מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא בישראל תפקדו אותם לצבאותם אתה ואהרן ואתכם יהיו איש איש למטה. יובן בס"ד לרמוז קשר הפסוקים ונקדים בס"ד מ"ש הרב הקדוש מהר"ש מאסטרופולי זיע"א זלה"ה בספרו הבהיר דן ידין במאמר יו"ד דף ל"ז וז"ל פי' מ"ש רז"ל בפרק ע"פ שיתן הגודל בנחיר ימין וכן בשמאל ידוע כי נחיר גי' מספר רס"ח וכן נחיר ב' גי' רס"ח הנה רס"ח נחסר ממנו מ"ג להשלים למנין שיא שהוא סוד שי"א נימין קדישין וכיצד יהיה ב"פ שי"א יעשה כך נחיר שהוא רס"ח ישים בו גודל שמספרו מ"ג רס"ח ומ"ג גימ' שי"א כן יעשה בנחיר ימין וכן יעשה בנחיר שמאל והנה ב"פ שי"א גי' תרכ"ב והסוד כי תרכב על סוסיך מרכבותיך ישועה כשהוא בדרך אינו צריך שתירא מן עין הרע וז"ש שהתקנה בנחיר שיש בו שי"א נימין קדישין וכו' עכ"ד זלה"ה ע"ש. וכתב שם הרב המפרש קרן הצבי ז"ל וז"ל פי' שבגמרא אמרו שיש תקון לעין הרע שלא תשלוט בו יתן הגודל בנחיר ימין וכן כשמאל באופן שיוכל לראות בעצמו את נחיריו ואמר בסודו שיש בכל נחיר האחד שי"א נימין קדישין והנה לא רמיזא השי"א בנחיר אלא א"כ יתן הגודל בו שאז נשלם השי"א בו וכו' ע"ש:
והנה באמת בגמ' דפסחים בפ' ערבי פסחים דף ק"י ע"א הוזכרה סגולה זו בשביל הזוגות ואולי קבלה היא ביד רבינו בעל הקרנים ז"ל ורבינו מהר"ש ז"ל שהיא סגולה להציל מעי"הר ויתכן שענין הזוגות הוא ג"כ עי"הר וא"כ הכל אחד. איך שיהיה הרי מצינו תקון לעי"הר שלא תשלוט הוא שיתן הגורל בנחיר ימין להשלים למספר שי"א להמשיך שפע משי"א נימין קדישין שבימין וכן יתן נמי הגודל הב' בנחיר שמאל להשלים מספר שי"א להמשיך שפע מש"יא נימין קרישין להנצל מעי"הר. ובזה יובן בס"ד מה שרמז הש"ית למשה ואהרן ואמר מבן עשרים שנה וכו' תפקדו אותם לצבאותם אתה ואהרן וא"ת ואיך תפקדם והלא יש לחוש לעי"הר שלא תשלוט ח"ו לז"א ואתכם יהיו איש איש כלומר אתכם יהיו בעזרתכם אי"ש אי"ש הוא סוד שי"א שי"א נימין קדישין שרמז לו על הסגולה הנז' שהיא שי"א נימין ושי"א משמאל להציל אותם מעי"הר. ובזה יובן בס"ד מה שאמר בפ' שלח לך אי"ש אחד אי"ש אחד לשון כפול לרמוז על שי"א ושי"א הנז' שימשיכו אותם לשלחם עמהם אולי לא תזיק הסט"א שהיא עינא בישא להחטיאם:
ובזה יובן בס"ד לרמוז ולציון יאמר איש ואיש יולד בה והוא יכוננה עליון כלומר איש ואיש שהם אותיות שי"א ושי"א רמז לסוד שי"א ושי"א הנז"ל יולד בה כמו כי לא תדע מה ילד יום והכוונה שיתהווה בה השפעה הנז' ואז הוא יכוננה עליון שלא ישלוט בה עי"הר כלל:
והנה שי"א ושי"א גי' תרכ"ב ובזה יובן בס"ד לרמוז ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה והיינו שאם אדם יהיה לו עושר בלתי שמור מעי"הר אזי אם תשלוט בו עי"הר ויאבד ממנו הנה נמצא שהעושר הזה שבא לו הוסיף לו יגון על יגונו ועצבון על עצבונו שאחר שאבד ממנו מכח עי"הר א"כ אם לא היה בא לו מעיקרא לגמרי היה יותר טוב כי עתה שבא לו ואבד ממנו הוא מצטער יותר אבל משא"כ אם שולח הש"ית לאדם השפעה מן השיא ושי"א הנז' שהם סוד תרכ"ב שבזה יהיה נשמר מעי"הר ולא יאבד עשרו הנה זה העושר אינו מוסיף לו עצבון ויגון כי הוא יתקיים בידו ולז"א ברכ"ת ה' רמז לסוד תרכ"ב הנז' הנשפעת לאדם היא תעשיר אותו ולא העושר והממון שמרויח האדם הוא מעשיר אותו אלא העיקר הוא השומר ששומר העושר וזהו ברכ"ת ה' דייקא היא תעשיר יען כי על ידי השפעה זו של תרכ"ב אזי לא יוסיף עצב עמה כלומ' בהשפעת הממון והעושר שבא לו לא יוסיף בה עצב כי יתקיים עשרו וממונו אצלו:
ובזה יובן בס"ד הפסוק והפריתי אתכם והרביתי אתכם והקימותי את בריתי אתכם ברי"תי גי' תר"כב רמז לסוד תר"כב הנז' והכוונה ר"ל שעי"הר לא תשלוט בכם והגם שאתם רבים יען כי והקימותי את ברי"תי הוא סוד תר"כב הנז' המצלת מעי"הר אתכם. ובזה יובן בס"ד מ"ש הקב"ה לאברהם אבינו ע"ה ואתנה ברי"תי ביני וביניך וארבה אותך במאד מאד:
איש על דגלו באותות לבית אבותם יחנו בני ישראל מנגד סביב לאוהל מועד יחנו. יובן בס"ד לפרש והוא דידוע דעל הדגלים היו כתובים אותיות שמות אבותינו הקדושים זיע"א כזה הסדר והוא דעל דגל יהודה היה כתוב א"יי אותיות ראשונות של האבות זיע"א ועל דגל ראובן היה כתוב בצ"ע אותיות שניות ועל דגל אפרים היה כתוב רח"ק אותיות שלישיות ועל דגל מחנה דן שהוא מאסף כל המחנות היה כתוב אותיות הנשארים והם המ"קב וכמ"ש חז"ל בזה ע"ש. והנה יש לתת טעם שנכתבו אותיות האבות על הדגלים מלבד דיש לתת כמה טעמים לזה הנה אפשר נמי לתת טעם. והוא דאותיות האבות הנז"ל הם י"ג אותיות כמספר אחד לרמוז שכל ישראל צריכים לתפוס מדת האחדות ולהיות כולם כאיש אחד ובזה יתרומם דגלם וקרנם למעלה כי כשישראל הם באחדות אחד אזי אפי' אם הם חוטאין לא יגלם הש"ית מעל שולחנו וימסרם ביד אויב וכמ"ש הפסוק חבור עצבים אפרים הנח לו אבל כשהם בפירוד תכף נענשים וגולים מעל שולחנו של מקום ויהיו נעשים גרים בארץ אויביהם ולכן בית שני נחרב בעון שנאת חנם שהיא מכת הפירוד ונמצא שעיקר הגבהת דגלם וקרנם למעלה הוא ע"י האחדות וז"ש איש על דגלו באותות לבית אבותם יחנו בני ישראל כלומר מה שצויתי להיות איש על דגלו באותות לבית אבותם שיכתבו על הדגלים אותיות האבות וזהו באותות לבית אבותם הוא להורות להם שכן יחנו בני ישראל שצריכים בני ישראל להיות חונים ויושבים זה עם זה באחדות ולכן צויתי שיכתבו אותיות האבות שהם רומזים אל האחדות שהם י"ג אותיות כמנין אחד ואז בזה ע"י שהם באחדות אחד אז אפי' שהם מנגד כלומר שהם נעשו נגדיים ואינם הולכים בדרך הישרה אשר צוה הש"ית כראוי להם אלא הם הולכים מנגד לדרך הטוב והישר אזי אפ"ה לא אענשם כ"כ באופן שיהיו גולים מעל שולחני אלא סביב לאהל מועד יחנו הוא המשכן ובה"מק שיבנה אח"ך כלומר שתמיד יהיו על שולחנו של מקום ולא יהיו גולים מארצם כי חבור עצבים אפרים הנח לו שהקב"ה יאריך אפו להם יותר מדאי עד שישובו בתשובה ולא יגלם:
או יובן בס"ד לפרש דהשבטים שהיו כתובים על האפוד היה מצורף עמהם שמות האבות זיע"א שבכל אבן צריך להיות ששה אותיות חוץ מבנימין שלא היה צריך כלום וזה סדרן: ראובן א' אדם שמעון ב' פטדה לוי רהם ברקת יהודה י' נפך יששכר צ' ספיר זבולן ח' יהלם דן קיעק לשם נפתלי ב' שבו גד שבטי ואחלמה אשר ישר תרשיש יוסף ו"ן שהם בנימין ישפה הרי לך שכל השבטים היו חסרים מן ששה אותיות והוצרכו למלאת חסרונם באותיות האבות ורק בנימין היה שלם בששה אותיות והוא לבדו דר באבן האחת ולא הוצרך לאותיות אחרות כלל ומה שזכה לזה הוא בשביל שלא השתחוה לעשו ולכן היה שמו שלם. והנה בזה אפשר לתת טעם בס"ד מה שנבחר בנימין להיות השראת השכינה בחלקו כי הבה"מק ובית קדשי הקרשים ששם הארון והשראת שכינה הכל היה בחלקו של בנימין וכמ"ש בגמרא וא"כ השתא יש לחקור למה זכה הוא לזה יותר משאר שבטים ובשלמא שבט ראובן ושבט גד הם לקחו חלקם מעבר הירדן והלאה ולא היה להם חלק בארץ כנען אבל שאר שבטים שלקחו חלקם בארץ כנען וכל הארצות נתקדשו כאחת למה זכה חלק בנימין יותר מכל החלקים שתהיה בו השראת השכינה. ולפי האמור אתי שפיר דהנה מצינו שהקב"ה אוהב את היחיד וכמ"ש גבי אברהם בשעה שהפילו נמרוד לכבשן בא המלאך להצילו ואמר הקב"ה אנכי מציל אותו כי הוא יחיד בעולמו ואני יחיד בעולמי ונאה ליחיד להציל את היחיד וכן נמי הש"ית בחר בישראל בשביל שהם גוי אחד בארץ ולכן כשיש פירוד ביניהם אז מואס בהם ח"ו וא"כ השתא מאחר שבנימין היה יחיד לבדו דר באכן שעל האפוד אבל אחיו מצורף עמהם משמות האבות כי גם אשר ויוסף מצורף עמהם אותיות ישרון שהם שם יעקב אע"ה שנקרא ישרון וכמ"ש קראת אותו ישראל וישרון וא"כ השתא בנימין בערך אחיו הוא יקרא יחיד וא"כ השתא לזה בחר הש"ית להשרות שכינתו אצלו כי נאה ליחיד לדור אצל היחיד והוא ע"ד הנאמר גבי אברהם אע"ה נאה ליחיד להציל את היחיד וכן נמי כאן הוא נאה ליחיד לדור אצל היחיד ולכן היה בה"מק ובק"הק בנוי בחלקו ששם הוא נאה לחיות השראת שכינתו ית'. והנה ענין האפוד הוא דבר גדול ונורא ומעלה גדולה נוראה ועצומה לשבטים הכתובים בו כי הוא יש בו ע"ב אותיות כנגד ע"ב אותיות של השם הגדול ויש נמי בזה רמז על העולם שנברא ביום דכתיב ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים וששת הימים שנברא בהם העולם יש בהם ע"ב שעות כמנין ע"ב אותיות שיש באפוד לרמוז בזה שהעולם מתקיים בזכות השבטים שיש בהם ע"ב אותיות וכמו שהאריך בזה רבינו בחיי ז"ל ועיין נמי להרב הש"ך ז"ל על התורה ע"ש. וא"כ קדושת ומעלת השבטים ניכרת מאבני האפוד אשר שמותם חקוקים בו וא"כ באבני האפוד יתרומם רגלם וקרנם וז"ש איש על דגלו הוא אבני האפוד ע"ד שאמר הכתוב ובשם אלהינו נדגל שהוא הפעל מן הדגל ולכן נמי קרי להו לאבני האפוד לגבי כל אחד ואחד דגלו שבהם תלוי הרמת דגלם וקרנם וזהו מאחר שאיש על דגלו הוא אבן האפוד באותות לבית אבותם יחנו בני ישראל הם השבטים שהם בני ישראל ממש כלומר שהם אינם שלמים מצד עצמם לבדם אלא צריכים להשתלם באותיות בית אבותם לכן צריך שמנגד סביב לאהל מועד יחנו והוא בק"ק ששם הוא אהל השכינה שמאהלת עלינו ולז"א סביב דייקא ולא שיהיה אהל השכינה אצלם אלא הם יהיו סביב לה וא"כ ממילא דון מינה שבנימין שהוא אינו צריך לאותיות האבות והוא לבדו דר אז יהיה אהל מועד של השכינה שם בחלקו ממש ושאר אחיו יהיו סביב לו:
והנה אפשר לרמוז בס"ד בענין הדגלים והוא כי דגל א' הוא דגל מחנה יהודה שכתוב עליו אותיות אי"י משם אבותינו הקדושים זיע"א והנה מספר יהודה ומספר א"יי גי' נ"א וע"ה ב"ן רמז למדת המלכות שהיא בחי' מילוי שם ב"ן ודגל הב' של ראובן שכתוב עליו בצ"ע שעולה גי' סך הכל אלף וע"א כי הנ"ון דמנצפך נחשב בשבע מאות וע"ה האותיות וכולל המילות שעולים עשרה הרי אלף פ"א כמנין תפארת בדקדוק. הרי שבשני דגלים נרמזו בחי' תפארת ומלכות לרמוז על כי ישראל הם כלולים מבחינת תפארת ומלכות כנודע מפירוש בנים אתם לה' אלהיכם וכמ"ש לעיל בפ' בחקותי בס"ד. ודגל השלישי שהוא דגל אפרים שכתוב עליו רח"ק הרי סך הכל תר"לט וע"ה גי' תר"ם כמנין תמ"ר רמז לדמיון ישראל שנדמו בצדקתם לתמר דכתיב צדיק כתמר יפרח גם רמז של בירור ב"פ ש"ך ניצוצים שהם גי' תמר ומוטלים על ישראל לבררם ולתקנם. ודגל הד' דגל דן הכתוב עליו המ"קב שעולה סך הכל ר"א רמז למאתים עלמין דכסופין שיש למי שמוסר עצמו על קידוש ה' וכנז' במדרש הנעלם ודן מסר עצמו על קידוש ה' בכיבוש הארץ שהלכו חלוצים בראש הכל לפני בני ישראל עד שכבשו ארץ כנען ובשביל שכל דבר שבקדושה יש בו תוספת לכן נרמז בהם מספר ר"א:
ואפשר לרמוז עוד כי דגל מחנה יהודה כתוב עליו אי"י והחונים עליו הם יששכר וזבולון הרי יש בין כולם ח"י אותיות אי"י יהו"דה יש"שכר זבו"לן רמז זה בדגל הא' כי ישראל הם מדרגא דחיי דכתיב בהו ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כולכם היום וכן דוד הע"ה שהוא מיהודה ראש הדגלים הוא חי וקיים. ודגל הב' של ראובן כתוב עליו בצ"ע והחונים עליו שמעון וגד הרי סך הכל ט"ו אותיות בצ"ע ראו"בן שמ"עון ג"ד רמז למ"ש רז"ל איש ואשה שזכו שם יה ביניהם וידוע שישראל עם הקב"ה הם דוגמת אשה ובעלה וא"כ שם י"ה הוא משמר את ישראל ונרמז זה בדגל ראובן לרמוז כי הוא לא חטא ממש בענין בלהה ולא פגם בשם י"ה חלילה שהוא בין האיש והאשה כי ידוע מ"ש רז"ל כל האומר ראובן חטא אינו אלא טועה ולכן נרמז שם י"ה שהוא בין איש לאשה בדגלו להורות כי הוא נקי בזה. ודגל הג' של אפרים וכתוב עליו דח"ק והחונים עליו מנשה ובנימין והם סך הכל ח"י אותיות דח"ק אפר"ים מנ"שה ובני"מין כי שם בנימין הכתוב באפוד הוא מלא ששה אותיות הרי ח"י והוא כי רוב הדגל הזה הוא מיוסף שיש בו ב' שבטים אפרים ומנשה והוא צדיק יסוד שנקרא ח"י. גם להורות שאם יזכו ישראל לעשות מע"ט כראוי אז יוכלו להתפלל על משיח בן יוסף שהוא משבט אפרים שיעמד חי ולא יהרג ע"י ארמילוס הרשע ולכן נרמזה אותיות ח"י בדגל הזה. ודגל הד' שהוא דגל דן שהוא מאסף לכל המחנות כתוב עליו המקב והחונים עליו אשר ונפתלי הרי סך הכל י"ד אותיות המק"ב ד"ן אש"ר נפת"לי לרמוז על שם מ"ב שהוא נמי מאסף לכל המחנות שע"י יהיה בירור ניצוצי הקדושה וע"י ינצחו ישראל את אויביהם והוא בחי' הי"ד כנודע ולכן נרמז זה בדגל דן שהוא המאסף לכל המחנות וגם שהוא חלוץ לפני ישראל לכבוש את הארץ:
הפטרת במדבר
וארשתיך לי באמונה וידעת את ה'. יובן בס"ד ידוע כי ג' מילואים של ע"ב ס"ג מ"ה עולים ק"ב והם נקראים ק"ב חרו"בין כלומר שהם צריכין בירור ותקון ובזה יובן וארשתיך לי באמו"נה גי' ק"ב ע"ה ר"ל ע"י בירור והעלאת הק"ב הנז' ובזה וידעת את ה' וידעת רמז ליחוד:
או יובן בס"ד ע"ד מ"ש בגמ' דמכות פ"ג תרי"ג מצות נאמרו למשה בסיני וכו' בא דוד והעמידן על י"א דכתיב מזמור לדוד ה' מי יגור וכו' בא ישעיה והעמידן על ששה שנא' הולך צדקות וכו' בא מיכה והעמידן על ג' שנא' הגיד לך אדם מה טוב וכו' חזר ישעיהו והעמידן על שתים שנא' כה אמר ה' שמדו משפט וכו' בא חבקוק והעמידן על אחת שנא' וצדיק באמונתו יחיה ע"כ ע"ש. ונמצא שעיקר היא האמונה ואם ישראל יש להם מדת האמונה בשלימות הם מרוצים בזה לפניו ית' ולז"א וארשתיך לי באמונה אפי' במצות האמונה לבדה ובזה וידעת את ה' כמה רב חסד הוא ומרבה להטיב: