מכתבי ברכה
בית מדרש גבוה באמריקה
בעזה"י.
הנה כבוד ידידי הרב המופלג בתורה נכבד ונעלה וכו' הרי"ל אגושביץ שליט"א הביא לפני קונטרסים חדושי תורה על מסכת בבא קמא, מאחיו המנוח הרב הגדול בתורה וחכמה משכיל ביראת ד' מר ראובן אגושביץ ז"ל [בנו של הרה"ג ר' אליהו הורודנער ז"ל מעיר מולדתי סוויסלאטש שלמדתי אצלו גפ"ת בילדותי]. והנה מעוצם טרדותי לא הספיק הזמן לעיין בהם רק איזה גרגרים ומצאתי בהם הערות יקרות וחדושים הראויים להאמר. גם הכרתי את הרב המחבר ז"ל לאיש יקר וישר, חכם וסופר, ויהיו דבריו בהלכה שרשם לעצמו בדרך למודו למזכרת עולם ושפתותיו דובבות.
הכותב וחותם לכבוד התורה, הוגי' ומשחרי', יום ה' לסדר וירא, ט"ו מרחשון, שנת תשט"ו.
אהרן קטלר
יוסף דוב הלוי סולוביצ'יק
יום שני, ו' באדר, תשט"ו,
תלמידי החביב, מר אהרן פדר,
שלום וברכה!
שמחתי באומרים לי, כי אתם עומדים להדפיס את חידושי רבך, ר' ראובן אגושביץ, ז"ל, המסודרים למס' ב"ק. שמחתי כפולה היא, ראשית דבר, ידעתי את האיש ואת שיחו, ומדומני, כי הקהל התורני לא הכירוהו והעריכוהו כהוגן. תלמיד חכם מצוין, הוגה דעות, צנוע ונחבא אל הכלים, היה. גישה פשטנית, משוללת עיקומי פלפול, והסבר מברר ומחוור היוו כלי תשמישו בהלכה. ראוים דבריו להקבע בדפוס. שנית, יישר כחך על נאמנותך לרבך, שקבלת תורה מפיו; הרי היא בהתאם למסורת ישראל, שכל כך הדגישה את הזיקה הנפשית ההדדית של רב ותלמיד. עלה והצלח!
בחיבה ובכבוד,
יוסף דוב הלוי סולוביציק
הקדמת המביא לבית הדפוס
אחי היקר זצ"ל מחבר זה הספר נקטף פתאום בדמי ימיו בא"י, ולא היה סיפק בידו להוציא את ספרו כראוי ולכתוב הקדמה מתאימה שתתאר את טיב הספר, ותבליט את פירושיו הכי קולעים. להפטר בלא כלום אי אפשר, אולם אין כחי ככחו. הספר הזה הוא באור מפורט ומדויק על מסכת בבא קמא, על הגמרא, הרש"י והתוספות של כל דף ודף. מבאר הוא ומלבן בהגיון נפלא ובבדידות עצומה כל דבר הקשה. יורד הוא לתוך עומקה של כל סוגיא, מדלה הוא את החרסין ומגלה את המרגליות שבדברי חז"ל - הכל על דרך הפשט וההגיון הטבעי, בלי פלפולים עקומים. וכיון שלרוב הוא קולע אל המטרה ומגלה את הפשט האמיתי, מתאימים דבריו לפעמים לדברי הראשונים והאחרונים שכבר קדמוהו. בסוף ימיו התחיל להכין מהדורא שניה של פירושו זה שבה השתדל להזכיר דבר בשם אומרו, להביא כל מקורות דעותיו, להעמיד את פירושי הראשונים זה מול זה, ולמצוא את הדרך הישרה ביניהם. על חמשה הדפים הראשונים יש לנו מהדורא שניה זו (עיין עמודים ו'־ל"א), ומהם אפשר ללמוד על רוחב דעתו, עומק הבנתו, ויושר דרכיו בלימוד התלמוד ונושאי כליו; יותר לא הספיק כי קדמו המות. ולכן אפשר שלפעמים יתאימו דבריו לדברי הגדולים שקדמוהו מבלי להזכיר את שמם, כיון שקוה שבהכינו את ספרו לדפוס יתקן מעוות זה, והנה לא זכה לברך על המוגמר.
הרב המחבר זצ"ל כתב פירושיו על שלשת רבעי הש"ס. והנה נתגלגלה זכות על ידי להוציא לאור את ראשית פרי עבודתו בתלמוד, ולא אחמיצנה, ואעפ"י שהיה עלי לנשוא את משא כל הוצאות ההכתבה וההדפסה הנני שמח מאד שזיכני הקב"ה לראות בדפוס את דברי תורתו של אחי היקר והאהוב זצ"ל. ואני תפלה שיזכני השם להדפיס ולפרסם את יתר פירושיו הנפלאים, כדי לזכות בם את הרבים.
והנני להביע רגשי תודתי לאלה שעזרו לי בהוצאת הספר לאור להבחור המצוין אהרן פדר, תלמיד מובהק ומסור של אחי זצ"ל, שהראה התענינות מרובה בפרסום דברי רבו, לאחיו זאב פדר, תלמיד מסור של הרב המחבר, לאביהם המופלא ר' שלום פדר, לאחיו המצוין ר' מנחם מענדיל פדר, ולבנו מרדכי פדר שהיה תלמיד מסור של הרב המחבר - כולם אוהבי תורה ומעריצי לומדיה שהיו לי לעזר בעבודתי. תודה מיוחדת להרה"ג ר' יוסף ווייס, ר"מ בישיבת ר' יצחק אלחנן, שעבר על עלי ההגהה והציע כמה תיקונים מתאימים. להרב פרופ. שמואל קלמן מירסקי, עורך הוצאת תלפיות, שקרא כמה מעלי ההגהה ועזר בהרבה דרכים. ממעמקי לבי הנני מודה לשני המאורות הגדולים, גדולי הדור, הרב הגאון ר' אהרן קטלר, ראש בית מדרש גבוה באמריקה, והרב הגאון ר' יוסף דוב הלוי סולוביציק, ר"מ בישיבת ר' יצחק אלחנן, שהסכמותיהם היקרות מודפסים מעבר לדף. וכן תודתי נתונה לבני הרב ד"ר אברהם יצחק איגוס שעזרני בקריאת עלי ההגהה, וכל העבודה הטכנית של הוצאת הספר עמוסה היתה על שכמו. כולם יעמדו על הברכה.
המביא לבית הדפוס,
יהודה ליב ב"ר אליהו אגושביץ
חיי הרב המחבר
מאת בן־אחיו,
ד"ר חיים שמואל איגוס
לא זכה המחבר לראות את ספרו ההגיוני הזה יוצא לאור, כי נפטר פתאום בארץ ישראל בערב ראש השנה, תש"י, והוא רק בן חמשים ושלש שנה.
הרה"ג ר' ראובן ב"ר אליהו זצ"ל נולד בסוויסלץ, פלך גרודנא, למשפחה תורנית דגולה. עודנו ילד, והוא הפליא את מכיריו בכח זכרונו ובחריפותו. בפרוץ מלחמת העולם הראשונה, נאנס להפסיק את למודיו בישיבה. בימים התוססים ההם התמסר בכל נפשו לתעמולה בשביל התנועה הציונית ויושר חברתי. ברוב מרץ ובלהב נעורים סבב על העירות ודרש בשם משיחי הדור החדשים. אבל אביו המופלג בתורה השפיע עליו לפני מותו לעזב מעשי נערות ולהדבק בתורה וחכמה. הוא שב לישיבות מיר וסלובודקה, קנה לו שם כעלוי וכמתמיד והוכתר בסמיכה רבת התפעלות. אחרי־כן, נדד למערב אירופה והשתלם בחכמה חלונית במכללת סורבון. ידידו הרב עמיאל, מי שהיה ראב"ד דתל־אביב אחרי שנים, מנה אותו לראש הישיבה דאנטוורפ, ושם כהן כחמש שנים.
עבודתו הספרותית החלה לשאת פרי בארצות הברית, שם התאזרח בתרפ"ט. נטה קו לחייו: להסתפק בפת חרבה ולמשך בעט סופר. מעתה חי בנזירות, עשה לו תלמידים אחדים וקנה לו קרן בספריה. כחו היה עצום בהגיון מפשט, וזה הוליך אותו לחקר הפילוסופיה. אבל שכלו הישר, בקיאותו הגאונית, והסברתו הבהירה על דרך הפשט, חזקו את קשריו לתלמידיו ולתלמוד. מאז נעשתה נשמתו כפולה: נשמת היהודי האדוק, החרד לדבר אלקים, ונשמת המדען, החוקר, הדורש את האמת באופן פילוסופי. החל בתרצ"ה, הוא פרסם שלשה ספרים באידית (לבד מאמרים רבים בעתונות): "די אַלט־גריכישע פילאָזאָפיע" - בקורת חריפה על הלך הרעיונות של הפילוסופים היונים; "פרינציפען" - ספר עיוני על מהות המציאות לאור אחרוני הפילוסופים ולאור מאמרי חז"ל; ו"אמונה און אפיקורסות" - יצירה נשגבה על התאם המדע והדת, שיצאו לה מוניטין בעולם היהודי ושעומדת להדפס בעברית בירושלים. את פירושיו על התלמוד כתב על שולי דפי הגמרא. הוא השאיר ביאורים והגהות על סדרי נזיקין, נשים ומועד שהספר הנוכחי הוא אחד מהם. אחד מתלמידיו, הנדיב הידוע הערי פישעל, מיסד מכון לחקר התלמוד בירושלים, עודדו להכין את ביאוריו לדפוס. למטרה זו עלה ארצה - אבל לא גרם לו המזל. כצדיק גמור, מלאכתו עתה נעשית על ידי אחרים.
בקי, חריף, פשטן, מסביר - מועטים היו כמוהו בישראל. אבל בלבו הטוב עלה על כלם. יחיד היה בעניוותו, בתום לבו, בהמלצתו טובה על כל אדם, בצערו לכל נדכה, בנדיבותו ובהסתפקו במועט. לא השאיר אחריו אשה ובנים. אבל שלשת אחיו וצאצאיהם, מאות תלמידיו ויודעיו, ואלפי קוראי ספריו ינציחו את שמו ברגש של קדושה והערצה.
יהי זכרו ברוך.
ציון לנפש
לזכר נשמת ר' יוסף שמואל ז"ל ב"ר יששכר בעריש שליט"א, שנספה בתאונת אוירון כ"ב אלול, תש"ו. תנצב"ה
ר' יוסף שאול היה עוד מנעוריו מתלמידיו המובהקים של הרב המחבר זצ"ל. וגם אחרי נשואיו, בעת ישיבתו בארצות הברית, למרות היותו תמיד טרוד בעסקיו, קבע עתים לתורה עם הרב המחבר זצ"ל. ובשעת למדם מסכת בבא קמא נתחדשו כמה מן החידושים הכלולים בספר שלפנינו.