חנות של ישראל והסחורה שנמכרת בו היא שלו והפועלים שמשתדלים בו עכו"ם וכו' ברייתא בפרק כל שעה (פסחים לא:) ת"ר חנות של ישראל ומלאי של ישראל ופועלים עכו"ם נכנסים לשם חמץ שנמצא שם אחר הפסח אסור בהנאה. חנות של עכו"ם ומלאי של עכו"ם ופועלים ישראל נכנסין ויוצאין לשם חמץ שנמצא שם אחר הפסח מותר באכילה ופירש"י מלאי. פת ויין הנמכר בתוכה: אסור בהנאה דלא תלינן ליה בפועלים אלא מן של מלאי היה ושל ישראל הוא עכ"ל. ומשמע מדבריו דלא אסור בחנות ומלאי של ישראל אלא בשיש באותו מלאי פת דאיכא למימר דחמץ הנמצא שם מן של מלאי היה אבל אם אין באותו מלאי פת שרי דשל פועלים עכו"ם הוא בודאי ומינה נשמע דלא שרי בחנות ומלאי של עכו"ם אלא בשיש באותו מלאי פת אבל אם אין באותו מלאי פת אסור דשל פועלים ישראל הוא בודאי. ונראה דלגירסת ר"ח נמי ע"כ בשיש במלאי שבחנות פת מיירי שאל"כ מאי קמ"ל דאזלינן בתר פועלים פשיטא דכיון דבעל החנות אינו מכניס שם חמץ כלל ודאי של פועלים הוא ודברי רבינו סתומים: