1
ומ"ש ולאו דוקא לטבילותא אלא ה"ה נמי רחיצה בט' קבין לא בעי דהא ר' יהודה לא מצריך אפילו רחיצה וכו' בפרק מי שמתו אהא דתניא מעשה בתלמיד אחד שהיה מגמגם למעלה מר"י ב"ב אמר לו בני פתח פיך ויאירו דבריך שאין דברי תורה מקבלים טומאה כתב הרשב"א מהכא דר"י בן בתירה לא מצריך אפילו נתינת תשעה קבין והא דאמרינן נהוג עלמא בטבילותא כר"י לאו למימרא דטבילותא דוקא קאמר אלא משום דאינך מצרכי טבילה קאמר הכא דטבילה להקל ואפי' בט' קבין נהגו להקל: