ואם טעה ואמר בא"י אמ"ה אשר בדברו מעריב ערבים ונזכר מיד וכו' שם (יב.) שחרית פתח ביוצר אור וסיים במעריב ערבים לא יצא פתח במעריב ערבים וסיים ביוצר אור יצא ופרש"י פתח ביוצר אור. כלומר אדעתא דלימא יוצר אור: וסיים במעריב ערבים. כשאמר מלך העולם נזכר וסיים אשר בדברו מעריב ערבים וכתב הרשב"א שלא כ"כ רש"י אלא באשגרת לישן ומשום דנקט כסא דשיכרא דוקא באדעתא פי' נמי הא באדעתא ול"ד דכל עצמנו אין אנו צריכים להעמידה דוקא באדעתא אלא משום דברכת הפירות כיון שהיא קצרה כ"כ אילו פתח בהדיא בדחמרא היא כולה ברכה בדחמרא דפתיחתה וחתימתה באים כאחד אבל בברכת המאורות שהיא מטבע ארוך אע"פ שפתח ואמר בהדיא המעריב ערבים אכתי צריכה היא לחתימה ויש בחתימה עדיין לתקן כי אזלינן בתר חתימה עכ"ל: והרא"ש פי' שחרית פתח ביוצר אור וסיים במעריב ערבים שאמר יוצר אור ובורא חשך אשר בדברו מעריב ערבים וגם מסיים בא"י אמ"ה המעריב ערבים ע"כ. ודברי רבינו נראה שהם ע"פ פי' הרא"ש ויש לדקדק בדבריו שממה שכתב ונזהר מיד ואמר יוצר אור וגם סיים כדין בא"י יוצר המאורות יצא משמע שאם חיסר אחד מהם שאמר יוצר אור ולא חתם יוצר המאורות או שחתם יוצר המאורות ולא אמר יוצר אור לא יצא. ומדכתב אבל אם לא סיים כדין לא יצא משמע הא אם סיים כדין דהיינו שחתם יוצר המאורות אע"פ שלא הזכיר בתחלה יוצר אור יצא ובסיפא נמי איכא למידק דמדכתב או שאמר יוצר אור וכו' אשר בדברו מעריב ערבים וגם סיים במעריב ערבים לא יצא משמע שאם חיסר אחד מהם שלא הזכיר תחילה אשר בדברו מעריב ערבים אע"פ שבסוף חתם במעריב ערבים יצא או שחתם ביוצר המאורות אע"פ שבתחלה אחר יוצר אור הזכיר אשר בדברו מעריב ערבים יצא וממה שכתב אח"כ אבל אם סיים יוצר המאורות יצא משמע הא אם סיים מעריב ערבים אע"פ שבתחלה אמר יוצר אור ולא הזכיר כלל מעריב ערבים לא יצא ונ"ל דלעולם בעינן תרווייהו שיחתום יוצר המאורות וגם שיזכיר תחלה יוצר אור ואם חיסר אחד מהם לא יצא ומ"ש אבל לא סיים כדין היינו אפי' חתם יוצר המאורות ולא הזכיר תחלה יוצר אור שכל שאחר שאמר אשר בדברו מעריב ערבים לא אמר יוצר אור לא סיים כדין מיקרי וזהו שדייק רבינו ולא כתב אבל אם לא סיים יוצר המאורות כדקתני סיפא אבל אם סיים יוצר המאורות אלא סתם וכתב אם לא סיים כדין ללמד שאם לא הזכיר תחלה יוצר אור אע"פ שאח"כ חתם יוצר המאורות לא יצא ולפי זה כשאמרו בברייתא זו זה הכלל הכל הולך אחר החיתום להזכרת יוצר אור נמי קרי חיתום שהרי אחר אשר בדברו מעריב ערבים הוא מזכירו הילכך כל מה שפתח במעריב ערבים צריך שיזכיר אח"כ יוצר אור וגם יחתום יוצר המאורות וכל שחיסר אחד מהם לא סיים כדין מיקרי ולא יצא ואם פתח ביוצר אור כל שחתם יוצר המאורות סיים כדין מיקרי שאף ע"פ שהזכיר מעריב ערבים אחר יוצר אור כיון שבתחלה הזכיר האור וגם בסוף חתם בו יצא אבל אם חתם במעריב ערבים אע"פ שבתחלה אחר יוצר אור לא הזכיר כלל מעריב ערבים לא יצא כיון שסיים שלא כדין והכל הולך אחר החיתום וזה שכתב רבינו או שאמר יוצר אור וכו' אשר בדברו מעריב ערבים וגם סיים במעריב ערבים לא יצא ה"ה נמי אפי' לא הזכיר אשר בדברו מעריב ערבים כלל כיון שסיים במעריב ערבים לא יצא ולא נקט אשר בדברו מעריב ערבים אלא לאשמועינן דאפ"ה אם חתם ביוצר המאורות יצא ואיפשר לפרש דברי רבי' איפכא דבחתימת יוצר המאורות סגי אפילו פתח במעריב ערבים ולא הזכיר אחריו יוצר אור כלל שהכל הולך אחר החיתום והא דכתב גבי פתח במעריב ערבים ונזכר מיד ואמר יוצר אור ה"ה דאפי' לא אמר כלל יוצר אור כיון שחתם יוצר המאורות יצא ולא כתב ונזכר מיד ואמר יוצר אור אלא משום סיפא דקתני אבל אם לא סיים כדין לאשמועי' דאפ"ה אם סיים שלא כדין דהיינו שחתם מעריב ערבים לא יצא וכן מה שכתב גבי פתח ביוצר אור שאמר אשר בדברו מעריב ערבים ה"ה שאפי' אם לא אמר אשר בדברו מעריב ערבים כלל כיון שחתם במעריב ערבים לא יצא ולא כתב שאמר אשר בדברו מעריב ערבים אלא משום סיפא דקתני אבל אם סיים יוצר המאורות יצא לאשמועינן שאע"פ שסמוך לפתיחת יוצר אור אמר אשר בדברו מעריב ערבים כיון שחתם ביוצר המאורות יצא. אי נמי אורחא דמילתא נקט בתרווייהו דאין דרך לחתום יוצר המאורות אלא כשאמר קודם לכן יוצר אור וכו' וכן אין דרך לחתום במעריב ערבים אלא כשאמר קודם לכן אשר בדברו מעריב ערבים: