היו לו תאנים שטוחים בשדה לייבש וכו' משנה שם (יג:) מחפין את הקציעות בקש ר' יהודה אומר אף מעבין בגמרא (שם) פליגי בה אמוראי חד אמר מחפין אקלושי מעבין אסמוכי וחד אמר מחפין בין אקלושי בין אסמוכי מעבין עושה אותה כמין כרי תניא נמי הכי מעבין עושה אותה כרי דברי ר"י ופי' רש"י אקלושי. שמכסהו בענפים מרוחקים זה מזה דלא הוי כסוי גמור: אסמוכי. הענפים סומך זה לזה דהוי כיסוי גמור: כמין כרי. מכניסין אותן ביחד כדי שיהו נוחין לכסות ע"כ ונ"י פירש מעבין אותן כמין כרי ומניח אלו על אלו כדי שיהו העליונות מגינות על התחתונות ורבינו פסק כת"ק וכמ"ד מחפין אקלושי אבל דברי הרמב"ם בפירוש המשנה כמ"ד מחפין אסמוכי וכ"נ דהא תניא כוותיה וגם ה"ה כתב בפ"ח דהכי קיימא לן ושמפני כך סתמו הרי"ף והרמב"ם דבריהם וכתבו לשון המשנה בלבד. כתב נ"י בפרק מי שהפך ירושלמי פרקמטיא אבודה שרי מטלטלתא במועדא כלומר אם יש לו סחורה ממיני פירות או תבואה ואם תעמד שלא יהפכו ממטה למעלה יתעפש או ירקב מותר להפך אותה בח"ה ע"כ ומיני תבואה או פירות דנקט לאו דוקא דה"ה לכל סחורה כיון דדבר האבד הוא: