בזאת יבא אהרן כו' לדוד ד' אורי וישעי כו' ממי אירא. ויראו העם את ד'. מעוז חיי עזי וזמרת ממי אפחד תפול עליהם אימתה כו' בזאת אני בוטח במה שהבטיח ד' ד' ילחם לכם ואתם תחרישון כי האדם צריך לידע שאין לו שום שייכות מצדו להקדושה וגם לעשיית המצוה הכל ע"י השי"ת זה נותן כח לאדם לקרבו לקדושה ולא מצד מעשיו ואם יודע זה היטב יוכל לקרב עצמו להקדושה באמת ולא יהי' שום עיכוב מהסט"א כ"א יודע שעצמו אינו כלום אין שורה עליו טומאה כמו כלי חרס שאין מקבל טומאה כיון שאין בו חשיבות רק התשמיש שבתוכו. כמ"כ אם אדם מצדו אינו דבר מה אין לסט"א נגיעה אצלו. ומדה זו נקרא זאת שאין בו רק ציווי השי"ת המהווה כל ההווה והוא נקרא זאת שאין בעולם רק זאת וזה פי' בזאת יבא אהרן אל הקודש שזה הי' כל חטא נדב ואביהוא בנ"א גדולים שהעיד מרע"ה שהם גדולים ממני וממך ואין זה קטן. אולם אשר לא צווה אותם והיינו אף אדם גדול מאוד צריך לידע ברור שאין לו שום נגיעה להקדושה מצד עצמו וזה אשר מברכין אשר קדשנו במצוותיו קודם עשיית המצוה להראות שכל התקרבות אדם להקדושה ע"י ציווי הקב"ה ולכך אחר שמתו נדב ואביהוא נאמר לו בזאת יבוא אהרן. ואיתא במכילתא על ד' ילחם לכם שהבטיחו שהשי"ת ילחם לישראל אף כשאתם תחרישון שלא יהי' לכם כח אף לצעוק ג"כ ע"ש וז"ש בזאת אני בוטח במה שהבטיחו ד' ילחם לכם שידע היטב שאין לנו מצ"ע רק ישועת ד' ולכך לא אירא:
אשר יעשה האדם וחי בהם פי' שעיקר חיות האדם יהי' רק בתורה ומצות: