אלה פקודי המשכן משכן העדות. ופרש"י שנתמשכן ב' פעמים. אומר אני כמ"כ יש באדם ב' משכנות משכן הנשמה במוח. ונפש ורוח בלב. והנה כשאדם עובד את השי"ת הנשמה שבמוח לומד אותו שיוכל לעבוד בכל דבר ויוכל לברר הטוב מהרע ואינו צריך לבוא ליראת העונש רק מחמת שיודע שהשי"ת ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין ומחי' אותם. והנה כשהאדם פוגם ח"ו אזי נעדר ממנו הנשמה ח"ו ואז נק' משכן שנתמשכן ממנו ונק' שוטה כמאמר חז"ל איזה שוטה המאבד מה שנותנין לו היינו בחי' מה שיש לו. אך עכ"ז נשאר לו בחי' נפש ורוח ויוכל לעבוד בזה להשי"ת רק אז צריך ליראת העונש ח"ו ואם [פגם] ח"ו עוד ונאבד גם בחי' זו ממנו. אזי נק' מואס בטוב ובוחר ברע ח"ו ואז הוא גרוע מבהמה כי הבהמה מואסת במזונה הרע ובוחרת בטוב את הטוב לה כ"א לפי שעורה. ואדם כזה מואס מה שטוב לו, והתיקון לזה אשר פקד עפ"י משה פקד היא מלשון פקדתי שהיא הזכרה כשהוא מקשר עצמו בהתורה וגם בהצדיק שהיא בחי' משה אז יוכל להזכיר עצמו ולבוא לתשובה שלימה ותשובה היא תשוב ה' ויבוא לבחי' נר"ן היינו שמקשר עצמו בהתורה ויוכל להשלים החסרון:
באופן אחר
אלה פקודי המשכן משכן ב' פעמים אומר אני כתי' בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ וכתי' ביום עשות אלקים ארץ ושמים והנה בריאות שמים וארץ היא בחי' דין כי חסדי ה' המתפשטים בא"ס ותכלית א"א בעוה"ז לקבל כ"א ע"י צימצום שהיא בחי' דין כן הוא בחי' המשכן בחי' דין וחסד. והקב"ה צימצם א"ע בין ב' בדי הארון והיא בחי' דין והשראת הקדושה היא בחי' חסד וזהו אלה פקודי המשכן ר"ת פ"ו גימטריא אלקים משכן העדות ר"ת מה הוי' במילוי ההי"ן והוא בחי' דין וחסד ומה בגמט' אדם והנה בחי' משכן אם האדם זוכה בא להשראת הקדושה ע"ד אוהל שכן באדם ובמה זוכה האדם להיות נק' בשם אדם ויזכה להשראות הקדושה הוא ברוח נשברה והוא בחי' אלקים. והב' כשאדם מקיים המצות. בדו"ר ובמחשבה דיבור מעשה אזי ממשיך הקדושה ע"ע וזהו בחי' חסד ובדין וחסד נעשה כמש"כ ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם בתוכו לא נאמר אלא בתוכם:
או יאמר אלה פקודי המשכן וגו'. ובצלאל עשה את כל אשר צוה ה' את משה. ומובא ברש"י המדרש כי הקב"ה צוה למשה המשכן תחלה ואח"כ הכלים. אם כי משם צוה בהיפך כיון בצלאל את דעתו לדעת המקום. ואומר אני אין בכלל אלא מה שבפרט. וכל אדם צריך להיות ראוי להשראת הקדושה ע"ד אוהל שכן באדם ובמה זוכה האדם לכך ע"י מה שלבו נשבר ורואה שפלות עצמו. וגדולות הבוב"ה ועי"ז בא לידי יראה ומקבל עליו עומ"ש והיא בחי' משכן. ואח"כ מתקן כל המדות ומסגל מע"ט והיא בחי' כלים להכניסם למשכן. ואיתא בגמ' ר' ינאי מכריז חבל למאן דלית לי' דרתא ותרעא לדרתא עביד. כי צריך האדם להיות סו"מ ואח"כ ועשה טוב וע"י היראה שמקבל עליו עומ"ש וממשיך ע"ע הקדושה יוכל אח"כ לתקן המדות ולסגל מע"ט במחשבה דיבור מעשה ויש עוד בחי' משכן בחי' נשמה להקדושה ע"י הדעת למי שמבין ולגבי מרע"ה יראה מילתא זוטרתא היא ולכך צוה לעשות כלים תחלה לתקן המדות ולזכות את"כ לבחי' משכן העדות זהו הדעת. משא"כ בצלאל הי' צריך מקודם לבוא לבחי' יראה וזהו אלה פקודי ה' ישרים בחי' מע"ט ואח"כ משכן העדות וכנ"ל וכן צריך האדם בכל ששת ימי המעשה לקבל עליו עומ"ש ע"י יראת ה' ולהיות בחי' משכן ובשבת יבוא לבחי' דעת בחי' נשמה להקדושה וזהו פי' הכ' אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות אותם ששת ימים תעשה מלאכה והיא קבלת עומ"ש ולתקן המדות וביום השביעי שבת לה' בחי' נשמ' להקדוש' ע"י הדעת שבא בשבת: