ומ"ש ויש מסתפרין מל"ג בעומר ואילך כ"כ הרד"א בשם אבן הירחי משמו של הרז"ה וכ"כ ג"כ הרי"ן שועיב וז"ל שמעתי שיש במדרש שמתו מפסח עד פרוסת העצרת והוא ט"ו יום קודם העצרת כאמרם עד פרוס הפסח פרוס החג שהם ט"ו יום בניסן ובתשרי וכשתסיר ט"ו יום ממ"ט יום נשארו ל"ד והנה הם ל"ג שלימים ומגלחים ביום ל"ד בבקר כי מקצת היום ככולו עכ"ל ובספר אדם וחוה הועתק כן. וכל זה כתב הרשב"ץ בתשובה וכ' ולפ"ז כל יום ל"ג אסור ומקצת ל"ד ולפי דעת הרמב"ן מקצת לילה סגי כדאיתא בספר תורת האדם ויש להתיר ביום ל"ג אם הוא ע"ש לכבוד השבת עכ"ל ודע דכשם שמותר להסתפר מל"ג ואילך כך מותר לישא אשה דכיון שפסקו אז מלמות למה יהא אסור לישא אשה וכ"כ הרד"א ורבינו שלא הזכיר אלא שמסתפרים נקט חדא מינייהו ויש נוהגים להסתפר בר"ח אייר לפי שר"ח הוא כמו יו"ט ואין לנהוג בו דבר שהוא משום אבילות ונ"ל שכיון שלא נהגו רוב העולם כן טעות הוא בידם ואפשר שיצא להם כן ממ"ש הרי"ן שועיב בשם התו' שמ"ש ל"ג לעומר אינו כמו שנוהגים אלא ל"ג יום כשתסיר שבעת ימי הפסח וז' שבתות ושני ימים של ר"ח שהם ט"ז ימים שאין אבלות נוהג בהם נשארו מן המ"ט יום ל"ג עכ"ל. ומפני שראו שם דב' ימים של ר"ח אין אבילות נוהג בהם נהגו בהם היתר והא ודאי הוא שבוש דלא אמרו דב' ימים של ר"ח אין אבילות נוהג בהם אלא לנוהגים איסור תספורת עד עצרת דבלא ב' ימים דר"ח משכחת ל"ג יום אבל לדידן דלא נהגינן איסור אלא עד ל"ג יום בעומר בלבד כל ל"ג יום אסור להסתפר ואפי' בר"ח :