בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו בהם עמים ינגח יחדיו אפסי ארץ והם רבבות אפרים והם אלפי מנשה: י"ל בזה בדרך רמז ע"ד חכמת אדם תאיר פניו היינו אדם שהוא דבוק לחכמה שהוא תורה כאמור הכל בחכמה עשית בזה מושך ע"ע הארה וכבוד והדר תעטרהו והוא שמרמז הפסוק בכור היינו ראשית שהוא חכמה: שורו היינו הסתכלות ומחמת שהסתכלות שלו היא בחכמה ותורה הדר לו מזה נמשך לו הוד והדר כנ"ל חכמת אדם תאיר פניו: וקרני ראם קרניו היינו קרני הודו היא מן ראם לשון ראיה מן ראותו והסתכלותו בתורה הקדושה זוכה לקרני הוד: בהם עמים ינגח יחדיו היינו גם תועלת זאת נוסף לו בלימודו והסתכלותו בתורה שנעשה לו בחי' קרניים וגבורה להתגבר על הקליפות לנגחם ולבטלם: והם רבבות אפרים והם אלפי מנשה בזה רימזה לנו תורה הקדושה רמז גדול על דרך ששמעתי על הגמרא אוקירו לנשייכו כדי שתתעתרו היינו רמז כשאדם נופל לפעמים ממדריגתו ונופל לבחי' שכחה בהשם יתבר' אל יאמר שח"ו אלקים עזבו רק זהו גודל חסדו יתבר' כדי שיבוא למדריגה יותר גדולה וזהו אוקירו לנשייכו לשון נשיה ושכחה אפילו כשאתם במדריגות הקטנות והשכחה אוקירו המדריגה זו כי הוא כדי שתתעתרו היינו להביאכם למדריגה יותר גדולה משהיה מקרדם ע"כ: וזה יש לפרש שמרמז כאן הפסוק כי מנשה היינו בחינת שכחה כמ"ש נשני אלקים ואפרים הוא לשון פרה ורבה שהוא מדריגה גדולה והיינו כי שני בחי' אלו שווים הם ועכ"ז והם רבבות אפרים היינו בחינת אפרים הם גם כן בחי' מנשה שהוא לבוא להתכלית אל בחינת אפרים שהוא מדריגה גדולה כנ"ל והבן:
ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל בראשית: י"ל בזה לנעוץ סופו בתחלתו ע"ד שאמר אא"ז זללה"ה שם ישראל מורה ע"ד כשברא הקב"ה את העולם היה חוזר לשורשה לאין וכשהסתכל הקב"ה בבריאת האדם הנקרא ישראל אז נתקיים העולם מאין ליש: וזהו רומז שם ישראל היינו יש ראל כי הר' היא חכמה א' דעת למד בינה הנרמזת במלת אין ג"כ ונתקיימו ע"י הישות של ישראל כמבואר במ"א: וזהו ישראל עלה במחשבה והבן: וזהו ישראל בראשית שע"י ישראל שהוא מורה יש אין שנעשה יש מאין כנ"ל זהו בראשית היינו העמדת קיום מעשה בראשית שלא יחזור לאין היא על ידי הישות של ישראל והבן: וזהו ישראל אשר בך אתפאר כי החכמה היא בחינת יו"ד ואינו תופס גוון כלל וכשבא לוא"ו שהיא בחינת ישראל אזי נעשים גוונים מסטרא דאבא ראש ומסטרא דאמא אשר: וזהו בראשית לעיני כל ישראל היינו בראשית שהוא חכמה נעשה לעיני היינו בחי' גוונים ישראל כשבא לוא"ו שהיא בחי' ישראל כנ"ל והמש"י:
עוד י"ל לחבר סוף התורה בתחלתה ישראל בראשית האיך כל אחד יתחיל ללמוד התורה והוא ע"ד אם אין יראה אין חכמה: והנה ישראל אותיות ירא ש"ל לשון שלם כמו ירושלים היינו כשיהיה לו יראה שלם דהיינו יראה פנימית אזי הוא נעשה כלי לבחי' חכמה ויכנס בו בחי' בראשית היינו חכמה שהיא כל התורה כולה ומתחיל התורה מבראשית והמשכיל יבין: סליק פרשה ברכה בעזרת רוכב שמים ומשדד המערכה וסליק ספר דברים בעזרת בורא רות ויוצר הרים ופותח בכל יום דלתות ושערים: