הלש עיסה בי"ט יכול להפריש ממנה חלה וכו' בפ' משילין (ביצה לו:) תנן אין מגביהין תרומות ומעשרות בי"ט ובגמרא (דף לז.) ה"מ פירי דטבילי מאתמול אבל פירי דטבילי האידנא כגון עיסה לאפרושי ממנה חלה מפריש ויהבינא לכהן ובפ"ק דביצה (יב:) תנן בש"א אין מוליכין חלה ומתנות לכהן בי"ט בין שהורמו מאמש בין שהורמו מהיום ואיפסקא הלכתא בגמרא כר' יוסי דאמר לא נחלקו ב"ש וב"ה על המתנות שמוליכין לא נחלקו אלא על התרומה שבש"א אין מוליכין ובה"א מוליכין וידוע דהלכה כב"ה ומשמע דאפי' תרומה שהורמה מאמש שרו ב"ה להוליך וחלה ומתנות דשרו לכ"ע להוליך בהורמו מאמש נמי שרו להוליך דהא במתניתין נמי שרו ב"ה אפי' בהורמו מאמש וכי אמרי' בברייתא דר"י אומר שלא נחלקו במתנות שמוליכין משמע דבגוונא דמתניתין דשרו ב"ה אפי' בהורמו מאמש אמרו דכ"ע מודו ביה וכ"כ הרמב"ם בפ"ד שאפילו תרומת מעשר שהפרישן מאמש מותר להוליכן לכהן בי"ט ואצ"ל חלה ומתנות וכ"נ שהוא דעת הפוסקים ומשמע מדברי כולם שאין חילוק בין חלה למתנות ולפי זה צריך לפרש שמ"ש רבינו אפילו הורמו מאמש קאי בין לחלה בין למתנות ואע"פ שלא הזכיר מבעוד יום אצל חלה שהורמה מדין מתנות הוא נלמד אבל מצאתי לגאון מהרי"א ז"ל שכתב שיש חילוק בין מתנות לעיסה דבמתנות אפי' נשחטו מאמש יכול להפרישן משא"כ בעיסה וטעמא משום דמתנות כיון דלא טבלן ועוד דכמפורשות ועומדות הן וניכרין הן קודם הפרשה כלאחר הפרשה כי מפריש להו השתא לאו מידי קא עביד משא"כ בעיסה עכ"ל ולפ"ז מתפרש ל' רבינו כפשוטו דלא קאמר אפי' הורמו מאמש אלא במתנות אבל חלה דוקא בהורמה היום הוא שרשאי להוליכה אבל הורמה מאמש לא ומיהו קשה דבגמ' לא משמע הכי אלא דאפי' הורמה מאמש נמי מותר כמו שהוכחתי לכך צ"ל ע"כ דאפי' הורמו מאמש שכ"ר קאי גם אחלה ושלא כדברי הרב ז"ל: