves if they know how. But if they don’t know how, Rav Amram there is no decree that one should fulfill for if he does he cannot recite the blessing over the wine in his own house. The Rosh writes if they do not know (how to recite) the Birkat HaMazon, there is a decree that he should coach them word for word just as (we do) with a minor who recites Hallel and the adults repeat it after him, as we said there that this is not considered a blessing in vain. Rabbi Yitzchak Gi’yat also writes this.

והר' יעקב בן הרא"ש כת' ואיפשר דאף ברכת המזון יכול לברך כדי להוציאם כי היכי דברכת הלחם של מצה מוציאם כיון שהוא חובה הכא נמי ברכת המזון כיון שתקנו ארבעה כוסות ותקנו א' מהם על ברכת המזון הוי חובה נמי. ואין דבריו נכונים בעיני וראיה מדאמרי' בירושלמי בפ' מי שמתו תניא כל מצות שאד' פטור מהם מוציא את הרבים ידי חובתן חוץ מברכת המזון. והא תנינן כל שאינו מחוייב בדבר אינו בה ואכלת ושבעת וברכת מי שאכל הוא מברך. והנכון לעשות כדברי הרא"ש. Harav Yaakov ben HaRosh writes that it is possible that one may recite the Birkat HaMazon in order to help others fulfill their obligation for just as (one may recite) the blessing over matzah which is an obligation so too the Birkat HaMazon (is an obligation) since the sages decreed that we drink four cups of wine and they decreed that one of them should follow the Birkat HaMazon, making it an obligation. But this does not appear correct in my eyes and the proof is what is stated in the Jer. Talmud. Ch. 3, (Perek Mi Sh’Meito): “For every obligation that a man is exempt from, he may help the congregation to fulfill their obligation, except for Grace…But have we not taught: “Anybody who is not obligated may not help the congregation to fulfill their obligation?”²¹²JT Berachot 3:3 But, “You shall eat, be satisfied and bless,” If one ate on may recite the blessing. It is correct to follow the opinion of the Rosh.

אלו החרוזים מצאתי סימן לסדר הפסח
קדש ורחץ / כרפס יחץ / מגיד רחצה / מוציא מצה
מרור כורך / שלחן עורך / צפון ברך / הלל נרצה. These are verses I found [with] signs for the Pesaḥ Seder:
Make kiddush and wash/ eat karpas; break/ tell; the washing/ make hamotzi, matzah/ maror; eat korech/ have a meal/ hidden; bless/ say hallel; it is completed.

ועוד אחר
קדש והתקדש טבול ופרוס וד/רשת רחץ ובצע וחוק מצה שמור
מרור אכול וכרוך ולחם סתרך / ומזונך על כוס והללך גמור. And another one:
Recite kiddush and sanctify oneself; dip (greens), break (matzah) and expound; wash and slice and the rule of guarded matzah;
maror is eaten, and korech; and [eat] bread on your side; and your sustenance over a cup [of wine]; and finish your hallel.

ועוד אחר
יקדש יטהר וכרפס וחצה
ודורש ונוטל ללחם ומצה
ומרור וכורך ואוכל פרוסה
ונקי יזמן יהלל בדיצה. These are the verses that I found [with] the signs of the Pesach Seder: Make kiddush and wash/ eat karpas; break/ tell; the washing/ make hamotzi, matzah/ maror; eat korech/ have a meal/ hidden; bless/ say hallel; it was wanted.

ועוד אחר
קדוש ידי אדם וטבול בצעו / יגיד בגפן יד יציאת מצה
מרור וטבול גם כריכה יסעוד / מצה ידי מזון והלל יצא. And another one: Make kiddush and self-sanctify; dipped, and cut and expound; wash and slice and [the] rule [of] matzah guard; maror is eaten, and korech; and [eat] bread on your side; and your sustenance over a cup [of wine]; and finish your hallel.

ועוד אחר
קדש בכוס ראשון ובירק גנך / טבל והגדה בכוס שני אמור
ברך עלי לחם ועל מצה ועל / מרור ובכריכה דבר הלל גמור
ואכל סעודתך ומצתך ופן / תפטיר לאחריה אפיקומן שמור
וכוס שלישי על מזונך צורך / ברך וברביעי זכור הלל גמור
לחי בציון תעשה את פסחך / בעלות מקום הנעצוץ קנה ומור. And another one: Sanctify, purify, and karpas and split in two; and explain, and rinse for bread and matzah; and maror and korech, and eat a piece; and being clean, invite [for birkat hamazon] and say hallel in happiness.

ועוד אחר
זכור היום ויד נקה לכרפס / פתות פתים ותדרוש בהלכה
ושנית טול לברך בפרוסה / אכול מצה שמורה וערוכה
ומרור תכרוך יחד במצה / כמו הלל ואל תאמר ברכה
ונחת שלחנך חן תמלא / חלוק מצה בתוך מפה כרוכה
עלי מזון תברך צור תהלל / ואם תצמא קרא שירה נסוכה
שכב בטח ואל תירא ותחת / הלא מרפא לליל זה וארוכה. And another one: make the hands of the man sacred, and dip his morsel; he will tell through wine, a hand took out, matzah; maror and dip also the sandwich, he will be satisfied; matzah, and through the meal, and hallel - he fulfilled his obligation.

ועוד סימן אחר קנ"ך יהנ"ה ממ"ך שמ"ה. פי' קדוש נטילה כרפס יבצע הגדה נטילה המוציא מצה מרור כריכה שמורה מזון הלל. And another one: Make kiddush in the first cup and with the vegetable of your garden/ dip, and tell with the second cup, say, bless over me the bread and the matzah and/ the maror, and over the sandwich, say hallel, finish, and eat your meal, and find it, and lest/ you should eat after the afikoman, make sure you guard [yourself against it] and on the third cup you say your needed birkat hamazon/ bless, and over the fourth cup remember [to] complete hallel/ to the One Alive in Tzion you will make your Pesach; going up to the place of thistles, incense plants and myrrh.

ועוד אחר
זכור היום ויד נקה לכרפס / פתות פתים ותדרוש בהלכה
ושנית טול לברך בפרוסה / אכול מצה שמורה וערוכה
ומרור תכרוך יחד במצה / כמו הלל ואל תאמר ברכה
ונחת שלחנך חן תמלא / חלוק מצה בתוך מפה כרוכה
עלי מזון תברך צור תהלל / ואם תצמא קרא שירה נסוכה
שכב בטח ואל תירא ותחת / הלא מרפא לליל זה וארוכה. And another one: Remember the day and clean the hand for karpas / break the bread and ask about law / and dip a second time to bless the piece [of bread] / eat the guarded and arranged matzah / and [with] maror make korech together with matzah / like Hillel and do not say a blessing / and the pleasure of your table will be filled with grace / distribute matzah from the folded cloth / over that you will bless birkat hamazon, [the]Rock you will praise / and if you yearn, read the prepared song / lie down in certainty and do not be afraid nor fearful / isn't this the long night that heals?

ועוד סימן אחר קנ"ך יהנ"ה ממ"ך שמ"ה. פי' קדוש נטילה כרפס יבצע הגדה נטילה המוציא מצה מרור כריכה שמורה מזון הלל. And another mnemonic: KN"K BHN"H MM"K ShM"H- meaning Kiddush, Netilah [washing hands], Karpas; Break bread (Hebrew begins with yud), Haggadah, Netilah, Hamotzi; Matzah, Maror, Kerichah; Guarded, Mazon, Hallel.