ומ"ש רבינו ובשבת אסור אכולה מלתא קאי וכדתנן משילין פירות דרך ארובה בי"ט אבל לא בשבת גרסינן בגמ' התם (לו.) תנן אבל לא את האוצר ואמר שמואל מאי אבל לא את האוצר אבל לא יגמור את האוצר כולו דלמא אתי לאשויי גומות הכא מאי התם בשבת הוא דאסור משום דחמיר אבל בי"ט דקיל שפיר דמי א"ד התם דאיכא ביטול בית המדרש לא הכא דליכא ביטול בה"מ לא כ"ש ולא הזכירו הפוסקים זה משום דכיון דתלמודא ספוקי מספקי ליה מסתמא דינו כשבת וא"ת ולדברי הרי"ף ורמב"ם שפסקו בההיא דד' וה' קופות לקולא בהא נמי הו"ל לפסוק לקולא וי"ל דשאני התם דתניא סתם ותני משילין פירות דמשמע אפי' טובא אבל לגמור את האוצר דלא אידכר במתניתין אית לן למימר שי"ט שוה לשבת דאל"כ הו"ל למתניתין לפרושי והר"ן כתב דלפי דרכו של הרז"ה כיון דבההיא דד' וחמש קופות נקטינן כמאן דיליף י"ט משבת בהא נמי יליף י"ט משבת והכלבו כתב לגמור את האוצר אסרו בשבת משום אשוויי גומות ובי"ט בעיא ולא איפשיטא ואפ"ל דהאי ספיקא דרבנן ולקולא שכן משילין פירות דרך ארובה ביום טוב מה שאין כן בשבת ובעל ההשלמה כתב דלחומרא עבדינן עד כאן: