נשא את ראש בני גרשון גם הם למשפחותם לבית אבותם. יובן בס"ד לרמוז על ניצוצי הקדושה שנתגרשו ממקומם ונפלו שצריך לבררם ולהעלותם למעלה לשרשן העליון וזהו נשא את ראש בני גרשון הם ניצוצי הקדושה למשפחותם לבית אבותם דייקא:
דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו את בני ישראל אמור להם. יובן בס"ד לפרש דקדוק אמור להם והוא שאפשר לכהנים להתרעם בראותם שהם מברכים לישראל ולהם אין חוזרים ישראל ומברכים אותם לכן בא לרמוז להם שהברכה זו שמברכים את ישראל היא שייכא גם להם יען כי חלק הכהן הוא אצל ישראל ואם איש הישראלי יזרע שדהו ויברכהו ה' שימצא מאה שערים הנה ממילא גם הכהן מרויח שלוקח תרומה ומעשר יותר שאם תוציא הקרקע מאה כור המעשר שלה הוא עשרה ואם תוציא אלף כור המעשר שלה הוא מאה וא"כ כל מה שיתברך הישראלי יותר גם הכהן מרויח יותר ולז"א כה תברכו את בני ישראל ולא תחושו על שאין מי שיברך אתכם יען כי זה האמור כלומר האמירה הזאת שהם אומרים בברכתם היא להם כלומר דשייכא גם להם שאם הישראלי יתברך גם הכהן מרויח בזה. או יובן בס"ד לרמוז כה תברכו את בני ישראל כלומר השכינה שנקראת כה הנה אתם מברכים את ישראל יען כי בברכת ישראל וטובתם יהיה ממילא עילוי לשכינה יותר כי אז יוכלו לעשות רצונו של מקום בכל הצורך ובישוב הדעת ולכן בזאת הברכה אמור להם אמור לשון שבח מלשון את ה' האמרת היום כלומר הוא שבח גדול לכהנים שכ"כ מגיעים בברכתם:
והנה יובן בס"ד לרמוז כי ברכת כהנים יש בה י"ג יודי"ן כמנין אחד רמז לאחדות שישראל גוי אחד בארץ וגם יש בה ט' וו"ין וששה הה"ין הרי סך הכל יש בה כ"ח אותיות מאותיות שם הוי"ה ב"ה כמנין כח כי מזה יהיה כח וגבורה לישראל ולזה נושאין הכהנים ב' ידיהם כי ב"פ י"ד גי' כ"ח גם יש בה ט"ו תיבות כמנין שם יה רמז איש ואשה שזכו שם יה ביניהם והכהנים בברכת' משימים שלום בין ישראל לאביהם שבשמים וידוע שיש לישראל עם הקב"ה כביכול דין אשה ובעלה ושאר תיבות הפרשה הזאת הם כ"ו תיבות כמנין שם הוי"ה ב"ה לרמוז שע"י ברכת הכהנים שבפ' זו יתייחד שם הוי"ה ב"ה:
ואפשר לרמוז עוד בס"ד בזה כי פסוק ראשון הוא ט"ו אותיות פסוק ב' הוא ך' פסוק ג' הוא כ"ה הרי פסוק ב' יתר על א' חמשה ופסוק ג' יתר על א' עשרה לרמוז כי חמשה חלקי הלובן שמזריע האב וחמשה חלקי האודם שמזרעת האם ועשרה חלקים רוחניים שנותן הקב"ה באדם כולם יתברכו ולכן בא הרמז בחמשה ועשרה והמפרשים ז"ל פירשו שט"ו תיבות שיש בברכת כהנים כנגדם יש י"ד פרקים באצבעות היד כי ד' אצבעות יש בהם י"ד פרקים כל אחת יש בהם ג' פרקים והגורל יש בו שתים הרי י"ד א"כ נשאר עוד אחד לתשלום מספר של תיבות ברכת כהנים זה ישתלם בכוס של ברכה דברכת המזון שאוחז האדם הכוס בידו ומברך. ובזה פירשו רבני אשכנז ז"ל לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום והוא כי בברכת כהנים יש ט"ו תיבות והי"ד תיבות מהם הם כנגד י"ד פרקים שבאצבעות ונשאר תיבת הט"ו והיא תיבת שלום שאין לה רמז באצבעות וכנגדה הוא הכוס של ברכה שהוא להשלים כנגד תיבת שלום שהיא תיבת ט"ו וזהו לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל הוא כוס ב"המז אלא השלום כלומר בשביל תיבת שלום שבברכת כהנים להשלים כנגדה עכ"ד:
והנה נמצא לפי דבריהם ז"ל שכוס של ברכת המזון הוא כנגד תיבת שלום להשלים היד כנגדה והנה ידוע שבסעודה שעושה הקדוש ברוך הוא לצדיקים לעת"ל נותנים כוס ברכה לאברהם לברך ואינו רוצה וכן כולם עד שנותנים לדוד ואומר אני אברך ולי נאה לברך שנאמר כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא ונמצא שלעת"ל שדוד הע"ה הוא המברך על הכוס הנה נמצא שדוד הע"ה היא ידו שלימ' יותר שהוא לבדו אוחז הכוס בידו להשלים תיבת שלום. ובזה יובן בס"ד ודוד מנגן ביד כלומר מנגן ושמח ביד שלו על שהיא שלימה יותר. ובזה יובן בס"ד מ"ש דוד הע"ה אחת שאלתי מאת ה' כלומר אותה האחת החסרה מן היד שאלתי מאת ה' שאהיה אנכי משלים אותה בידי ואימתי אותה אבקש הוא בעת שבתי בבית ה' לחזות בנועם ה' וכו' הוא בעת הסעודה שעושה הקב"ה לצדיקים לעת"ל בג"ע:
ובזה יובן בס"ד לפרש מאמרם ז"ל שארז"ל כל המברך על כוס מלא נותנים לו נחלה בלי מצרים והוא כי נחלה בלי מצרים גי' תקט"ו ועם האותיות גי' תקכ"ז כמנין שלום במילואו כזה שי"ן למ"ד וא"ו מ"ם שעולה תקכ"ו וע"ה גי' תקכ"ז ולפי האמור שהכוס של ברכה הוא כנגד השלום לכן אמרו כל המברך על כוס מלא נותנים לו נחלה בלי מצדים דייקא שיהיה נשפע מן השלום כמדתו שעולה כמספר נחלה בלי מצרים:
יאר ה' פניו אליך ויחנך. איתא במדרש ויחנך שנא ר' חייא הגדול יחנה ה' אצלך. ויובן בס"ד לפרש ע"ד שכתבו המפרשים ז"ל שצריך האדם ללמור בד' חלקי התורה שהם פרד"ס ובזה יזכה לקבל שפע והארה מד' אותיות שם הוי"ה ב"ה בשלימות וז"ש יאר ה' פניו אליך בתורה ולא שתלמוד חלק הפשט דווקא אלא ויחנך יחנה ה' אצלך כלומר כל חלקי התורה וגם הסוד דאז יחנה ה' שם הוי"ה ב"ה בשלימות אצלך:
עוד במדרש יאר ה' פניו אליך מאור תורה ויחנך להוציאך משעבוד מלכיות כמה דתימה חננו ה' חננו כי רב שבענו בוז ד"א ויחנך לגאל אותך כמה דתימה ה' חננו לך קוינו ישא ה' פניו אליך בעו"הז. ויובן בס"ד לפרש ע"ד שכתב הגאון חיד"א זלה"ה דעשו ירצה לשעבד את ישראל משום את לרבות אחיך הגדול והוא היה בכור וצריך יעקב לכבדו ואמנם כשישראל עוסקין בתורה אין פתחון פה לעשו לטעון טענה זו כלל יען כי אז יעקב יתבע ממנו ג"כ לכבודו משום את ה' אלהיך תירא לרבות ת"ח וגם יש לו לקיים רבוי האת וידוע כשהאח הקטן הוא ת"ח חייב אחיו הגדול לכבדו כי הגם דיש לאחיו הגדול כבוד מכח האת לרבות אחיך הגדול עכ"ז עשה דכבוד תורה עדיף ואזלי' בתר האת של הת"ח. גם ידוע שבזכות התורה תהיה הגאולה וכמ"ש רז"ל ע"פ בזאת יבא אהרן אל הקדש כי בזכות התורה שנקראת זאת יבא אהרן אל הקדש:
גם ידוע דעשו ויעקב חלקו העולמות ואין ליעקב כלום בעו"הז ואמנם מה שאוכלין ושותין ישראל בעו"הז הוא משום דהעולם אינו מתקיים כי אם על התורה דכתיב אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי וא"כ ישראל שהם עוסקים בתורה ומקיימים העולם הוי כמציל מזוטו של ים ואין אוכלין משל עשו כלום וז"ש יאר ה' פניו אליך מאור תורה הנה ע"י זה תרויח כמה טובות נשגבות הא' ויחונך להוציאך משעבוד מלכיות כי ע"י שיש לך תורה ואתה ת"ח א"כ לא יוכל עשו לשעבדך בטענת את לרבות אחיך הגדול כי אדרבא אתה יש לך כח יותר ממנו מן את ה' אלהיך תירא לרבות ת"ח והוא חייב לכבדך א"כ כ"ש שלא יוכל לשעבד בך וזהו ויחונך להוציאך משעבוד מלכיות של עשו הוא אדום. ועוד טובה הב' והוא ד"א ויחונך לגאל אותך וכאמור שבזכות התורה תהיה הגאולה ועוד טובה הג' הוא שישא ה' פניו אליך בעו"הז לתת לך עושר ונכסים רבים והגם שאין עולם זה שלך כ"א של עשו יען כי ע"י התורה הנה אתה חשיב כמציל מזוטו של ים ואז אם תהיה עשיר ודשן ושמן בעו"הז שאינו שלך אין אתה גוזל את עשו בזה:
ישא ה' פניו אליך. איתא במדרש ישא ה' פניו אליך בדברים שבינו לבינך ע"כ ויובן בס"ד לפרש ע"ד שכתבו המפרשים ז"ל דהגם דקי"ל שכר מצות בהאי עלמא ליכא מ"מ שכר מצות דבור אנכי ולא יהיה לך דמפי הגבורה שמענום יש לנו לקבלו בעו"הז יען כי בשלמא שאר מצות צונו השי"ת לעשות' ע"י שליח הוא מרע"ה ולא שמענו מפיו ית' וקי"ל השוכר שכיר ע"י שליח אינו עובר משום ביומו תתן שכר לא המשלח ולא השליח אבל משא"כ דבור אנכי ולא יהיה לך דמפי הגבורה שמענום הנה יש בזה משום ביומו תתן שכרו וצריך שיתן הקב"ה שכר זאת בעו"הז עכ"ד ז"ל. וז"ש ישא ה' פניו אליך וא"ת באיזה כח יהיה נושא לך פנים יותר משאר האומות דאם בשביל זכות קיום המצות שאתה מקיים והלא שכר מצות בהאי עלמא ליכא ואיך תוכל ליהנות מהם בעו"הז לז"א במדרש בדברים שבינו לבינך כלומר הוא בזכות אותם דברים שהיו בינו לבינך דייקא והם דבור אנכי ודבור לא יהיה לך שמפי הגבורה שמענום ולא ע"י אמצעי בנתיים לאפוקי שאר מצות שהיו ע"י מרע"ה ולא היו דבריו ית' בינו לבינינו ממש אלא היה הוא ית' מדבר עם מרע"ה ומרע"ה מדבר עם ישראל ועיין לעיל בפ' כי תשא מה שכתבנו בס"ד בענין בישוב חקירה אחת שיישבנו בס"ד שכל המצות מוכרח שיהיה מצורף בהם קבלת אלהותו ית' שהיא מדבור אנכי ולא יהיה לך וא"כ בזה אתי שפיר הכוונה מה שהשיב הקב"ה למ"הש שהם דקדקו עד כזית ועד כביצה ואיך לא אשא להם פנים דהגם דשכר מצות בהאי עלמא ליכא מ"מ הכוונה הוא ג"כ קאי על מצות קבלת אלהותו המחוברת עמה ובפרט במצות הברכה מוכרח שיש בה קבלת אלהותו ית' להדייא שמברך ואומר ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם וכו' וא"כ השכר הזה נמשך להם ממצות קבלת אלהותו ית' המצורפת עם מצות הברכה ולא מעיקר המצוה עצמה:
הפטרת נשא
ותלד האשה בן ותקרא את שמו שמשון ויגדל הנער ויברכהו ה'. אפשר לרמוז בס"ד מה שקראתו שמשון ע"ד שכתב רבינו מהרח"ו זלה"ה זיע"א בשם רבינו האר"י זלה"ה זיע"א כש"ה וז"ל גם בענין שמשון א"ל מורי זלה"ה כי ז"ס פסוק וישלח ה' את ירובעל ואת בדן וכו' ואמרו רז"ל בדן זה שמשון דאתי מדן והענין הוא כי שמשון הוא גלגול נדב בן אהרן הכהן ולכן נקרא בד"ן שהם אותיות נד"ב בהיפוך ולפי שנדב מת ולא רצה לקחת אשה שהיו אומרים אין בבנות ישראל הגונה לנו כמ"ש רז"ל לכן נענש שמשון בהיותו טוחן בבית האסורים עם נשי הפלשתים האסורות ויען בני אהרן נכנסו שתויי יין לכן היה שמשון נזיר מן הבטן לתקן המעוות עכ"ל לשון קדוש זלה"ה זיע"א ע"ש. ובזה אפשר לרמוז מה שנקרא שמשון כי שמשון גי' תי"קן נד"ב הכ"הן בדקדוק גם אותיות שמשון הוא שמ"ש נ"ו כי נדב גי' נ"ו:
ובזה יובן בס"ד לפרש מה שהתפלל שמשון בבית האסורים ויאמר אדני ה' זכרני נא וחזקני נא שהכוונה זכרני נא מה שהלכתי לפניך ביושר לבב בגלגול א' שהיה נדב צדיק גדול וכמ"ש מרע"ה לאהרן הע"ה עכשיו ידעתי שהם גדולים ממני וממך וא"כ וחזקני נא: