בש"ע א"ח. נוהגין ליקח חטים ולחלקם לעניים נראה הרמז של מנהג זה. כי חט"ה בגי' כ"ב הוא כ"ב אותיות שבתורה ובאותם החטים עושין הכנה שיוכלו לקדש כ"ב אותיות התורה בתורה ותפלה שלזה נקרא החג הקדוש הזה פסח פ"ה ס"ח שיקדש זכורו בשירות ותשבחות. וס"ח בגימטריא חיים כי החיים והמות ביד הלשון לכך צריך לבחור בחיים הם דיבורים קדושים וגם התיבות צריכים להיות בחיים היינו בכוונה שלימה כי תפלה בלא כוונה כגוף בלא נשמה לכך צריך שיראה שיהא קפלתו בחיים דהיינו בכוונה: ולחלקם לעניים ר"ל העניים הם אשר לא יוכלו לקדש בעצמן הכ"ב אותיות צריך לחלק להם מחלקם ולהשפיע להם מחלקם ולהשפיע להם קדושה כדי שיוכלו ג"כ לקדש. כי אם אינו מקדש את דיבוריו אזי אם עומד להתפלל אח"כ אינם נכנסין דיבוריו אל הקדושה. וזהו פי' ולא אמרו העוברים ברכת ה' אליכם. ר"ל אותם העוברים רצונו לא יכלו לומר ברכת ה' מפני שאינ' נכנסין בקדושה: עוד שם: והאידנא למ"ד יום וה"ה העני הדר פה למ"ד יום מחוייבין ליתן לו. הרמז הוא שצריך ללמוד התורה וללמד ולעשות הכנה על חג הקדוש הזה. רק שצריכי' גם הם להיות נלוים להצדיק ולהתגבר עצמם אל הקדושה אז בוודאי יוכל הצדיק לסייע אות' כי לולא זה בודאי אין יכול הצדיק להשפיע להם כ"כ מחמת שהוא עצמו מדחה הימנו. ומי שאין דר פה למ"ד יום עכ"פ מחויבים ליתן לו מצה. הרמז הוא כי בוודאי יש קדושי עליון שבהגיע חג הפסח הם מטוהרים ועומדים וכל תפלתם בכוונה שלימה בלי שום מחשבת פסול. ולזה מי שאינו במדרגה כ"כ שיוכל לטהר עצמו ולפנות מכל וכל אזי צריך ליתן לו מדרגת מצ"ה מל' מצה ומריבה כמבואר בזוה"ק ור"ל שצריך הצדיק להשפיע לו עכ"פ שאם יבא היצר להפילו למחשבות רעות בחג הקדוש הזה. שילחם במצות ומריבות נגדו ולהתגבר עליו:
באחד בניסן ר"ה למלכים. ר"ל שתמליכו את הקב"ה על כל העולם. נראה הרמז בזה שמאחד בניסן עד עשרה בו צריך לקבל עליו קדושה מאדנות מאות י' של השם אדנ"י. ומעשרה עד ערב פסח ד' ימים צריך לקבל עליו קדושה מאות ד' של השם הקדוש אדנ"י. ומפסח עד שבועות חמשים יום נגד אות נ של שם הקדוש אדנ"י. ובשבועות נתגלה הפלא עליון והוא נגד א אל שם הקדוש אדנ"י. ובזה ממליך עליו את הקב"ה שהוא אדון כל העולם מאחד בניסן עד שבועות עוד אחת בשנה צריך לקבל עליו עול מ"ש כנ"ל: (מבואר לקמן בס"ד):
בגמרא אור לארבעה עשר בודקין את החמץ כבר פירשתי שהחמץ הוא היצה"ר כמו שפירש הרמב"ם שחמץ הוא מלשון גזילה מלשון אשרו חמוץ ולכך חמץ מרמז על היצה"ר שמי שהולך בעצת היצה"ר הוא נגזל משרשו. ולכך צריך לבער החמץ בע"פ ולעשות הכנ' שיוכל להשרות עליו הקדושה הגדולה שמתגלה בליל פסח שפסח הוא מלשון פסוח ודלוג כי בכל מועד הקדושה אינה באה לאדם בפעם אחת רק צריך להמשיך עליו הקדושה בתפלות ערבית ושחרית ומנחה. אבל בפסח בא הקדושה לאדם בפעם אחת כלשון פסח כנ"ל ולכן צריך הכנה כי אע"פ שבא אור הבהיר אעפ"כ צריך כל אדם לטהר עצמו כדי שיוכל לקבל אור הבהיר למשל שהחמה אע"פ שהיא זורחת ביותר אעפ"כ צריכין החלונות להיות פתוחים שאם יהיו סתומים לא תוכל החמה לזרוח להבית. ובכל מועד צריך להמשיך עליו הקדושה בתפלות כמאמר הכתוב אשר תקראו אותם במועדם מקראי קודש שצריך לקרות הקדושה. אבל בפסח היה צריך אור הבהיר לבא בפ"א כי בחפזון יצאת ממצרים חפזן אותיות ח"פ ז"ן כלומר כי בכל מועד בא הקדושה מהקב"ה כדרך זכר ונקיבה הוא חתן וכלה כל מה שהכלה מקשטת עצמה הם הכנ"י כך החתן זה הקב"ה מקרב א"ע יותר אליה אבל בפסח מחמת ישראל היו צריכים לצאת ממצרים כי אלו היו שם עוד רגע אחת לא היו יכולים לצאת משם ולזה היה צריך להיות הגאולה בחפזון ר"ל ח"פ ז"ן שמחפה מידי זכר לנקבה רק האור הבהיר באה פסוח ודלוג אבל בוודאי אעפ"כ צריך כל אדם לעשות לו הכנה כמשל זריחת השמש אל החלונות כנ"ל: In the gemara at ohr to the 14th we search for chametz I already explained that the chametz is the yetzer hara [inclination to selfishness] as the Rambam explained that chametz comes from the expression for stealing, from the verse (Isaiah 1:17) 'aid the wronged', and therefore chametz alludes to the yetzer hara, since whoever goes according to the advice of the yetzer hara steals from their [soul] root. Therefore one needs to burn the chametz on erev Pesach and to make preparations so that the great holiness that is revealed in night of Pesach will infused itself upon oneself, since Pesach comes from the expression leaped and skipped because in all festivals holiness does not come to a person in one moment, a person needs to continue the holiness with the prayers of Night, Morning and Afternoon. But on Pesach, the holiness comes to a person in one moment, like the expression to skip, as we explained, and therefore there is the need for preparations, since even though the shining light comes, even though it does come, a person needs to cleanse oneself so as to be able to receive the shining light. For example,the sun, even though it shines strongly, the windows need to be open, because if they are closed the sun cannot shine within the house. And in all festivals one needs to continue the holiness on oneself, through the prayers, as the verse says 'that you will call them in their time, a holy convocation' (Leviticus 23:2) - that is one needs to call [to convocate] the holiness. But on Pesach the shining light needs to come in one moment, because 'in haste you came out of Egypt'(Deuteronomy 16:3) Chipazon [haste] its letters are chet"peh [and] zayin"nun, that is to say all the holidays the holiness comes from the Holy One as male [zayin] and female [nun], groom and bride; that is, the more the bride (the people of Israel) adorns herself all the more the groom (the Holy One) comes closer and closer to her. But on Pesach, because Israel needed to get out from Egypt, because were they to stay there for yet another moment they would not have been able to get out of there, and this is why the redemption needed to be in haste [chipazon] that is to say covered [from chupah] from the way of the male [zayin] to the female [nun], so the shining light comes in a skip and a leap but regardless [that fact] obviously a person needs to prepare oneself, as explained above in the simile of the sun and the windows.
א"י אור לארבעה עשר בודקין את החמץ לאור הנר מבואר הוא שעיקר החמץ הוא היצה"ר כמ"ש לעיל וכמ"ש בגמרא מי מעכב שאור שבעיסה. והנה עיקר החמץ הוא היצה"ר הוא בא מחמת שבני' של האדם הוא מתאוו' וחמדות תשמיש כמ"ש דהמע"ה הן בעון חוללתי ובחטא יחמתני אמי ע"כ צריך אדם לקדש עצמו בשעת תשמיש שיותר שיקדש עצמו מושך להולד נשמה קדושה כי מקדושת התשמיש בא להולד יצר טוב. ומהתאוות וחמדות בא היצה"ר ע"כ ימעט תאותו כדי שיהי' להוולד מעט מזעיר יצה"ר ויוכל בקל להתגבר היצ"ט על היצה"ר ולז"א אור לי"ד בודקין את החמץ לאור הנר. ר"ל לאור נשמתו כי נר ה' נשמת אדם כי נר הוא ר"ת נ'שמה ר'וח ו'נפש ר'וח כי הוא יפה לבדיק' ויבער את היצה"ר מכל וכל: Or one may say - at evening [ohr] of the 14th we check for chametz by the light [ohr] of a candle. It is explained that the essence of chametz is the yetzer hara, as explained above, and as explained in the gemarah "who prevents? The yeast in the dough". And behold the essence of the chametz is the yetzer hara, which comes because the building-block of humans is desire and pleasure of sex, as David Hamelech peace be upon him, says: " Indeed I was born with iniquity; with sin my mother conceived me" (Psalms 51:7), therefore a person needs to sanctify oneself at the moment of sex since the more one sanctifies oneself the more one gives to the fetus a holy soul, since from the holiness of sex a yetzer tov comes to the fetus. And from desire and lust comes the yetzer hara, therefore one should diminish one's desire so as to diminish the yetzer hara of the fetus, and the yetzer hatov can conquer with ease the yetzer hara. And regarding this it is written "at evening [ohr] of the 14th we search for chametz by the light [ohr] of a candle - that is to say, by the light of one's soul, since "the candle of Hashem is the soul of a person", since candle [ner] is the acronym of "neshamah, ruach" and "nefesh, ruach", which is appropriate for searching and burning the chametz completely.
בגמרא דרש רבא אין לשון אלא במים שלנו. למחר אייתו כולי עלמא חצבייהו לגביה. ולכאורה קשה למה ליה לרבא לדרוש בלשון שאפשר לטעות. ונראה לי שרבא רמז בדברי קדשו שהעול' יהיו מיחדים שם הוי"ה ב"ה בעשיית המצות. שמצה הוא אותיות יה"ה בא"ת ב"ש. והוא"ו של השם הוי"ה אין בו. לזה למד רבא להעולם בדברי קדשו שיוכלו למשוך את הוא"ו להמצה ויהי' השם שלם ולכך דרש בזה הלשון אין לשין אלא במים שלנ"ו התיבה של"נו בגימ' עם הכולל שם נג"ד יכ"ש שפירוש של השם הוא נגדי כבוד שמים והשם זה נגד הוא"ו של שם הוי"ה שהשם הא' אב"ג ית"צ הוא כנגד היו"ד והשני נגד הה' וזה השם השלישי כנגד הוא"ו שהוא"ו היא המשכה שהיא מכוון נגד זה השם שצריך להמשיך עליו עד שיהא כנגדו כבוד שמים ולזה דרש רבא בזה הלשון של"נו לרמוז שצריך להמשיך הוא"ו למצ"ה ויהיה השם שלם ולזה בערב פסח צריך לעשות המצות לשם מצוה דהיינו ג"כ על זה הכוונה כדי להמשיך הוא"ו למצה ויעשה מצוה ויהיה השם שלם כנ"ל. ולמחר אייתו כולי עלמא חצבייהו לגביה ר"ל הכלים הריקים היינו אותן שלא היו יכולין להמשיך בקדושה הוא"ו למצ"ה אתו לגבי רבא כדי שישפיע להם מרוב קדושתו כדי שיוכלו ג"כ להמשיך הוא"ו למצ"ה ויהיה השם שלם אמן:
בש"ע
אין בודקין את החמץ אלא לאור הנר. נ"ר הוא אותיות נ'שמה ר'וח. ובנר של שעוה. שע"וה הוא אותיות ש"ע ו"ה. ש"ע מלשון ואל קין ואל מנחתו לא שע"ה דהיינו שצריך ליחד ולשעות שם י"ה בו"ה בכל מצוה שאדם עושה כמו שאומדים קודם כל מצוה ליקב"הו ליחד שם י"ה בו"ה ולא אמירה היא עיקר כי אחר כוונת הלב הן הן הדברים ובלבד שיכוון לבו לשמים ולזה צריך של שעוה דווקא לרמז על כל הנ"ל:
נוהגין להניח פתותי חמץ במקום שימצאו שם הבודקים וכו' מיהו אם לא נתן לא עכב. שדעתו של אדם לבער אם ימצא. ונראה שנהגו המנהג הקדוש הזה מפני שעיקר הביעור חמץ הוא היצ"הר כמ"ש לעיל ולזה הנהיגו להניח חמץ להראות שבודאי יש בו עדיין עון וחמץ הוא היצה"ר. כי אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא כי האדם שמחזיק עצמו שתיקן הכל בודאי לא התחיל לעבוד את ה' כמו שכתבתי במקום אחר פי' הכתוב אשר אין בה מום אשר לא עלה עליה עול שמי שסובר שאין בו מום בודאי לא עלה עליו עדיין עול מ"ש. וכמאמר החכם בחו"ה שאם אמרתי בלבבי לא הייתי חוטא בודאי הוא חטא ביותר כי הגאוה הוא חטא ביותר ולזה נוהגים להניח פתותי חמץ להראות כנ"ל כי בודאי לא תיקן הכל:
ואם בעל הבית רוצה יעמוד מבני ביתו אצלו בשעה שמברך ויתפזרו כל אחד על סמך ברכה שבירך בעה"ב לדבוק איש איש במקומו. נראה הרמז שבו שבעה"ב צריך להשפיע לכל אנשי ביתו קדושה וטהרה ומי שהוא צדיק יותר צריך להשפיע קדושה וטהרה על כל בני עירו ומי שהוא צדיק יותר צריך להשפיע על כל העולם כולו כדי שיוכלו לשוב בתשובה שלימה: All places where one does bring chametz in, need to be searched meaning, one needs to search every place where their yetzer harah, which is the chametz, usually resides. And this place is different for each and everyone: the one whose yetzer resides on finding fault on others, God forbid, or whose eyes are always turned to that that should not be seen, God forbid, they need to search, and destroy, and completely return from that path so they won’t do it anymore, and if they return from what did in the past in a complete return (teshuvah) obviously the Holy One of Blessing will forgive them. And in places where one does not put chametz in, there is no need to search ~ and it appears to me that this is a remez, hint: there are those who do not notice their own behavior, but only the behavior of other people. And the warning of our mishnah is regarding this: and in places where one does not put … there is no need to search, meaning, one should not investigate other people’s behavior, but should investigate their own, and fix their own behavior.
כל מקום שמכניסין בו חמץ צריך בדיקה. ר"ל שצריך כל אחד לבדוק במקום שדרך היצה"ר הוא החמץ לשכון שם כ"א לפי ערכו מי שדרכו לפגום בבריתו ח"ו או בעיניו ח"ו לראות במקום שאין רשאין לראות צריך לבדקם ולבער ולשוב בתשוב' ובחרטה גמורה שאל יעשה עוד עבירה ועל מה שעשה יחזור בתשובה שלימה ובוודאי ימחול לו הקב"ה. וכל מקום שאין מכניסין בו חמץ אין צריך בדיקה. נראה הרמז דהנה יש ב"א שאינם משגיחין על מעשיהם רק על מעשים של ב"א אחרים ולזה מזהיר התנא מקום שאין מכניסין כו' אין צריך בדיקה. כלומר שאין (לעשות) כך שישגיח על מעשיהם של אחרים רק שיתקן וישגיח על מעשיו: Those (holes) that are too tall for the hand to reach, and those that are lower than nine inches do not need to be searched here we read it as a remez, hint: one should never say ‘I won’t be able to check all my misdeeds and sins, because I don’t remember them all!’ To this is the reference Holes that are too tall for the hand to reach – if you don’t remember them, there is no need to search there. Yet regarding those one does remember, one needs to search, to fix and to return. And those one does not remember immediately will be cancelled, since the Holy One of Blessing will say ‘if s/he had remembered their earlier misdeeds and sins, obviously s/he would regret them and turn from them, just as s/he regrets and returns from those s/he remembers.
חורין הגבוהין שאין יד אדם מגעת שם וחורין הנמוכים פחות מג' טפחים אינם צריכין בדיקה נראה הרמז שאל יאמר האדם איך אוכל לבדוק כל החטאים ועונות שאין אני זוכר את כולם. לזה אמר חורין הגבוהין שאין יד אדם מגעת שם ר"ל שאין זוכר אותם אין צריך בדיקה אלא האדם צריך לבדוק ולשוב בתשובה על אותן עוונות שהוא זוכר. ואותם שאינו זוכר ממילא יהיו בטלים כי הקב"ה אומר אלו הי' זוכר עוונות הראשונים בוודאי הי' מתחרט עליהם ושב בתשובה כמו שהוא מתחרט ושב על אותן שהוא זוכר: Every person has to sweep his rooms before checking for chametz this is a hint: every person needs to clear their thoughts on the 13th of Nisan, and get ready on the 13th so they can begin the search at night. This is because if one does not clear their thoughts beforehand, and wants to search suddenly, out of the blue, obviously they won’t see in themselves any chametz, and they will say “I am perfectly righteous!” One only needs to clear their thoughts beforehand, and obviously they will find chametz there.
כל אדם צריך לכבד חדריו קודם הבדיקה נראה הרמז שכל אדם צריך לפנות מחשבתו בי"ג בניסן ולעשות הכנה בי"ג כדי שיוכל לבדוק בלילה שאם לא יפנה מחשבתו מקודם וכשירצה לבדוק בפתע פתאום בוודאי לא יראה בעצמו שום חמץ ויאמר צדיק אני. רק צריך לפנות מחשבתו מקודם ובודאי ימצא שם חמץ:
מצה שהכסיפו פניו הוא חמץ. וכתב המג"א אבל העולם אין נזהרים בזה נראה ע"ד הרמז שמרמז שיש אנשי' שאומרים דברי חידודין לחבריהם ומלביני' פניהם ברבים ואזל סומקא ואתא חיורא וזהו שהכסיפו פניו זהו בוודאי חמץ גמור ר"ל עצת היצה"ר ובזה אין העולם נזהרים כי אומרים מצחק אני ובודאי מי שרוצה להיו' ירא שמים יהי' נזהר מזה החמץ ולבערו מכל וכל:
כלים שתשמישן בחמין יגעלו בחמין בצונן ידיחו בצונן וכלי חרס אין לו תקנה אלא בשבירה נראה ע"ד הרמז שאע"פי שחוטאים אינם עושין העבירה בלב שלם ובנפש חפצה רק בע"כ יספר שבחו של עביר' מחמת תחבולת היצה"ר אבל הוא באמת אינו רוצה כלל לעשות מה שהוא נגד רצונו הקדוש ית"ש. זה האדם הוא שתשמישו בצונן ר"ל שאינו בחמדה ותאוה רק כמי שכפאו. וזה האדם בודאי אין צריך סיגופים רק שיקבל עליו באמת שלא יעשה עוד עבירה אפילו אם היצה"ר מסיתו. וזה יגעלו בצונן ר"ל בלא סיגופים ובגודל חמימת הלב רק התשובה צריך להיות כמו שחטא. אבל מי שתשמישו בחמין ר"ל שמחמם א"ע לדבר עבירה ועושה אותן בנפש חפיצה זה צריך לעשות התשובה כמ"כ בחמימות הלב. וכלי חרס כו' אין לו תקנה. ר"ל אותם שהרבו לחטוא כמו הכלי חרס שאינו יוצא מידי דופיו לעולם אין להם תקנה רק בשבירות לב ובמרירות על חטאיו שעבר נגד רצון הבורא ית' וית' ובודאי קרוב ה' לנשברי לב ויקבל אותן: