קליפורניה, ארה"ב California, USA
תמוז תש"פ
צג. כתיבת שם הבעל בשורה רביעית בגט
שאלה:
האם מותר לכתחילה לכתוב את שם הבעל בשורה הרביעית של הגט?
האם יש איזו הקפדה לכתחילה להתחיל את כתיבת שם הבעל בשורה השלישית?
תשובה:
לכתחילה יש לכתוב את השמות בתוך שש השורות הראשונות, אולם אין הקפדה באיזו שורה בדיוק ייכתבו1לא מצאנו הקפדה ששם הבעל יתחיל דווקא בשורה שלישית. ראו לדוגמא בנוסח הגט בספר קב נקי (עמוד כז), שהתחיל את שם הבעל בשורה הרביעית.
ההקפדה שמצאנו לכתחילה היא שיכתבו את הזמן, שם האיש ושם האישה בשש השורות הראשונות או בפחות אבל לא ביותר. כן מצאנו בסדר הגט שבלבוש (סוף סימן קנד אות מג): “יש אומרים שצריך לכתוב כל התורף דהיינו הזמן ושם האיש והאשה בשש שורות הראשונות".
וכן כתב בסדר הגט למהר"ם (אות עד). וראו שם בברכת המים אות ב שהביא לזה ראיה מגמרא בגיטין טו ע"א: “בפני נכתב חציו ובפני נחתם כולו – פסול. הי חציו? אלימא חציו ראשון, והאמר ר"א: אפילו לא כתב בו אלא שיטה אחת לשמה, שוב אינו צריך! אלא אמר רב אשי: חציו אחרון". ופירש רש"י: "שיטה אחת – שיטה ראשונה שבה שם האיש והאשה והזמן". ומזה דייק שצריך לכתוב כל זה בחצי הראשון, וממילא הוא בשש השורות הראשונות. אך שוב דחה שכוונת הגמרא היא רק שהם כתובים בחצי הראשון מבחינת מספר האותיות, ולאו דווקא מבחינת השורות, וכן שאולי כוונת הגמרא היא שייתכן שהם נכתבו בחציו הראשון ולא שזה מעכב. ולכן הסיק שאף שטוב לכתוב בצורה שבה כל אלו יהיו בשש השורות ראשונות, מכל מקום אין בזה הקפדה כלל. ואם נכתב גט שדברים אלו מופיעים גם אחרי שש השורות, ניתן לתת אותו לכתחילה אפילו אם אין זו שעת הדחק.
וכן בגט מקושר וטיב גיטין (סדר גט ראשון אות עד) כתב ש"אינו אלא לכתחילה בעלמא". וראו גם בתשובת פנים מאירות (חלק ג סימן מז) שדן בגט שבו נכתב שם האישה בשורה השביעית, וכתב:
ומעתה נפשט גם הספק השלישי במה שכתב בסדר גיטין שיש לכותבו שם האשה בשורה עכפ בשורה ששית והוא כתבו בשורה שביעית, כיון דדבר זה לא נזכר בש"ס, ואף אם נאמר שהוא מנהג כתבנו שכל שהוא מצד המנהג ושינו בו כשר בדעבד, ק"ו שיש לומר שלא נתפשט שם במקום הכתיבה לדקדק בזה שכשר אפילו שלא במקום עיגון, ק"ו בן בנו של ק"ו במקום עיגון. דהא אנו נוהגין לכתוב י"ב שיטין שמנהג קבוע הוא ונתפשט בכל ישראל, ואם עשה שורה יותר אין לפוסלו במקום עיגון כנזכר בש"ע סימן קכ"ה סעי' י"א, וכתב הלבוש הטעם כיון שאינו אלא מנהג בעלמא דסמכו על גימטרי' הגט שהוא תרגום של ספר ואין לו עיקר וזכר מתוך הגמ'. וכן בהרי את מותרת לכל אדם, נהגו לכתוב בשיטה אחת, אפ"ה אם כתבו בשני שיטות כשר כנזכר בדברי רמ"א בסימן קכ"ו סימן מ"א וז"ל טוב ליזהר לכתוב הרי את מותרת בשיטה אחת, אבל אם כבר נכתב הגט בשתי שורות כשר ליתנו, אף על גב דהתם אינה טעם בדבר, כמו שכתב הלבוש דאם הפסיקו יש לומר דהשומע סבר דלא התירו לכל אדם, אפ"ה כשר ליתנו לכתחילה אחר הכתיבה. ק"ו כאן דאין אנו יודעים טעם לזה למה הקפידו דוקא שיכתוב שמה קודם שורה שביעית, ופשיטא במקום עיגון דאין לפקפק כלל".
ובשו"ת יביע אומר (חלק ו אבהע"ז סימן יב אות ה) דן בגט שבו נכתב שם האישה בשורה שביעית וכתב:
|שם האשה ואביה נכתב בשורה השביעית של הגט, וכל יודעי דת ודין יודעים מש בפסיקתא (פ' כי תצא) וכתב לה, לשמה, ספר כריתות, מלמד שצריך שירטוט כספר, ובשש שורות ראשונות יכתוב הזמן ושם האיש והאשה והמדינה, ושורט י"ב שורות. ע"כ. והובאה תוספתא זו להלכה בדברי אמת (קונט' ד, בדפוס חדש דנ"ז ע"א). וכ' ע"ז, ונודע מ"ש התוס' (פסחים מ ע"ב ד"ה אבל) שבכמה דברים אנו סומכים על מסכתות חיצוניות ופסיקתא, וכ"כ הר"ן (מגילה לאע"ב). עכת"ד. ע"ש. גם מהר"ם בסדר גיטין (סדר גט ראשון אות עד) כ', יש לכתוב הזמן ושם האיש והאשה בשש שורות הראשונות, או בפחות, ולא יותר. וכ' הפתחי תשובה שם (ס"ק עד), שכ"כ גם בס' הלבוש, ובסדר הגט שבסוף ס' גט פשוט. והפנים מאירות ח"ג (סימן מז) כ' שלא ידע טעם לזה, ולכן כיון שהוא רק מנהג יש להכשיר בדיעבד. ולי נראה שיש סמך גדול לזה מגיטין (טו) הי חציו אילימא חציו ראשון וכו' אלא א"ר אשי חציו אחרון. וכ' התוס' (שם ג) ד"ה אתי לאחלופי, דבחציו ראשון יש הזמן ושם האיש והאשה שהם עיקר הגט ומינכר מילתא ולא אתי לאחלופי. מבואר שאף בזמן הש"ס נהגו כן. ומכל מקום לדינא נכונים ד' הפמ"א להכשיר בדיעבד. וכ"כ בס' גט מקושר. ע"כ. ובשו"ת נטעי נעמנים (חאה"ע סימן יז) כ' ג"כ מקור לד' מהר"ם בסדר הגט הנ"ל, מהתוס' (גיטין ג) הנ"ל, ושכ"ה שיטת רש"י והר"ן, שאין לכתוב שם האשה בחציו אחרון, אבל לד' הרמב"ם והרשב"א אין הכרח לזה. והש"ע סימן קמב כתב כל' הרמב"ם, ולכן אף דלכתחלה יש לחוש לפרש"י ותוס' והר"ן, בדיעבד כשר. ע"ש. ובשו"ת חיים ושלום ח"ב (סימן מא) הביא דברי הכנה"ג סימן קנד אות ל שכ' שכל התורף יהיה בשש שורות הראשונות, ושכ"כ בית שמואל, ולבסוף הביא ד' הפנים מאירות להכשיר בדיעבד כשנכתב שם האשה בשורה שביעית. ע"ש. וכ"כ בשו"ת חיים לעולם (סימן כב). ע"ש. וכ"כ להקל בזה בשו"ת דברי מלכיאל ח"ג (סימן קלג). וע' בשדי חמד מע' גט (סימן טז אות לו) שהביא מ"ש הפתחי תשובה והחיים ושלום בשם פנים מאירות. ושוב הביא מ"ש בס' קב ונקי (דכ"ב ע"ב) בשם הדברי אמת שמצא דבר זה בפסיקתא, ומכאן יש ללמוד על מנהגם של ישראל שלא דבר ריק הוא ח"ו, ולכן יש להקפיד שגם שם אבי האשה יהיה בשורה הששית ולא יותר. ובא מעשה לידו בגט ע"י שליח שכ' הסופר שם הטפל של אבי האשה בשורה שביעית והיה שעת הדחק גדול וחשש עיגון, והכשירו והתיר למוסרו ליד האשה, שאף אם נאמר שגם שם אבי האשה בכלל התורף מכל מקום די לנו בשעת הדחק כזו מה שנכתב עיקר שם אביה של האשה בשורה ששית. עכת"ד. ומוכח מדבריו שבהגלות נגלות דברי הפסיקתא אין להקל כשנכתב שם האשה בשורה שביעית אא"כ במקום עיגון ובשעת הדחק. ודו"ק".
על כל פנים לא מצאנו שום הקפדה אף לכתחילה באיזו שורה יכתוב את השמות כל עוד הם כתובים בשש השורות הראשונות..