בזאת יבא אהרן אל הקדש בפר בן בקר לחטאת ואיל לעולה. איתא במדרש בפר בן בקר זה אברהם על שום ואל הבקר רץ אברהם איל לעולה זה יצחק על שום והנה איל אחד נאחז בסבך ע"כ והקשה הרב זרע ברך ז"ל דלמה באמת לא צוה להביא קרבן נגד יעקב ג"כ והרב ז"ל פי' שם לפי דרכו ע"ש. ויובן בס"ד לפרש ע"ד שכתב הרב מגלה עמוקות ז"ל אופן ע"ו דמצות עשה שהם דמ"ח מסטרא דאברהם שהוא עולה רמ"ח ומצות לא תעשה מצד יצחק ולכן לוקין על לאוין שבתורה כמנין יצח"ק ואע"פ שהרמב"ם ז"ל נתן סימן ילקו זרי"ם כתב שערי אורה שלוקין כמנין מכה רבה שהם ר"ז לאוין נמצא שיצחק כולל כל לאוין שלוקין עליו שהם כחות הדין עכ"ד ז"ל ע"ש. והנה ידוע מ"ש רז"ל ע"פ בזאת יבא אהרן אל הקדש דקאי על זכות התורה שנקראת זאת וכמ"ש במדרש ע"ש ובזה יובן בזאת יבא אהרן אל הקודש הוא רמז לזכות התורה שנקראת זאת והנה התורה בכללותה היא מצות עשה ומצות ל"ת ולכן השתא צוה קרא לבא בפר בן בקר זה אברהם רמז למצות עשה שהם מסטרא דאברהם ואיל לעולה זה יצחק רמז למצות לא תעשה שהם מצד יצחק ולכן השתא לזה לא צוה להביא כנגד יעקב דהלא אברהם ויצחק הם כוללים כל התורה שהיא מצות עשה ומצות לא תעשה ותו לא צריך:
או יובן בס"ד דהנה ידוע שהכהן גדול נכנס ביום הכפורים ב"פ לבית קדשי הקדשים בשביל הקטרת הקטורת א' בשחרית שהוא זמן תפלת אברהם והשני במנחה שהוא זמן תפלת יצחק וכן נמי בכל יום מקטיר על מזבח הזהב שבהיכל ונמצא שבהכנסת הבקר צריך לו זכות אברהם ובשל מנחה צריך לו זכות יצחק משא"כ בלילה שהיא זמן תפלת יעקב ליכא עבודה כלל ולכן לא מביא קרבן כ"א כנגד אברהם ויצחק ולז"א בזאת כלומר בזכות זאת יבא אהרן אל הקודש והיינו בפר בן בקר זה אברהם ואיל לעולה זה יצחק:
כי ביום הזה יכפר עליכם. יובן בס"ד לרמוז דידוע דיו"הכ הוא בחי' הבינה וע"י מדת הבינה תהיה סליחת העון וידוע שהבינה היא בחי' שם ס"ג והנה יו"ם הז"ה גי' ע"ג רמז לבחינת שם ס"ג עם עשרה אותיותיו שעולה ע"ג ולז"א כי ביו"ם הז"ה רמז לבחי' שם ס"ג יכפר עליכם דייקא: