תצא הגם שכ' בשם הבעש"ט ושבית שביו. שילמד ממה שהיצה"ר עושה רצון השי"ת מה שמפתהו. נראה לע"ד שזה אחר ונתנו כו' בידך. תחילה לא ילמד ממנו. שאינו מלמד טוב שרוצה לאבד האדם וכפי הרמז שהתורה מרמזת על יצה"ר. הוא מאחר שהרשעים הם ברשות לבם וכבוש תחת ידו. אולם אין אדם שאין לו שעה או רגע וימים המיוחדין ש"ק דערקין ואיתעברין מיניה. אז כי תצא מת"י יהי' על אויביך יהי' לו ישוב הדעת שהוא שונא מוחלט. ובמלחמת הרשות הכ' מדבר כי במלחמה שרוצה לאבד בעבירות כ' לא תחי' כו'. לא שייך ושבית כו' רק ביצה"ר של דברי רשות בזה צריך מלחמה שיהי' לשם שמים:
והם ב' עצות שנא' בש"ס לעולם ירגיז אדם יצ"ט על יצה"ר כו' יקרא ק"ש כו' זהו למלחמה כו' אויביך הוא ירגיז כו' ונתנו ה' אלוקיך הוא ע"י ק"ש שע"י שהקב"ה ייחד שמו ית' עלינו. בזה יוכל להבדיל כל הפסולת ממנו. וראו כו' ויראו ממך וגם שידע שאילמלא הקב"ה עוזרו א"י. ונתנו ה' אלוקיך בידך ואח"כ ברצות כו' ישלים אתו. ויכול לשבות שביו ששבה מאדם רצונות וחשק מדבר רשות שנטבעו והם בשבי' אצלו וע"י תשובה מאהבה שחוזר יחוד ה' עליו שנקרא ה' אלהיך שובה כל השבי ממנו. וחוזר לאדם לעבוד בהם השי"ת:
[ועד כאן ספר הזכות]