ומ"ש חולה אפי' אין בו סכנה כגון שחש בראשו וכו' בפרק הישן (סוכה כה.) תנן חולי' ומשמשיהם פטורין מן הסוכה ובגמ' (שם כו) ת"ר חולה שאמרו לא חולה שיש בו סכנה אלא אפי' בחולה שאין בו סכנה אפי' חש בעינו אפי' חש בראשו ארשב"ג פעם אחת חשתי בעיני בקסרי והתיר רבי יוסי ברבי לישן אני ומשמשי חוץ לסוכה רב שרא לרב אחא ברדלא למיגנא בכילתא בסוכה משום בקי רבא שרא לרב אחא בר אדא למיגנא בר ממטללתא משום סירחא דגרגושתא רבא לטעמיה דאמר מצטער פטור מן הסוכה והא אנן תנן חולים ומשמשיהם פטורין מן הסוכה חולה אין מצטער לא אמרי חולה הוא ומשמשיו פטורין מן הסוכה מצטער הוא פטור משמשיו לא ופירש"י למיגני בכילתא. ואע"פ שיש לו גג וגבוה י' והוי כאילו חוץ לסוכה: סירחא דגרגושתא. קרקע לבנה שהיו טחין בה קרקעות הסוכה: מצטער. שהסוכה מצערתו. וכתבה הרא"ש גבי משום סירחא דגרגושתא ומיירי באכסניא דאי בתוך ביתו היאך עשה סוכה מתחלה בדבר שהיה מצטער לישן בה ויפטר משום מצטער א"נ גרגושתא היא גופסים וכשהמטר יורד עליו הוא מסריח וכתב הר"ן גבי סירחא דגרגושתא ולא שיהא ריחה מאוס לכל דא"ה מיפסל הסוכה כדאמרינן לעיל הני שוציא ושוצארי אין מסככין בהם דכיון דסגי ריחייהו שביק להו ונפיק אלא הכא בדמצטער איהו לחודיה עסקינן עכ"ל כתב הרא"ש ז"ל כתב בסה"מ דוקא למיגני אבל למיכל אסור ולא מסתברא דיותר מזיק הריח בשעת אכילה ונקט למגני לרבותא משום דחמירא שינה מאכילה דאוכלין אכילת עראי חוץ לסוכה ואין ישינין שינת עראי חוץ לסוכה עכ"ל כתוב בא"ח משמשי חולים אינם פטורים אלא בעת שצריך להם כתוב בת"ה (סימן צב) שמי שצר לו בסוכה לישן בענין זה שאינו יכול לישן בפישוט ידיו ורגליו נראה דלא מיפטר משינה בסוכה מפני מצטער זה דאורחיה הוא לפעמים לישן בצפיפת גופו ואיבריו ולא מיקרי מצטער בהכי והביא ראיה לדבריו וכתב עוד אם בליל שבת בחג הסוכות כבו לו הנרות ויש לו נר (בביתו) הדעת נוטה דשרי לצאת מן הסוכה כדי לאכול בביתו במקום הנר ונראה נמי דאפילו יש לחבירו נר בסוכתו אין אומרים לזה לך הבא סעודתך לסוכת חבירך ואכול שם לאור הנר דהא נמי חשיב צער משום דאין ערב לאדם אלא בשלו אפס יש לחלק אם אפשר לו בלא טורח גמור לבא לסוכת חבירו ולאכול שם אין לו להקל ע"כ וכיוצא בזה כתב בכתביו סימן קנ"ח: כתב המרדכי מצטער פטור מן הסוכה פי' רא"מ מי שיש לו צער מן הסוכה ובצאתו ינצל דכעין דירה בעינן ואין דרך ב"א לעמוד בדירתם בצער ושיעור לצער כדתנן ירדו גשמים מאימתי מותר ליפנות וכו' ומי שאינו בקי בזה השיעור יתן לבו אם הוא מצטער שבצער זה היה יוצא מביתו רשאי לצאת מסוכתו ודוקא שעשה סוכתו מתחלה במקום הראוי לאכול ולשתות ולישן בה ונולד לו הצער אח"כ אבל עשאה מתחלה במקום הראוי להצטער באכילתו ובשתייתו או בשינה כגון שירא מן גנבים או מלסטים לא מיבעיא דלא מיפטר בה אלא אפי' אין סכנה באכילה ובשתייה אלא בשינה לא יצא י"ח כלל אפי' אכילה דהא כעין דירה בעינן כיון שאין יכול לעשות בה כל צרכיו אכילה ושתיה ושינה בלא צער מתחלה לא הוי סוכה כיון דלצעורי קיימי עכ"ל : כתב עוד המרדכי מסקינן בשמעתין שאסור לישן חוץ לסוכה אכן סומכים העולם על דבר זה שיראים מן הצנה והוי כחולה שאין בו סכנה או כמצטער שפטור מן הסוכה כתב בא"ח בשם הר"פ מצטער דפטור דוקא מלישן אבל לאכול לא מדאמרי' רב שרא לרב אחא למגני חוץ לסוכה משום בקי ולא קאמר למיכל ושמא היינו משום דאכילה אינה אלא לפי שעה והרא"ש כתב דפטור אפילו מאכילה וכן דעת רוב הפוסקים עכ"ל: