התחדשותם של מצוות התלויות בארץ נעוצים עמוק בפעמי הגאולה, ההתעוררות למצוות התלויות בארץ התחילה עם עליית תלמידי הגר"א.1כפי שמתואר בין היתר בספר קול התור בפרק א, ו; פרק ו, ג. בתקופה זאת התחילו להתעורר השאלות הראשונות הנוגעות לשמירת מצוות התלויות בארץ בפועל, שהתחדשו והתבארו לראשונה בספרו של תלמידו ר' ישראל בעל "פאת השלחן". אולם לכדי מעשה הגיעו מצוות אלו רק לאחר שהצליחו יהודים לגאול את אדמות הארץ לאורך זמן.
ההתעוררות המעשית הגדולה של מצוות אלו החלה כשחלוצים דתיים כווננו את אדמת הקודש. בין החלוצים שעוררו את תחיית מצוות התלויות בארץ היה סבי הרב נתן גרדי ז"ל שהקים את כפר חיטים ואחר כך את כפר אברהם. זכיתי לאחרונה למצוא עדות לאהבת מצוות התלויות בארץ של סבי ז"ל מכתבי ידו של אחד מיוצרי ומחדשי ההלכה בהלכות שביעית, הרב משה קלירס זצ"ל רבה של טבריה מחבר הספר תורת הארץ. הספר תורת הארץ הוא אחד מספרי הבירורים הראשונים של מצוות אלו, וכך הוא כותב בהקדמה שנמצאה לאחרונה והודפסה בחלק ב' של הספר:
וראשית התעוררתי לדון ולשאת ולתת בעניינים אלו הלכה למעשה היתה עקב אשר הקיפוני חבילות חבילות של שאלות מבני הגליל כולו, ובמיוחד מיושבי ביאראת חאטון [שמו הערבי של כפר חיטים]2כפר חיטים היתה האדמה הראשונה שנגאלה על ידי קק"ל, הקמת הישוב לווה בעליות ומורדות רבות, כפי שתיאר סבי ז"ל את העליה לקרקע ונטישתה בעבקות הפרעות בספרו "פרקי חיים של חלוץ דתי" חלק ב, עמ' 73-95. שסמוכה ונראית אל עירנו טבריא ת"ו, ששלחו איבעיות חמורות שבדיני כלאיים ושאר מצוות הארץ, על ידי חבריהם ר' נתן נטע גאראדזייסקי [שמו המקורי של סבי ר' נתן גרדי] ור' אייזיק גלאטמאן אלינו, וביחד עם ידידי עוז המרא דאתרא חכם באשי מוהר"ר ועקנין שליט"א ושאר חכמי בית מדרשנו נחתנו לעומקן של סוגיות להעלות דבר ה' זו הלכה בעבודה קשה זו שבמקדש, שכמעט נשתכחה מלב בדורות עברו עקב כך שלא חזון נפרץ היה מי מאחינו שישלח ידו בשלח ובמחרשה.
משחר טל ילדותי עבדתי באדמת הקודש בנחלתו של סבי ר' נתן גרדי בכפר אברהם. וכיסופי ילדות היו לי לשמירת מצוות התלויות בארץ במלואם: לאכול תרומה בטהרה ולעלות לירושלים לאכול מעשר שני ונטע רבעי ולקבל את הביכורים במזבח העולה בעזרה של הבית השלישי. שנת השמיטה הייתה עבורי אופק לקיום מלא של שיבתנו לארץ הקודש אחרי שנות גלות. בהיותי ילד התבוננתי בקיום מצוות ערלה ונטע רבעי בעצי הפרי ובהפרשת תרומות ומעשרות בהכנסת הפרות וראית פני הבית על ידי סבי וסבתי ז"ל.
בשנת השמיטה תש"מ סבי בקש ממני לקצור בחרמש את העשבים בפרדס ההדרים ואני לא רציתי בגלל שנת השמיטה אבל הסכמתי בתנאי שהרב של כפר אברהם הרב ברוך שמעון סלומון זצ"ל יתיר את העבודה. סבי ניגש לרב הכפר והרב סלומון התיר ואני בטלתי את דעתי מפני פסיקתו של המרא דאתרא אבל בגלל חומר השאלה כתבתי מאמר שעסק במלאכות המותרות בשביעית שהתמקד בעיקר בסוגית אוקמי אילנא ואברויי אילנא בשביעית. באותה שנת שמיטה סבי החזיר את נשמתו לבורא עולם בט"ז באייר.
בכל שביעית השתעשעתי ביסודות דיני שביעית, גם עם פוסק הדור הגרשז"א דנתי בנערותי בקרקע חידושי תורתו בספרו על שביעית "מעדני ארץ".
בשביעית תשמ"ז פרסמתי את המאמר על יסודות המלאכות המותרות בשביעית לע"נ של סבי שהודפס בקונטרס לעניני שמיטה שיצא על ידי המכון התורני ליד הישיבה הגבוהה אור עציון והוספתי עוד מאמר שעסק בתוספת שביעית לע"נ סבתי אידה שהייתה שותפה מלאה בתחיית הישוב היהודי ובעבודת האדמה עם סבי בכפר חיטים ובכפר אברהם. סבתי נלב"ע בתוספת שביעית בשדה הלבן של שנת השמיטה ה'תשמ"ז בי' באייר. את החוברת שלחתי לרב סלומון ולרב וולדנברג. הרב וולדנברג בעל הציץ אליעזר זצ"ל קבל ממני את החוברת בערב שבת ובפגישה ביום ראשון אחר השבת אחרי שהרב עבר על החוברת דנתי עם הרב על יסודות דיני שביעית שנידונו בחוברת ועל הדרך והשיטה בפסיקה בהלכות שביעית ובמצוות התלויות בארץ שלא נידונו בכל שנות הגלות הלכה למעשה.
בשנת תשנ"ג כשהוצאתי את ספרי בדי הארון (קובץ שיעורים) המשכתי לעסוק בסוגיות השביעית והדפסתי שוב בעריכה חדשה את שני המאמרים הנ"ל. בערב שנת השמיטה התשס"א למדנו בישיבה הגבוהה בעתניאל סוגיות בעיון בהלכות שביעית ממקורות הסוגיות ועד הלכה למעשה ואחרי שנת השמיטה הוצאנו חוברת גלות שעסקה בסוגיות שביעית גם בחוברת זאת הודפסו לאחר עריכה מחודשת שני המאמרים הנ"ל ונוספו שם שיעורים על יסודות השביעית הנקרא: שבת שבתון יהיה לארץ בו דנתי בגדרי השביעית האם הדין הינו בקרקע או אקרקפתא דגברא שאלות שדנו בהם מרן הרב קוק ושאר גדולי האחרונים. ונוסף גם שיעור שעסק במלאכת מחשבת בשביעית.
* * *
הספר שבסיעתא דשמיא אנו זוכים לגלות נכתב על פני כמה עשרות שנים. בספר הזה אין רק אוסף של מאמרים אלא ישנו דיון ביסודות השביעית ובהסבר פרטי ההלכה לאור היסודות. הספר מתמודד עם הפער הקיים בין עולם מורי ההוראה בדורות האחרונים שלכאורה נטו מפשטות היסודות הן בדיון על התר המכירה והן בדיון במלאכות המותרות בשביעית והן בדיון על קדושת הפרות, הקו המנחה את הספר הוא שקיים הבדל יסודי במהות השביעית לא רק בין שביעית דאורייתא לשביעית מדרבנן אלא בין שביעית בזמן בית המקדש לשביעית אחרי חורבן הבית. היסוד החורז את הספר שחורבן הבית השאיר את השביעית גם אם שביעית דאורייתא רק בדינים על הגברא ללא התפשטות הקדושה לעצם הקרקע שעיקר השביעית הינה על שביתת הארץ כפשטי המקראות. עיקר בניין יסוד זה נעוץ בשיעור העוסק בתוספת שביעית.
הספר נערך ועובד מחדש על די תלמידי היקר הרב אלעזר גולדשטיין שליט"א שבעמל עיוני רב עיבד וערך את התורות ואני מודה לו בהודאה גדולה על החסד הגדול בהפצת התורות. אני מודה לה' שזיכה אותי בתלמידים שמאירים את תורתי בבהירות ובפשטות מתוך שקיעה עיונית עמוקה בעומקה של הלכה.
* * *
חובה עלי להודות לריבונו של עולם ששם חלקי מיושבי בית המדרש וזכיתי ללמוד מרבותי ולהתקשר למסורת תורה שבעל פה ממשה רבנו דרך גדולי ישראל עד ימינו אנו בישיבת נתיב מאיר ממו"ר הרב דוד פוקס שליט"א שנטע בי את החתירה לאמת בלימוד הסוגיה ובעבודת ה' וממו"ר ראש הישיבה הרב אריה בינה זצ"ל שקישר אותי למסורת גדולי ליטא ובישיבת הר עציון בראשותם של הרב אהרון ליכטנשטיין והרב עמיטל זצ"ל שחברו אותי לבית מדרשו הגר"ח מבריסק ולעולם הפסיקה של גדולי הפוסקים. חובתי להודות גם לתלמידי עליהם אמר ר' חנינא בגמ' בתענית (ז ע"א): "הרבה למדתי מרבותי ומחבירי יותר מרבותי, ומתלמידי יותר מכולן". שלושים וארבע שנים אני זוכה להיות שותף באחריות לגילוי דבר ה' בבתי המדרש המתחדשים בארץ הקודש בתחילה בישיבת שבות ישראל בראשות הרב יהושע בן מאיר שליט"א ואח"כ בישיבת אור עציון בראשות הרב חיים דרוקמן שליט"א ועתה למעלה מעשרים שנה אני זוכה להיות שותף בהנהגת בית המדרש לגילוי דבר ה' בעתניאל עם עמיתי הרב בנימין יוסף קלמנזון שליט"א ושאר הרמים היקרים.
אני מודה לאבי מורי שחינך אותי להתבונן בקדושת ארץ ישראל, ובת"ח הגדולים בארץ ישראל, ולאמי מורתי ע"ה שינקה את מסירות הנפש לתורה ועבודה מהוריה, וקשרה אותנו לבנין עם ישראל בארצנו.
אני מודה לאשתי היקרה ולילדי האהובים שהיו שותפים לבנין התורה ונדדו אתי ממקום תורה למקום תורה לבנין התורה בארץ ישראל. "זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה".
אני מודה על העריכה הלשונית הסופית לגיסי הרב בעז אופן שליט"א.
אני מודה ליצחק כהן מנהל הישיבה השותף באופן מלא לקיומה של הישיבה, ועל עמלו הרב בהקמת ההוצאה לאור של הישיבה, ומאחל לו ברכה והצלחה בדרכו החדשה מתוך המשכיות לשותפות בבנין התורה.
אני מודה לתלמידי היקר אריה ליבוביץ ואישתו מרים על השותפות בהוצאת הספר יהי רצון שהקב"ה יברך את ביתן בכל הברכות.
עבד לעם קדוש בעתניאל
שליח בית הוועד
רא"ם הכהן