טורינו, איטליה Torino, Italy
ניסן תשע"ח
ט. הוצאת אוכל מתנור בשבת
שאלה:
האם מותר להשאיר אוכל בתנור בשבת ולהוציא אותו בארוחת שבת ביום שישי בערב, או שיש בעיה של הטמנה? והאם בכלל בתנורים של ימינו יש בעיה של הטמנה? ואם כשפותחים את הדלת של התנור שהוא כבר כבוי יש לזה דין של מוסיף הבל?
תשובה:
ניתן להשאיר אוכל בתנור מלפני שבת, ואין בזה איסור הטמנה, כיוון שיש רווח בין דפנות הקדרה לתנורים שלנו1כתב הרא"ש (שבת פרק ד סימן ב):
ויש מקומות הרבה שנהגו לעשות חפירה גדולה אצל מקום האש מרוצפת בלבנים סביב, ומחממין אותה וגורפין אותה ומטמינין בה הקדירה ומכסין אותה. ומביאין ראיה להתיר מנהגם, מהא דאמר בפרק קמא (שבת יח ב) דקדרא חייתא ובשיל שפיר דמי ליתן לתוך התנור. ולא דמי כולי האי, דהתם הוא בתורת שהייה והכא הוא בתורת הטמנה. ובדבר המוסיף הבל יש לחלק, דהא דאסרי הטמנה בדבר המוסיף הבל היינו משום גזירה שמא יטמין ברמץ, והיינו דווקא כעין הטמנה ברמץ שהרמץ מגיע לקדירה סביב. אבל בתנור וכן בחפירה זו, שיש אויר הרבה בין הדפנות לקדירה, לא דמיא להטמנה ואין להחמיר בה יותר משהה על גבי כירה.
נמצא שלשיטת הרא"ש הטמנה היא דווקא בעטיפה הדוקה, אך אם יש רווח בין הדפנות לקדרה, אין איסור הטמנה.
וכן פסק השלחן ערוך (או"ח רנז, ח):
אף על פי שמותר להשהות קדירה על גבי כירה שיש בה גחלים על פי הדרכים שנתבארו בסי' רנג, אם הוא מכוסה בבגדים אף על פי שהבגדים אינם מוסיפים הבל מחמת עצמן, מכל מקום מחמת אש שתחתיהם מוסיף הבל (ואסור). ומיהו כל שהוא בענין שאין הבגדים נוגעים בקדירה, אף על פי שיש אש תחתיה, כיון שאינו עושה דרך הטמנה, שרי. הלכך היכא שמעמיד קדירה על גבי כירה או כופח שיש בהם גחלים, ואין שולי הקדירה נוגעים בגחלים, שיהוי מקרי ומותר על פי הדרכים שנתבארו בסימן רנ"ג. ואם נתן על הקדירה כלי רחב שאינו נוגע בצדי הקדירה, ונתן בגדים על אותו כלי רחב, מותר דכיון שאין הבגדים נתונים אלא על אותו כלי רחב שאינו נוגע בצדי קדירה, אין כאן הטמנה. וכן מותר להניח הקדירה בתנורים שלנו על ידי שיתן בתוכה חתיכה חיה, והוא שלא תהא הקדירה נוגעת בגחלים, ואף על פי שמכסה פי התנור בבגדים, כיון שאין הבגדים נוגעים בקדירה לאו הטמנה היא, ושרי".
בתנורים בימינו בוודאי יש רווח גדול בין הדפנות למה ששמים בתוכם, ולכן אין איסור הטמנה.. לכן אין מקום לדיון על הגדרת דבר המוסיף הבל בתנורים שלנו.
מעבר לשאלתכם נוסיף שעדיף לכוון את התנור שיכבה ולהוציא את האוכל רק לאחר שהתנור יכבה. הסיבה לכך היא שיש בתנור תרמוסטט, ופתיחת הדלת עשויה לגרום להדלקת גופי חימום. אמנם בעת הצורך מותר לפתוח את הדלת גם בשעה שהתנור דולק 2הגרש"ז אויערבאך (שו"ת מנחת שלמה, א, י, אות ד ואילך), התיר לפתוח מקרר בשבת אף בעת שהמנוע כבוי, מכמה טעמים: ראשית, זהו פסיק רישא דלא ניחא ליה, שהרי היה מעדיף שהאוויר החם לא ייכנס למקרר, וכך המקרר יעבוד פחות (הן מצד החיסכון בחשמל והן מצד עבודה מיותרת של המקרר). ברם הוא מסתפק בטעם זה, כיוון שהוצאת דברים מהמקרר בוודאי תגרום להכנסת אוויר חם יותר, וממילא ניחא ליה שהמנוע יחזור לפעולה. טעם שני הוא שמדובר באיסור גרמא, היות שפתיחת המקרר אינה משפיעה באופן ישיר על הפעלת המנוע, אלא רק גורמת לכך בעקיפין על ידי כניסת אוויר חם מחמת הפתיחה. ואף שיש פוסקים המחמירים באיסור גרמא, גם הם מודים להיתר כאשר הגרמא היא במצב של 'פסיק רישא', כך שאין כוונה למעשה האיסור. בהקשר זה הוא דן אם יש לחשוש לאיסור שמא המקרר נמצא בדיוק בנקודה הקריטית שבה הפתיחה אכן תפעיל את המנוע מיד, ואם כן, פתיחת המקרר גורמת להפעלת המנוע באופן ישיר ולא בגרמא. היות שתרחיש זה אינו ודאי, מצב זה מכונה בהלכה 'ספק פסיק רישא לשעבר' (שהרי הוא אינו יודע מה מצב התרמוסטט לפני הפתיחה), ולמסקנה הוא כותב שאין לחוש לכך מכמה טעמים. כמו כן הוא מבאר שבכל מקרה אין כאן איסור דאורייתא, היות שתוצאת הפעולה החשמלית היא קירור, שאין בה איסור תורה (גם לפי שיטת החזון איש, הסובר שיש איסור דאורייתא בעצם הפעולה החשמלית משום 'בונה', כאן אין לחוש לאיסור דאורייתא, מכמה סיבות). לבסוף מסקנתו היא: "מכל אלה הטעמים שכתבנו, פשוט הוא בלי שום פקפוק, שלאחר שהוציא את המנורה הנדלקת מחמת הפתיחה, אין נכון כלל להימנע מלהתענג בשבת, ומותר שפיר לפתוח בשבת את דלת המקרר בכל עת ובכל שעה שירצה, בין בזמן שהמנוע עובד ובין בזמן שהוא נח".
הגר"ע יוסף פסק (שו"ת יביע אומר, חלק א, אורח חיים, כא) שמעיקר הדין מותר, אבל עדיף להחמיר.
אמנם, חלק מטעמי הגרש"ז להקל במקרר הוא משום שאף אם המקרר יתחיל לפעול מיד עם פתיחת הדלת, אין מלאכה דאורייתא בקירור האוויר, שזו תוצאת הפעולה החשמלית. לפי זה, בתנור שמתלהטים בו גופי חימום ממתכת, ויש חשש מלאכה דאורייתא, יש מקום יותר להחמיר. אך בספר ארחות שבת (חלק ג, עמ' ע, הערה כד) כתב שלמעשה הגרש"ז הקל אף בפתיחת וסגירת דלת תנור, משאר הטעמים.
אמנם ביום טוב ניתן לפתוח ולסגור את דלת התנור ללא הגבלה, משום שאין איסור גרמא במלאכת מבעיר ביום טוב, שאסורה רק מדרבנן. ראו בשמירת שבת כהלכתה (מהדורה חדשה, תש"ע), פרק יג סעיף לא וההערות שעליו..