מלמו, שוודיה Malmo, Sweden
סיון תשנ"ב
עג. התייחסות לגיור קונסרבטיבי ולענין מעמד הצאצאים והכנתם לבר-מצוה
שאלה:
רב קונסרבטיבי שלמד בין השאר גם בישיבות אותודוקסיות והינו שומר שבת, כשרות ומסורת "גייר" אשה שכל מטרתה היתה לשם אישות. בני הזוג חברים בקהילה, אך אינם שומרים מצוות, וכעת באו כדי ללמד את בנם ל"בר-מצוה".
כיצד יש לנהוג?
תשובה:
בעניין בן ה"מתגיירת", מצוה לקרב את הילד ומשפחתו שבאמת רוצים ופועלים להתקרב ליהדות, ועוד שסוברים שכבר הצטרפו לעם ישראל ומשתתפים איתו בכול ובוודאי מטעם השלום בקהילה, ו"האמת והשלום אהבו"1ועיין סנהדרין (צט ע"ב), תוספות (יבמות קט ע"ב ד"ה רעה אחר רעה), שו"ת "דעת כהן" (סי' קמח בסופו)..
מכיוון שיש ספק בגיורם, כמתבאר בתשובה שנשלחה אליכם2שו"ת "במראה הבזק" (תשובה צז; לו 3 במהדורה ראשונה)., אין להחזיקם כיהודים גמורים ואין הם מצטרפים לכל דבר שבקדושה, וגם לא כגויים גמורים אף שנתגיירו לשם אישות ונישואין3שו"ע (יורה דעה סי' רסח, יב). ואף שאינם שומרים תורה ומצוות4יש לחוש לחומרה שקיבלו מצוות, אף שאינם מקיימים אחר-כך ואף שאמר שכוונתו היתה שלא לקבל מצוות, הרי דברים שבלב אינם דברים, "דעת כהן" (סי' קנג) "אגרות משה" (יורה דעה ח"א סי' קס), שו"ת הגרי"א הרצוג (יורה דעה סי' צב)..
על כן נכון ורצוי להסביר להם את הבעיה שיש בגירותה של האם, ויש לקבלם5עיין "פאר הדור" לרמב"ם (סי' קלב). בדרך קבלת גרי צדק המבוארת ברמב"ם, "למושכם בדברי רצון רכים", "מודיעין אותו שכרן של מצוות… ומאריכין בדבר זה כדי לחבבן"6רמב"ם (פרק יד מהל' איסורי ביאה הל' ב-ה)..
מכל מקום אין לגייר את הילד, בין בקטנותו7כיון שלא ישמור מצוות, אין זו זכות לקטן, ולא שייך לומר בזה זכין לקטן, "דעת כהן" (סי' קמז), ועיין שו"ת הגרי"א הרצוג (סי' צג שאלה ה) שנשאר בצריך עיון לגבי ספק גר. בין בבגרותו, אלא על-מנת לשמור מצוות8שו"ת הגרי"א הרצוג (סי' צג שאלה ב אות א)., ולכן מן הראוי להסביר לילד את עניין הגירות וקבלת המצוות, ואם אפשר יש לדבר על לב האשה- אמו- להכניס כשרות בבית, כדי להסיר צל מעל המשפחה, ואז השאר יהא תלוי בילד עצמו.
אין להעלות את הילד לתורה עד שיבוצעו הדברים האמורים לעיל.