אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים לצבאותם ביד משה ואהרן. ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי ה׳ ואלה מסעיהם למוצאיהם. יש לדקדק מה טעם לצבאותם ביד משה ואהרן כיון שכל הכוונה היא לכתוב המסעות של ישראל אין צריך לכתוב כי אם אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים ולא יותר. ועוד אשר יצאו מארץ מצרים מיותר שכבר ידוע היא שישראל יצאו משם. ועוד מה טעם ויכתוב משה וגו׳ על פי ה׳ וכל מה שכותב אינו על פיו שכבר הכריע הרמב״ן ז״ל שעל פי ה׳ חוזר על ויכתוב ולא על למסעיהם כפי׳ הראב״ע ז״ל וא״כ מהו ויכתוב על פי ה׳. גם מה טעם מלת מוצאיהם בכאן ופעם אומר מוצאיהם למסעיהם ופעם מסעיהם למוצאיהם. ויש לפרש שהכוונה באלו המסעות כלם שהסיעם ה׳ במדבר הוא להכניע הקליפות שלא יתגברו ויחריבו העולם שכל כחם הוא במדבר מקום נחש שרף ועקרב וכמו שהיו ר״ש וחבריו הולכים במדבריות ללמוד שם בשביל זו הכוונה ולתוקף הקליפות במדבר שמם צריכין כל צבאות ה׳ כלם ששים רבוא ע״י משה ואהרן וע״י הארון ע״ד שנאמר ויהי בנסוע הארון ויאמר משה קומה ה׳ ויפוצו אויביך וגו׳ ובנוחה יאמר שובה ה׳ וגו׳ כי מה אויבים היו להם מכל מסעותיהם שהוצרך לומר בכל מסע קומה ה׳ ויפוצו אויביך וינוסו משנאיך מפניך כי אם על הקליפות וכחות הטומאה שהם אויבי ה׳ ומשנאיו וכמו שהיה הארון הורג כל הנחשים השרפים כך היה נעשה זה הפועל למעלה וכמו שמצינו שתיקנו ישראל מצרים שהיתה מלאה גלולים ולא יצאו ישראל ממצרים עד שהניחוה כמצולה שאין בה דגים כך תקנו כל המדבר הגדול והנורא וזהו שהתחיל הכתוב לרמוז אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים. שזה התיקון התחיל ממצרים שלקו העליונים והתחתונים כנודע במכת בכורות. ולכן הוצרך לכתוב על פי ה׳ כל המסעות שכלם היו על פי ה׳ היודע תעלומות ואי אפשר להכנעת הקליפות מבלתי הנסיעה והחנייה באותם המקומות בפרט ולכן כתב לצבאותם ביד משה ואהרן. כי צריך לזה הפועל כל צבאות ה׳ ומשה ואהרן גדולי כל ישראל. ומוצאיהם ירמוז על הוצאתם והעתקתם כל הכחות ההם מאותם המקומות. ואלו ההוצאות הם לסבת המסעות והמסעות לסבת ההוצאות כי זה תלוי בזה וזה בזה. ואפשר שלזה התחיל במסע ראשון לומר ומצרים מקברים את וגו׳ לומר שמיד התחילה ההכנעה והשפלות באויבי ה׳ ואפילו במסע ראשון כי למה יכניס בכאן ומצרים מקברים וגו׳ כלומר שזהו המסע הראשון וממנו תראה והקיש לשאר המסעות. ואמר לצבאותם ביד משה ואהרן שזה התיקון לא היה אפשר כי אם ע״י כל צבאות ה׳ ששים רבוא וע״י משה ואהרן ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי ה׳. דע שיש הפרש בין מוצאיהם ובין מסעיהם שהם שני דברים ושני ענינים בלי ספק שהמהלך והמרחק שבין מקום למקום ובין מסע למסע יקרא מסעות. והעיכוב שמתעכבין בכל מקום ומקום עד שנעתקין ויוצאין ממנו יקרא מוצאים וכל זה היה על פי ה׳ שיש מקום שצריכין להתעכב בו או יום או יומים או חדש או ימים כפי מה שגזרה חכמתו ית׳ שצריכין להתעכב שם לצורך התיקון ההוא כמו אותו השיעור ולא פחות מזה גם המרחק שיש בין מקום למקום הוא כפי מה שגזרה חכמתו או מיל או שני מילין או יותר שאם במשל אותו המקום שנוסעין ממנו נתקן הוא וכל סביבותיו עד כדי שיעור מיל ולא יותר צריכין שלא ירחיקו ממסע למסע כי אם מיל ואם נתקן יותר כל סביבותיו שני מילין או שתי פרסאות כפי מה שגזרה חכמתו מיד היה נוסע הענן ובמקום אשר ישכון שם הענן שם יחנו הכל על פי ה׳ כפי מה שגזרה חכמתו ית׳ שצריך שיהיו המסעות כפי עיכוב המוצאות והמוצאות כפי המסעות כדי צורך התיקון המוכרח כפי חכמתו ית׳ וה׳ יראנו נפלאות מתורתו אמן. (הרס״ו זללה״ה):
ואפשר לומר על דרך משרז״ל (במדבר רבה פ׳ י״א) כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות כי עתידים ישראל שילכו במדבר ויעשה להם נסים כיציאת מצרים וגו׳ וזהו ויכתוב משה את מוצאיהם שיצאו מארץ מצרים על פי ה׳ למה כי ואלה יהיו מסעיהם לעתיד לבוא למוצאיהם מן הגלות בע״ה בבי״א: