לא תשנא את אחיך בלבבך הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא. יובן בס"ד לפרש ונקדים מ"ש רבינו מהרח"ו זלה"ה זיע"א בשם רבינו האר"י זלה"ה זיע"א בש"ה וז"ל גם דע כי אם ימצאו בדוד אחד שתי נשמות משורש אחד בשני אחים או בשני חברים יהיו שניהם שונאים ומקטרגים זה לזה בטבעם לפי שזה חפץ לינק מן השורש ההוא יותר מחבירו והם מקנאי' זה לזה בטבעם בלי ידיעה דאע"ג דאינהו לא חזו מזלייהו חזי ולכן אם ישיגו לדעת ברוח הקודש כי שניהם משורש אחד אז ודאי שיהיו אוהבים ז"לז ודע שאין זה אלא כששניהם בחיים בעו"הז אבל נשמות הצדיקים שכבר מתו הם חושקים ותאבים מאד לתקן ולהיטיב תקון הנשמות אשר בחיים בע"הז אותם שהם מן השורש שלהם כי אז אין להם מעשה כדי שיקנאו בחיים לומר שהם רוצים להשלים יותר מהם כמש"ה כי אין מעשה וחשבון בשאול אשר אתה הולך שמה ואדרבה יש להם תועלת גדול במעשים טובים של החיים אשר הם מן שורשם עכ"ל זלה"ה זיע"א. ובזה יובן רמז הפסוק לא תשנא את אחיך בלבבך כלומר אותו אדם שהוא אחיך ממש כלומר שהנשמות שלכם שניהם משורש אחד לא תבא לשנא אותו בעבור שתרצה אתה לעשות מעשים טובים יותר ממנו כדי לינק מן השורש יותר ממנו אלא אדרבה הוכח תוכיח את עמיתך הוכח תוכיח מלשון הזמנה כמו אותה הוכחת לעבדך ליצחק ותרגם אנקלוס יתה זמינתא לעבדך ליצחק וכן כאן הוא אמר הוכח תוכיח את עמיתך כלומר תזמין מצות ומעשים טובים לצורך תקון שורשך את עמיתך יחד בשוה ולא תשא עליו חטא מלשון חסרון כמו והייתי אני ובני שלמה חטאים כלומר ולא תרצה להניח עליו חסרון שתבקש ותרצה בקנאתך עמו שיהיה הוא חסר ממך שלא יוכל לינק מן השורש כמוך אלא תניחנו לינק בשוה עמך ומה בכך מאחר ששניכם משורש אחד וא"כ מעשיו יועילו לך ומעשיך יועילו לו וא"כ תזמינו תקון מעשיכם שניכם בשוה ולמה תרצה שיהיה הוא חסד ממך. ולפי פי' רש"י ז"ל שפי' בפסוק אותה הוכחת לעבדך ליצחק וז"ל ולשון הוכחת בררת וכו' ג"כ תתפרש הוכח תוכיח לפי האמור שפיר יען שיניקת האדם מן השורש שלו שלמעלה הוא ע"י בירור ניצוצי הקדושה השייכים לשורשו שלמעלה שמברר ע"י מעשיו בעו"הז וזהו הוכח תוכיח כלומר תברר ניצוצי הקדושה השייכים לשורשכם את עמיתך יחד בשוה ולמה תשנאנו ותתקנא בו שתרצה שיהיה הוא חסר ממך. או אפשר לרמוז עמיתך עם האותיות והמלה גי' תקמ"ו כמנין הר"ת של עשר ספירות שהם כח"ב חג"ת נהי"ם שעולים תקמ"ו ולז"א הוכח תוכיח את עמיתך רמז לעשר ספירות שנתברר בהם כי הגם שהבירור הוא בשבע ספירות עכ"ז הנה כל ספירה וספירה היא כלולה מעשר וצריך שיהיה הבירור בשלימות כל העשר הפרטות ופרטי פרטות עד אין תכלית:
ובזה יובן בס"ד על כן יאמר בספר מלחמות ה' את והב בסופה וה"ב כמנין אהבה בסופה שלבסוף מוכרח שיהיו אוהבים הרבה וכמ"ש רבינו ז"ל:
וכי יגור אתך גר בארצכם לא תונו אותו כאזרח מכם יהיה לכם הגר הגר אתכם ואהבת לו כמוך כי גרים הייתם בארץ מצרים אני ה' אלהיכם. יובן בס"ד בהקדים תחלה מה שכתב רבינו מהרח"ו זלה"ה זיע"א משם רבינו האר"י זלה"ה זיע"א בש"ה וז"ל הנה בעת שנולד גוף האדם ויוצא לאויר העולם נכנסת בו הנפש שלו ואם יוכשרו מעשיו יזכה ויכנס בו הרוח בתשלום שנת הי"ג שאז נקרא איש גמור כנודע ואם יוכשרו עוד מעשיו מאז ואילך נכנסה בו הנשמה בתשלום שנת העשרים כנזכר בסבא דמשפטים אבל אם לא תקן את הרוח לגמרי אין בו רק נפש לבד וישאר מבלי רוח ונשמה וישארו הרוח והנשמה באתר ידיע להקב"ה ותמן אזדמן דוכתייהו לכל חד וחד מנהון ואמנם אם לא תקן נפשו לגמרי בפעם הראשונה ונפטר מן העולם אז צריך שתחזור הנפש בגלגול עד כמה פעמים עד שתזדכך כל צרכה לגמרי ואז אף על פי שנשלמה אין הרוח שלה נכנס בה כיון שלא נתקן הנפש אלא על ידי גלגול אם לא בדוחק גדול כמו שיתבאר לקמן בעז"ה ולכן צריך שיפטר מן העולם ותחזור הנפש להתגלגל ואז תזכה לרוח שלה ואם יתקן גם הרוח אז צריך שיפטר מן העולם ואחר כך יתגלגל ותבא בו גם הנשמה ע"ד הנז' בענין הרוח ואם לא תקן הרוח צריך שיתגלגלו כמה פעמים הנפש עם הרוח עד שיתוקן הרוח ואז ימות האדם ויחזור ויתגלגל הנפש והרוח וגם הנשמה עד שיתוקנו שלשתם ואז אין לו צורך עוד להתגלגל כלל כי בהיות גם הנשמה נתקנת הרי הוא אדם שלם כנודע וכו':
והנה לפעמים יהיה שהנפש בעת תקון שלה נשלמה ונזדככה בתכלית גדול ואז איננה צריכה לחזור ולהתגלגל עם הרוח בעת תקון הרוח אבל הנפש נשארת למעלה במקום הראוי לה בצרור החיים והרוח לבדו ירד בגלגול לתקן עצמו והנה אינו יכול לבוא יחידי אלא מלובש תוך נפש ולכן הנה הוא מתלבש תוך נפש הגר כנזכר בסבא דמשפטים ומתגלגלים שניהם יחד עד שיתוקן הרוח הזה ואז יפטר מן העולם ויחזור להתגלגל ואז תתחבר עמו הנפש הראשונה שלו ויתגלגלו יחד שניהם כדי לקבל גם את הנשמה שלהם עד שתתוקן הנשמה גם היא ולפעמים ג"כ יבא הרוח לבדו בגלגול עם הנשמה עד שתתקן הנשמה ואז אין לאדם הזה עוד שום גלגול ויתחברו שלשתם יחד למעלה בצרור החיים כדאוי להם ודע כי עם כל זה אותה נפש הגר כיון שנתחברה בעו"הז עם הרוח ההוא לסייעו להטיב מעשיו והיתה מרכבה אליו בעו"הז ועל ידה זכה הרוח ההוא להתקן לכן גם נפש הגר ההיא תעלה עם הנפש העיקרית של הרוח ההוא ויהיו שתיהם במדרגה אחת בעו"הב שכנים יחד ולא תתפרד ממנה עכ"ל לשון קדוש זלה"ה זיע"א ע"ש:
ובזה יובן בס"ד רמז הפסוק וכי יגור אתך גר רמז לנפש הגר הנז"ל אשר נתחברה בעו"הז עם הרוח ההוא והיתה מרכבה אליו שמן הצורך הוא שנפש הגר ההיא תעלה עם הנפש העיקרית של הרוח ויהיו שתיהם יחד במדרגה אחת בעו"הב שכנים יחד וזהו וכי יגור אתכם גר לעתיד היא נפש הגר הנז"ל בארצכם היא עו"הב שנקראת ארץ החיים שהיא ארצכם העיקרי כי כאן מדבר הפסוק כנגד הנפשות הקדושות אשר עיקר ארצם היא עו"הב אבל עו"הז היא אושפיזא דידהון והם באים כמו אורחים בעו"הז להשלים תיקונם וללכת אל ארצם ואל נחלתם. הנה אנכי מצוה אתכם לא תונו אותו כלומ' לא תסירו אותו מכם ותמנעו אותו מלעלות עמכם ויהיה עמכם בעולם הבא במדרגה אחת שכנים יחד וכמו שפי' רש"י ז"ל ע"פ ואם הניא אביה אותה שהוא לשון מניעה והסרה וכן פי' ז"ל גבי למה תניאון את לב בני ישראל שפירושו תסירו ותמנעו וכו' ע"ש וכאן נמי הוי פירוש תונו ג"כ לשון מניעה והסרה והכוונה שתקבלו את נפש הגר לעלות ולדור עמכם ולא תסירו אותו מכם ותמנעוהו מלעלות עמכם אלא כאזרח מכם יהיה לכם בעו"הב הגר הגר אתכם ואהבת לו כמוך שיהיה עולה ויושב כמוך ממש ולא תפרד ממנו יען כי גרים הייתם בארץ מצרים כלומר בארץ מצור שלכם היא עו"הז שהיא ארץ מצור לנר"ן שלגבי דידם חשיבה כמו בית האסורים הנה הייתם גרים שאחרי שעלתה הנפש שנזדככה הנפש בתכלית גדול ונשארה למעלה במקום הראוי לה בצרור החיים הנה בבא הרוח לעו"הז אינו יכול לבא יחידי בלתי שיהיה מלובש תוך נפש הגר וכאמור וא"כ השתא הייתם צריכי' לה מאוד בע"הז כי אחרי שנתלבש בה הרוח א"כ אתם עצמכם הייתם נקראים גרים ממש וזהו כי גרים הייתם בארץ מצרים כאלו אתם עצמכם גרים ממש כי הרוח היה מלובש באותה הנפש של הגר ואחרי שקבלתם כ"כ הנאה ממנה איך אח"ך תרחיקו אותה מעליכם ותהיו כפויי טובה ח"ו:
ובזה יובן בס"ד נמי מה שצוה הש"ית בפ' משפטים וגר לא תלחץ ואתם ידעתם את נפש הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים והכוונה הוא שבא להזהיר על הגר בעו"הז ונתן טעם חדא כי אתם ידעתם את נפש הגר כמה תהיו צריכים אתם לה לפעמים עד שבעבור זה אפשר לה להיות במעלה אחת ומדרגה אחת כמוכם בעו"הב וא"כ הגם שקטנה היא אפשר שתעלה במעלה גדולה כמוכם וא"כ בעבור זאת ראוי לכבד את הגר בעו"הז ולא תלחצוהו ועוד סיבה אחרת צריכים אתם ליזהר בגר בעו"הז משום דאתם עצמכם גרים הייתם בארץ מצרים תחת יד פרעה וידעתם כמה קשה הוא לגר כשלוחצין אותו:
ובזה יובן בס"ד לפרש מה שרמז מרע"ה ליתרו שהיה גר באומרו והיה כי תלך עמנו והיה הטוב ההוא אשר ייטיב ה' עמנו והטבנו לך שרמז לו על האמור שנפש הגר המתלבשת לפעמים ברוח בעו"הז והולכת עמו ביחד תרויח ריוח גדול בזה לעו"הב שג"כ היא תעלה עם הנפש העיקרית של אותו הרוח במדרגה אחת ויהיו שכנים יחד בעו"הב ולא יתפרדו זה מזה וזהו והיה כי תלך עמנו בעו"הז לעתיד כשיש צורך לזה אז דע לך שכ"כ תרויח ריוח גדול בזה והוא כי והיה הטוב ההוא אשר ייטיב ה' עמנו בעו"הב במעלה הראויה לנו והטבנו לך ג"כ שתהיה עמנו במדרגה אחת:
מפני שיבה תקום והדרת פני זקן. יובן בס"ד לרמוז כי אותיות היוצאים במבטא הם שב"ה ואותיות שקודם שב"ה הם אותיות אדר גם אותיות שקודם זק"ן הם אותיות צו"ם והנה ידוע שהמן הרשע רצה להשמיד להרוג ולאבד בחדש אדר ואמנם אח"ך רחם הקב"ה על ישראל ונהפך להם החדש מיגון לשמחה ומאבל ליו"ט ואדרבא נתרומם דגלם וגברה הצלחתם בזה החדש יותר משאר חדשי השנה עד גדר שאמרו רז"ל מאן דאית ליה דינא בהדי גוי לידון עמיה בחו' אדר כי ודאי הישראל גובר עליו והנה תגבורת ישראל היתה שזכו לנס בזכות הצום שהתענו ג' ימים וג' לילות כאשר צותה עליהם אסתר שתקנו בזה ג' עבירות חמורות ע"ז ג"ע ש"ד כנודע ובזה יובן מפני שב"ה ר"ל מאותיות שקודם ש"בה שהם אותיות אדר שהוא רמז לחו' אדר תקום יהיה לכם קימה ועילוי ולא כאשר חשב המן שהחודש הזה אינו טוב לישראל בשביל שנפטר בו מרע"ה אלא אדרבה יהיה לכם קימה בו וכל זה ע"י והדרת פני זקן כלומר אותיות שקודם זק"ן שהם אותיות צו"ם והכוונה שתצומו כדאוי לתקן המעשים:
או יובן בס"ד כי ידוע מ"ש המפרשים ז"ל על מאמרם ז"ל שאמרו ראה הקב"ה שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים שקליהם לשקליו והיינו דתנן באחד באדר משמיעין על השקלים ופי' ז"ל הטעם בשביל שהמן היה רוצה להתגבר עליהם בעבור חטא מכירת יוסף והשקלים הם בעבור לתקן חטא מכירת יוסף כמ"ש במדרש אתם מכרתם בנה של רחל בעשרים שקלים וכו' וא"כ לזה הקדים שקליהם לשקליו כדי לטהרם מעון זה וממילא לא יתגבר עליהם עכ"ד ז"ל ע"ש. ובזה יובן מפני שבה רמז לחו' אדר וכנז"ל תקום יהיה לך קימה ותגבורת ולא כאשר חשב המן לאבד הכל ואמנם בתנאי והדרת פני זקן רמז ליוסף שהוא ע"ה בגי' זק"ן והכוונה שתתקן חטא מכירת יוסף:
או יובן בס"ד ע"ד שאמרו בגמרא הרוצה שיתקיימו נכסיו יטע בהם אדר וזהו מפני שבה הוא אותיות אדר רמז לאילן הנקרא אדר תקום לשון תקומה שבזה יתקיימו נכסיך ואז ע"י שיתקיימו נכסיך ממילא אז תוכל להחזיק ביד הת"ח וזהו והדרת פני זקן הוא הת"ח זקן זה שקנה חכמה:
או יובן בס"ד כי אותיות המילוי של שיבה ביו"ד ככתוב בתורה כזה שי"ן יו"ד בי"ת ה"א כמנין תפ"א רמז לפ' ות"פ חיילותוה גם אותיות המילוי של זק"ן כז"ה זי"ן קו"ף נו"ן גי' ר"ב וז ש מפני שיבה ר"ל מפנימיות של אותיות שיבה שהוא רמז למילוי שהוא פנימי שעולה מנין פ' וחיילותיה תקום יהיה לך התקוממות להנצל מהם והוא יהיה זה ע"י והדרת פני זק"ן ר"ל פנימיות ומילוי אותיות זק"ן שהוא גי' ר"ב רמז לר"ב ניצוצות המחיים את הקלי' בסוד הנה ה' רוכב על ע"ב ק"ל ובא מצרים ואם יתבררו וימשכו מהם החיות הר"ב הנז' יתאבדו כולם והאלילים כרות יכרתון וזהו והדרת פני זקן שתהדרם ע"י הבירור שתברר ותמשיך אותם:
והתקדשתם והייתם קדושים אני ה' אלהיכם. יובן בס"ד לפרש כפל הלשון שחזר ואמר והייתם קדושים והוא דידוע מ"ש הרב מקור ברוך ז"ל דף פ"ב שגוי ישמעאלי שאל מהרב הרשב"ש ז"ל וא"ל אמת שעיקר טהרת כל טומאה הוא במים ויען הרב ויאמר אמת א"ל א"כ איך אתם אומרים עלינו שאנחנו טמאים ואתם טהורים הלא אנחנו בכל עת שמתפללים רוחצים ממתנינו ולמטה וידינו עד הכתפיים ורוב הראש ואתם שופכים רביעית מים לבד על אצבעותיכ' האם תחשב טהרתכם נגד טהרתינו. ויען הרב ויאמר מתיירא אני להשיבך שמא תעליל עלי איזה עלילות כי כן דרכיכם וישבע לו כמה מיני שבועות וכרת עמו ברית שלא יקרהו עון בדבר זה כלל. ויען הרב ויאמר הלא צריך אתה לדעת כי אין שום טהרה במים רק לאשר הוא טהור מעיקרו וקרה לו מקרה כי לא טהור אך למי שהוא מעיקרו טמא אפי' יטבול בכל מימות שבעולם אינו נטהר הלא תראה כי התרנגולים כל היום הם מנקרים באשפות ובכל דבר המאוס ובלתי טהור ואעפ"כ הם טהורים וכשרוחצים אותם קצת מיד הם טהורים ואין שום אומה שאוסרים אותם אבל הצפרדעים הם נבראים מן המים וכל ימיהם בתוכם ואינם יוצאים מהם כלל ואעפ"כ הם טמאים ואין שום אומה מתרת אותם והטעם מצד שעיקרם הם טמאים ואין יוצאים מדופי טומאתם בכל מימות שבעולם באותה שעה נהפכו פני הישמעאלי כשולי קדרה ולא יסף עוד לראות פניו עכ"ד ז"ל ע"ש. ונמצא לפ"ז לא שייך טהרה וקדושה כ"א בעם בני ישראל שעיקרם הם קדושים שייך שיתקדשו יותר ע"י מעשה המצות שעושים משא"כ או"הע גם אם יקיימו ז' מצות לא יתקדשו בהם יען כי עיקרם הם טמאים ואיך תחול עליהם הקדושה וכמו הצפרדעים שאע"פ שהם נבראים מן המים וכל ימיהם בתוך המים ואינם יוצאים מהם כלל עכ"ז אין נטהרים בהם כלל וז"ש והתקדשתם דייקא שאתם דווקא שייך בכם קדושה ולא האו"הע יען כי אתם מקודם קדושים שעיקרכם זרע קודש וכאלו כתוב תחת הוא"ו והה"א פתח כי לכן נכתב הס"ת בלתי נקודות והראיה שאתם הייתם קדושים מעיקרא הוא מכח שאני ה' אלהיכם שייחדתי אלהותי עליכם מקודם נתינת התורה שנקרא הקב"ה אלוהי העבדים ואי לא הוו קדושים איך ייחד הקב"ה אלהותו עליהם ולז"א הכתוב קודש ישראל לה' ראשית תבואתו מלשון ביאה כלומר מראשית ביאתו לעולם הוא קודש שהוא חלק אלוה ממעל: