Derush Chiddushei HaLevanah, Sources

בראשית א' (יד) BEREISHIS 1:14-19

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם, לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה. וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים, וּלְיָמִים וְשָׁנִים: (טו) וְהָיוּ לִמְאוֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם, לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ. וַיְהִי כֵן: (טז) וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים. אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם, וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה, וְאֵת הַכּוֹכָבִים: (יז) וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם. לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ: (יח) וְלִמְשֹׁל בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, וּלְהַבְדִּיל בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ. וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב: (יט) וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר, יוֹם רְבִיעִי: God said, “Let there be luminaries in the expanse of the heaven to make a distinction between the day and the night; and they shall serve as signs, for appointed times, for days, and years. Let them serve as luminaries in the expanse of the heaven to radiate light upon the earth;” and it was so. God made the two great luminaries; the great luminary to rule the day, and the small luminary to rule the night, and the stars. God placed them in the expanse of the heaven to radiate light upon the earth, to rule during the day and during the night, and to make a distinction between the light and the darkness. And God saw that it was good. There was evening and there was morning, the fourth day.

א) (בראשית רבה פרשה ו אות ג) BEREISHIS RABBAH 6:3

רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי תַּנְחוּם בֶּן רַבִּי חִיָּא וְרַבִּי פִּנְחָס בְּשֵׁם רַבִּי סִימוֹן אָמַר: מֵאַחַר שֶׁהוּא קוֹרֵא אוֹתָם "גְּדוֹלִים", הוּא חוֹזֵר וּפוֹגֵם אוֹתָם ^אבמה שכתוב "את המאור הקטן" כדמפרש ואזיל (מ"כ), "אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדוֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה"- אֶתְמְהָא! אֶלָּא עַל יְדֵי שֶׁנִּכְנַס בִּתְחוּמוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ ^בשהלבנה נראית קודם שקיעת החמה וכל המוסיף גורע (מ"כ). ורש"י כתב וז"ל: וכדאמרינן לקמן ששולטות ביום ובלילה.. אָמַר רַבִּי פִּנְחָס: בְּכָל הַקָּרְבָּנוֹת כְּתִיב "שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד חַטָּאת". וּבְרֹאשׁ חֹדֶשׁ כְּתִיב "שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד חַטָּאת לַה'". אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הָבִיאוּ כַּפָּרָה עָלַי שֶׁמִּעַטְתִּי אֶת הַיָּרֵחַ, שֶׁאֲנִי הוּא שֶׁגָּרַמְתִּי לוֹ לְהִכָּנֵס בִּתְחוּמוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ. וּמָה אִם זֶה שֶׁנִּכְנַס בִּרְשׁוּת, כָּךְ פְּגָמוֹ הַכָּתוּב, הַנִּכְנָס שֶׁלֹּא בִרְשׁוּת, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה: R Yudan in the name of R. Tanchum ben R. Chiya, and R. Pinchas in the name of R. Simon said: After God called both luminaries great, would He then demean one, stating, “The large luminary to rule the day, and the small luminary to rule the night?!” This is a source of wonderment. The reason is because the moon entered into its neighbor’s domain.¹Although the moon is primarily seen at night, since at times it can also be seen in the day, it can be seen as encroaching, as it were, upon the domain of the sun. The words for which a different typeface are used are translator’s interpolations to facilitate the comprehension of the text. R. Pinchas said: With regard to all other additional offerings, it is written,²Bamidbar 28:22, et al. “And one goat for a sin-offering,” whereas with regard to Rosh Chodesh, it is written,³Ibid. 28:15. “And one goat for a sin-offering for God.” The Holy One, blessed be He, said: “Bring an atonement offering for Me because I diminished the moon, for it was I who caused it to enter its neighbor’s domain.” Now, if the moon, which entered the sun’s domain with license from God, was nevertheless demeaned by Scripture, how much more so does this apply to one who enters another person’s domain without permission!

ב) (זוהר חדש שיר השירים ע ע"ד.) ^ג(תרגום:) בתחילה שני אורות היו, מדובקים כאחד, והיו שקולים בשוה לקראותם שניהם "גדולים", כמו שביארוה. לא שהיתה הלבנה גדולה ועליונה, אלא שבכל זמן היתה הלבנה עומדת עם השמש בסוד אחד, ולכן היא נקראת עם השמש "גדולים", זנב לאריה הוא אריה ונקרא אריה. אמרה הלבנה לפני הקב"ה: אפשר למלך אחד להשתמש בשני כתרים כאחד? אלא זה בפני עצמו וזה בפני עצמו. אמר לה: רואה אני בך שרצונך להיות ראש לשועלים. לכי ומעטי את עצמך, שהרי אף שתהיי ראש להם, קטנה יהיה לך ממה שהיית, וזה הוא מה שאמרה הלבנה, "הַגִּידָה לִּי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי אֵיכָה תִרְעֶה", איך אפשר לך להנהיג העולמות בשני כתרים כאחד וכו': ZOHAR CHADASH, SHIR HASHIRIM, P. 70B-71A

כְּתִיב "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת שְׁנֵי הַמְּאוֹרוֹת הַגְּדוֹלִים וְכוּ'". בְּקַדְמָיְתָא תְּרֵין נְהוֹרִין הָווּ, דְּבוּקִים כַּחֲדָא, וַהֲווֹ בְּשִׁיקוּלָא חֲדָא לְאִתְקְרִי תַּרְוַיְהוּ "גְּדוֹלִים", כְּמָה דְאוּקִימְנָא, לָאו דַּהֲוַת סִיהֲרָא בְּקַדְמָיְתָא רַב וְעִלָּאָה, אֶלָּא דִּבְכָל זִמְנָא דְּסִיהֲרָא קַיְמַת בְּשִׁמְשָׁא בְּרָזָא חָדָא, בְּגִינֵי כָךְ אִיהִי אִתְקַרְיָא בַּהֲדֵיהּ "גְּדוֹלִים", זְנָבָא דְאַרְיֵה אַרְיֵה אִיהוּ וְאַרְיֵה אִתְקְרִי. אָמְרָה סִיהֲרָא קָמֵי קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא: אֶפְשָׁר לְמַלְכָּא חָד לְאִשְׁתַּמְשָׁא בִּתְרֵין כִּתְרִין כַּחֲדָא? אֶלָּא דָא בִּלְחוֹדוֹי וְדָא בִּלְחוֹדוֹי. אָמַר לָהּ, חֲמִינָא בָךְ דִּרְעוּתָא דִּילָךְ לְמֶהֱוֵי רֵישָׁא לְשׁוּעָלִים. זִיל וְאַזְעֵיר גַּרְמָךְ, דְּהָא אַף עַל גַּב דְּתֶהֱוֵי רֵישָׁא לְהוֹן, אַזְעִירוּ אִית לָךְ מִכַּמָּה דַּהֲוֵית. וְדָא אִיהוּ דְּאָמְרַת סִיהֲרָא "הַגִּידָה לִּי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי אֵיכָה תִרְעֶה", אֵיכְדֵין אֶפְשָׁר לָךְ לְאַנְהָגָא עָלְמִין בִּתְרֵין כִּתְרִין כַּחֲדָא וכו': It is written:⁴Bereishis 1:14. “God created⁵This is the wording cited by the Zohar Chadash even though the actual wording of the verse is different. The pagination of the Zohar Chadash also differs in certain printings. the two great luminaries.” Originally, both luminaries were coupled as one⁶The text cited by Tosfos Yom Tov differs slightly from the standard published version of the Zohar Chadash. and they were of equal importance.⁷We have translated the word שיקולא, which literally means, “weight,” as, “importance.” Hence, they were both called “great.” As explained previously, the intent is not that the moon was originally greater and superior to its present state. Instead, as long as the moon would stand together with the sun in one mystical bond, as a result of this, it was called “great” along with it, for even the tail of a lion is part of the lion and is called a lion. Nevertheless, the moon said before the Holy One, blessed be He: “Is it possible for one king to use two crowns at once? This one should be distinct and this one should be distinct.” He told it: “I see that you desire to be the head of foxes.⁸The Zohar Chadash is continuing the metaphor of the sun as a lion. In comparison to the sun, the stars, which are lesser luminaries, are merely foxes. Go and diminish yourself. Even though you will become their head, you will be less than what you are now.” This is what is meant by the moon’s statement,⁹Shir HaShirim 1:7. Shir HaShirim serves as an analogy for the ongoing love relationship between God and His bride, the Jewish people. The Jewish people are also identified with the moon. “Tell me, You whom my soul loves, where will You pasture Your flocks?” i.e., how is it possible to conduct the world wearing two crowns at once?

ג) (זוהר פרשת פנחס ברעיא מהימנא רמ"ז:) ^ד(תרגום:) "ובראשי חדשיכם"; וכי כמה ראשים יש לה ללבנה? אלא שהם שנים באופן כזה; נקודה תחתונה - לבנה, שתי ראשים שלה שני נקודות כמו סגול. (נקודת הלבנה למטה ושתי נקודות הראשים מעליה לימינה ולשמאלה) בראשונה היתה כתר על שני מלכים באופן כזה, והוא סגולתא. (שהיתה נקודת הלבנה למעלה ושתי נקודות תחתיה לימינה ולשמאלה). ולאחרי שאמרה "אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד?" אמר הקב"ה: לכי ומעטי את עצמך. ירדה לרגלי שתי המלכים באופן כזה, והיינו סגול. מה שהיה סגולתא הפך להיות סגול וכו'. ולכן "הביאו עלי כפרה וכו'": ZOHAR, VOL. III, PARSHAS PINCHAS, RAYA MEHEMNA, P. 247B

וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם; וְכִי כַּמָּה רָאשִׁין אִית לְסִיהֲרָא? אֶלָּא אִינוּן תְּרֵין כְּגַוְנָא דָא; נְקוּדָה תַּתָּאָה - סִיהֲרָא, תְּרֵין רָאשִׁין דִּילָהּ תְּרֵין נְקוּדִין – סֶגּוֹל ֶ. בְּקַדְמָיְתָא הֲוָת כֶּתֶר עַל תְּרֵין מְלָכִין כְּגַוְנָא דָא - , וְהוּא סְגוֹלְתָּא. וּלְבָתַר דְּאָמְרַת "אֶפְשָׁר לִשְׁנֵי מְלָכִים שֶׁיִּשְׁתַּמְּשׁוּ בְּכֶתֶר אֶחָד?", אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְכִי וּמַעֲטִי אֶת עַצְמֵךְ, נָחִית לְרַגְלֵי דִּתְרֵין מְלָכִין כְּגַוְנָא דָא - ֶ, וְהַיְנוּ סֶגּוֹל. מַה דַּהֲוָה סְגוֹלְתָּא אִתְחַזָּר סֶגּוֹל וכו'. וּבְגִין דָּא "הָבִיאוּ עָלַי כַּפָּרָה וכו'": “On your Rashei¹⁰Rashei is the plural term of rosh, meaning “head.” Chodashim…” Does the moon have several heads? Instead, they refer to two points arranged in the following manner: There is a point below; that is the moon. Its two heads¹¹A possible interpretation is that the moon has two “heads” when it is crescent-shaped. The two “heads” of the moon are the two points of its crescent. are the two upper points of the vocalization mark, segol ֶ  . Originally, there was a crown on two kings in this manner, , in the shape of the cantillation note segolta. After the moon inquired: Is it possible for two kings to use one crown, the Holy One, blessed be He, told it, “Go and diminish yourself,” it then descended below the feet of the two kings in this manner, ֶ , i.e., a segol. What was originally a segolta became a segol. For this reason, God said, “Bring an atonement offering for Me.”

ד) (במסכת חולין פרק אלו טרפות (חולין ס:)) CHULIN 60B

רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פָּזִי (וְאִית דְּגָרְסִי בֶּן עַזַּאי) רָמִי; כְּתִיב "וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים"^הדמשמע שניהם גדולים (רש"י) וּכְתִיב "אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדוֹל וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן", אָמְרָה יָרֵחַ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֶפְשָׁר לִשְׁנֵי מְלָכִים שֶׁיִּשְׁתַּמְּשׁוּ בְּכֶתֶר אֶחָד? אָמַר: לְכִי וּמַעֲטִי אֶת עַצְמֵךְ. אָמְרָה לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הוֹאִיל ^וי"ג מפני שאמרתי (שיטה מקובצת) וְאָמַרְתִּי לְפָנֶיךָ דָּבָר הָגוּן אֲמַעֵט אֶת עַצְמִי? אָמַר לָהּ: לְכִי וּמְשׁוֹל בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה ^זנחמה היא. (רש"י). אָמְרָה לֵיהּ, מַאי רְבוּתֵיהּ, דִּשְׁרַגָּא בְּטִיהֲרָא מַאי אַהֲנֵי ^חנר בצהרים אינו מאיר (רש"י).? אָמַר לָהּ, זִיל, לִימְנוּ בָךְ יִשְׂרָאֵל יָמִים וְשָׁנִים. אָמְרָה לֵיהּ, יוֹמָא ^טחמה (רש"י) נָמֵי אִי אֶפְשָׁר דְּלָא מָנוּ בֵיהּ תְּקוּפָתָא, דִּכְתִיב "וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים" ^יתקופות נמנין לחמה ועל התקופה מעברין את השנה בסנהדרין (דף יא:) (רש"י), ועפ"ז אין שום פיצוי ללבנה בכך שמונים בה ימים ושנים שהרי גם לחמה מונים כן.. אָמַר לָהּ, זִיל; לִיקְרוּ צַדִּיקִים בִּשְׁמֵךְ, "יַעֲקֹב הַקָּטָן" ^יאדכתיב מי יקום יעקב כי קטן הוא (עמוס ז׳:ב׳). (רש"י) "שְׁמוּאֵל הַקָּטָן" ^יברש"י לא הביא שום פסוק על זה ובאמת לא מצינו ששמואל הנביא נקרא קטן בתנ"ך, ואולי לא היה בגירסת רש"י שמואל הקטן. וכ"ה בדקדוקי סופרים מכת"י רומי, ועיין בח"א מהרש"א שהכוונה לשמואל הקטן שהוא תנא ונזכר בסנהדרין יא:, ולפי זה צ"ע אמאי נזכר כאן לפני דוד המלך. "דָּוִד הַקָּטָן" ^יגמקרא הוא בשמואל (א יז).(רש"י).. חַזְיָהּ דְּלָא קָא מִיַּתְבָא דַעְתָּהּ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא׃ הָבִיאוּ כַּפָּרָה עָלַי עַל שֶׁמִּעַטְתִּי אֶת הַיָּרֵחַ. וְהַיְנוּ דְּאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, מַה נִּשְׁתַּנָּה שָׂעִיר שֶׁל רֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ "לַה'"?^ידבכולהו רגלים כתיב (במדבר כ״ח:כ״ב) ושעיר חטאת אחד ולא כתיב בהו לה'. (רש"י). אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שָׂעִיר זֶה יְהֵא כַּפָּרָה עָלַי עַל שֶׁמִּעַטְתִּי אֶת הַיָּרֵחַ: R. Shimon ben Pazi (others attribute this teaching to ben Azzai) pointed out a contradiction between the verses. One verse says: “And God made the two great luminaries,” but it is also written, “the great luminary” and “the small luminary”. The moon said before the Holy One, blessed be He, “Master of the world, is it possible for two kings to wear one crown?” God answered: “Go and diminish yourself.” The moon replied, “Master of the world, because I have suggested something that is proper must I diminish myself?” God answered, “Go and ‘rule during the day and during the night.’” The moon responded, “Of what value will that be? Of what use is a candle in broad daylight?”¹²I.e., when the sun is shining, of what value will the moon’s light be? God answered, “Go. Israel will reckon by the days and the years according to you.” The moon countered, “That is impossible without the sun for the reckoning of the seasons,¹³Our translation of the Gemara follows Rashi’s commentary. The moon is responding that the seasons are entirely dependent on the sun. Since the Jewish calendar is to some extent bound by the seasons (e.g., Pesach must always be celebrated in the spring), the Jewish calendar is not totally dependent on the lunar cycle. as it is written: ‘And let them be for signs, and for appointed times, and for days and years.’”¹⁴Bereishis 1:14. God replied, “‘Go. The righteous will be called by your name. Thus Yaakov is referred to as “the smaller one;”¹⁵Amos 7:2. Shmuel is referred to as “the smaller one;”¹⁶This reference to Shmuel is problematic, for as will be mentioned later in the text (p. 64), there is no Biblical reference to Shmuel the prophet as small, and it is difficult to say that this statement is referring to the Sage, Shmuel HaKatan. and David is referred to as “the smaller one.”¹⁷I Shmuel 17:14. God saw that the moon would not be consoled. Hence, the Holy One, blessed be He, said: “Bring an atonement offering for Me because I diminished the moon.” This is reflected in the teaching of R. Shimon ben Lakish who said, “Why is the wording describing the goat offered on the new moon different, for it is written concerning it, “a sin-offering for God”? Because the Holy One, blessed be He, said: “Let this goat be offered as atonement for Me for diminishing the moon.”

וְהַמַּאֲמָר הַזֶּה הֱבִיאוֹ הָרִי"ף בְּהִלְכוֹתָיו בְּסוֹף פֶּרֶק קַמָּא דִּשְׁבוּעוֹת וְכָתַב עֲלָהּ וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: כְּלוֹמַר כֵּיוָן שֶׁאָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא "וְלִמְשֹׁל בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה" וְלֹא נִתְיַשְּׁבָה דַּעְתָּהּ, אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הִנְנִי עוֹשֶׂה לָךְ כָּבוֹד שֶׁמְּיַשֵּׁב דַּעְתֵּךְ תַּחַת שֶׁמִּעַטְתִּיךְ. וּמַאי נִיהוּ? שֶׁיְּהוּ יִשְׂרָאֵל בְּכָל רֹאשׁ חֹדֶשׁ מַקְרִיבִין קָרְבָּן לְפָנַי ^טווכמ"ש רבינו בסמוך שהפירוש הביאו "עלי" כפרה הוא כמו "אלי" דהיינו לפני. לְכַפֵּר עֲוֹנוֹתֵיהֶם, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הָבִיאוּ כַּפָּרָה לְפָנַי בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם, כְּדֵי שֶׁתַּשְׁלִימוּ עָלַי קָרְבַּן כַּפָּרָה. זֶה הוּא הַכָּבוֹד שֶׁאָמַרְתִּי לַעֲשׂוֹת לַיָּרֵחַ בִּשְׁבִיל שֶׁמִּעַטְתִּיו. וְזֶהוּ פֵּרוּשׁ "הָבִיאוּ כַּפָּרָה עָלַי שֶׁמִּעַטְתִּי וכו'", עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. Rabbeinu Yitzchak Alfasi quotes this passage in his Halachos at the end of the first chapter of Tractate Shevuos and writes: The intent is that since the Holy One, blessed be He, told the moon that it would “rule during the day and during the night,” and yet the moon remained agitated, the Holy One, blessed be He, told it: “I will honor you in a manner that will calm you because I diminished you. What will that be? Every month, on Rosh Chodesh, the Jews will offer a sacrifice to atone for their sins.” The Holy One, blessed be He, thus said: Bring an atonement offering before Me every Rosh Chodesh to atone for yourselves so that you will bring a complete atonement offering before Me. This is the honor I promised to grant the moon because I diminished it. This is the meaning of the phrase, “Bring an atonement offering for Me because I diminished the moon.”

וּבַעַל עֵין יַעֲקֹב (מסכת שבועות דף ט.) בְּשֵׁם הָרַשְׁבָּ"א (שו"ת החדשות מכ"י שסט) כָּתַב, וְ'עָלַי' פֵּרֵשׁ רַב אַלְפָס שֶׁהוּא כְּמוֹ 'אֵלַי' וְאל"ף מִתְחַלֵּף בְּעי"ן, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ (וּבִמְקוֹמוֹ אֲדַבֵּר בָּזֶה בְּסַיְעַתָּא דִשְׁמַיָּא). אַךְ עַתָּה הֻכְרַחְתִּי לִכְתֹּב לָזֶה, כִּי כָּל קוֹרֵא מִשְׁתּוֹמֵם עַל לָשׁוֹן "הָבִיאוּ כַּפָּרָה עָלַי", עַל כֵּן הִקְדַּמְתִּי לְפֵרוּשׁ הָרִי"ף וְלֹא אֵחַרְתִּיו עַד לִבְסוֹף, בַּהֲרִימִי יָדִי עַל כָּל הַמַּאֲמָר בְּדִקְדּוּקִים רַבִּים זוּלַת זֶה, בְּעֶזְרַת ה': The compiler of Ein Yaakov¹⁸Shevuos 9a. quotes Rashba,¹⁹This quote appears in responsa 369 of a new volume of Rashba’s responsa published recently from manuscript editions. who writes: R. Alfas interpreted the words “for Me” as meaning “to Me,” as in the word ילא, for the alef is substituted for the ayin. Later, in the appropriate place, I will elaborate on this concept. Nevertheless, I found it necessary to cite it here, because every reader will be bewildered by the phrase, “Bring an atonement offering for Me.” Therefore, I cited the interpretation of Rabbeinu Yitzchak Alfasi here rather than delay it until later when I will interpret the passage in detail, with God’s help.