מלבורן, אוסטרליה Melbourne, Australia
תמוז תשע"ח
יג. הכנת סושי בשבת
שאלה:
האם מותר להרכיב רול סושי בשבת?
תשובה:
בהנחה שכל הרכיבים הדורשים בישול כבר מבושלים מלפני שבת, מותר להרכיב רול סושי בשבת1מבואר בגמרא (שבת צה ע"א):
רב נחמן בר גוריא איקלע לנהרדעא, בעו מיניה: חולב משום מאי מיחייב? אמר להו: משום חולב. מחבץ משום מאי מיחייב? אמר להו: משום מחבץ. מגבן משום מאי חייב? אמר להו: משום מגבן. אמרו ליה: רבך קטיל קני באגמא הוה. אתא שאיל בי מדרשא, אמרו ליה: חולב חייב משום מפרק, מחבץ חייב משום בורר, מגבן חייב משום בונה.
ופסק הרמב"ם (הלכות שבת י, יג):
העושה אהל קבוע הרי זה תולדת בונה וחייב, וכן העושה כלי אדמה כגון תנור וחבית קודם שישרפו הרי זה תולדת בונה וחייב, וכן המגבן את הגבינה הרי זה תולדת בונה, ואינו חייב עד שיגבן כגרוגרת. המכניס יד הקרדום בתוך העין שלו הרי זה תולדת בונה וכן כל כיוצא בו, וכן התוקע עץ בעץ בין שתקע במסמר בין שתקע בעץ עצמו עד שנתאחד, הרי זה תולדת בונה וחייב. <המרכאות היו חסרות בסוף>
במקום נוסף ביאר הרמב"ם מדוע מגבן חייב משום בונה (הלכות שבת ז, ו):
וכן הלוקח חלב ונתן בו קיבה כדי לחבצו, הרי זה חייב משום תולדת בורר, שהרי הפריש הקום מן החלב. ואם גבנו ועשהו גבינה, חייב משום בונה, שכל המקבץ חלק אל חלק ודבק הכל עד שיעשו גוף אחד הרי זה דומה לבנין.
אמנם יש להקשות על דברי הרמב"ם, מדבריו במקום אחר (הלכות שבת ח, ו):
המקבץ דבילה ועשה ממנה עגול, או שנקב תאנים והכניס החבל בהן עד שנתקבצו גוף אחד, הרי זה תולדת מעמר וחייב וכן כל כיוצא בזה.
והנה גם כאן קיבץ חלקים לגוף אחד, ומדוע חייב כאן משום מעמר ולא חייב משום בונה, לפי הגדרתו לעיל?
המגן אברהם (סימן שמ ס"ק יז) הקשה קושיה זו ותירץ:
וצריך עיון דלמה לא יתחייב בזה משום בונה כמש ססי' שי"ט גבי המגבן? וצ"ל דלא מקרי בונה אלא כשמכוין ליפותו ולהשוותו".
העולה מדבריו שכל קיבוץ מאכלים נחשב בונה אם עושה זאת בצורה יפה ושווה. ואם כן לכאורה יש לאסור בנידון דידן.
אלא שהגדרה זו של המגן אברהם היא חידוש שחסר מן הספר בדברי הרמב"ם. ולדבריו המקבץ דבלות ועושה מהם עיגול ישר וחלק יתחייב משום בונה, כאשר הרמב"ם לא נתן שום רמז לחילוק כזה. וכן הקשה על דברי המגן אברהם בשו"ת רב פעלים (חלק א אורח חיים סימן יט):
בהשקפה הראשונה עלה בדעתי, לדמות נידון השאלה למש הרמב"ם ז"ל בפ"ז מה' שבת ה"ו, ואם גבנו ועשאו גבינה חייב משום בונה, שכל המקבץ חלק אל חלק ודבק הכל עד שיעשו גוף אחד, ה"ז דומה לבנין, ולפי"ז דיכת התמרים הנז' שקורין מדגוגה, שעושה כל החלקים חלק אחד וגוף אחד, שנדבקים ונכללים זע"ז ונעשים כמו עיסה אחת, ה"ז דומה לבנין. ושוב הראו לי דברי הגאון מג"א ז"ל בסי' ש"מ ס"ק י"ז, גבי מקבץ דבילה דחייב משום מעמר, שכתב וצ"ע למה לא יתחייב בזה משום בונה, וכמ"ש ס"ס שי"ט גבי מגבן, וצ"ל דלא מקרי בונה אלא כשמכוין ליפותו ולהשוותו, עכ"ל ע"ש. ולכאורה חילוק זה דוחק, דמנ"ל לחלק בין גבינה לבין עיגולים שעושין מן הדבלה, דגם בעגולים נאמר מכוין להשותן וליפותן, ועוד קא חזינן דהרמב"ם כללא כייל וטעמא טעים משום שמקבץ חלק אל חלק עד שיעשו גוף אחד, ולא נכלל דבר זה של היפוי בדבריו אלו כלל וכלל, ונראה דגם המג"א עצמו נרגש בדוחק דבריו, ולכן נקיט בלשונו וצ"ל דלא מקרי וכו', כלומר בעל כרחינו צריך לחלק בהכי, כדי לתרץ הקושיא".
בערוך השולחן (או"ח סימן שמ סעיף ח) כתב על דברי המגן אברהם:
המגא סקי"ז הקשה על הך דנקב תאנים וכו' למה לא יתחייב משום בונה כמו במגבן ואין זה דמיון דמגבן נשתנה צורתו מן קודם הגיבון לאח"כ כמו בבנין מעצים לבית ולא כן בתאנים ואולי גם כונת תירוצו כן אלא שאין התחלה לקושיא זו".
ולפי זה, לא כל קיבוץ חלקיקים לגום אחד ייחשב בונה, אלא כשיש שינוי צורה. ולכן בגבינה, כאשר משתנה צורת הדבר על ידי הגיבון, חייב משום בונה, אך חיבור חלקי אוכל כאשר אין שינוי צורה אלא ייפוי בעלמא, אין בו איסור של מלאכת בונה.
ובדומה לכך כתב בחזון עובדיה (חלק ד עמודים רעז-רעט) על פי דברי הרשב"א, המאירי והר"ן. ראשונים אלו מקשים איך המגבן חייב משום בונה, והרי אין בניין וסתירה בכלים, וכל שכן באוכלים! ותירצו שכאן עושה דבר מתחילתו. כלומר כל דין "אין בניין בכלים" היינו לתקן כלי, אך ליצור דבר חדש אסור אף בכלי וכן באוכלים.
לפי זה, מיישב הרב עובדיה את הרמב"ם: במגבן יוצר גבינה, שהיא יצירה חדשה, ואינה רק קיבוץ הפתיתים. אך קיבוץ דבלה אינה יצירה של דבר חדש.
לפי זה, גם בענין הסושי – כיוון שאינו יוצר דבר חדש, אלא יש כאן תערובת ודיבוק של אוכלים, הרי שאין בונה.
ועוד יש לומר שכיוון שהדיבוק שבסושי אינו חזק ובנקל מתפרק, אף המגן אברהם יודה שאינו בכלל בונה.
ולכן להלכה מותר להרכיב רול סושי בשבת, בתנאי שכל הרכיבים הצריכים בישול כבר בושלו לפני שבת..