ויעש כן אהרן אל מול פני המנורה העלה נרותי', ופרש״י להגיד שבחו של אהרן שלא שינה, ונודע הדיוק מה רבותא זו לאהרן הכהן, וכן צ״ל למה סיים הכתוב רק אל מול וכו', שמשמע שרק זה שבחו, והלא שבחו שכל הדברים שהי׳ צריך לעשות במנורה עשה.
אבל איתא בגמרא שבת (דף פ״ז ע"א) לעגין קבה״ת ויגד דבדים הקשין כגידין ופרש״י עשב מה וזה שמרמז רש״י להגיד וכו׳ גם בשעה שהי׳ מר לו כגידין ג״כ ויעש עבודתו הקדושה בלא שינוי, ופעל בזה אל מול פני המנורה העלה נרותי', כי ישראל נקראים פני המנורה, א׳ מפני שהם מאירים את כל העולמות, והב׳ כמ״ש וכי לאורה הוא צריך אלא עדות הוא וכו׳ שהשכינה שורה בישראל (שבת דף כ״ב ע״ב), נמצא שתכליתה של המנורה הוא ישראל וכל תכלית היא בחי׳ פנים היפך מבחי׳ אחוריים כנודע, ופעל בזה אהרן שלא רק למעלה יעלה הלהב, ולא רק למעלה יאיר בעבודתו, רק גם אל מול פני המנורה שגם לישראל יהי׳ אור.
אבל איתא בגמרא שבת (דף פ״ז ע"א) לעגין קבה״ת ויגד דבדים הקשין כגידין ופרש״י עשב מה וזה שמרמז רש״י להגיד וכו׳ גם בשעה שהי׳ מר לו כגידין ג״כ ויעש עבודתו הקדושה בלא שינוי, ופעל בזה אל מול פני המנורה העלה נרותי', כי ישראל נקראים פני המנורה, א׳ מפני שהם מאירים את כל העולמות, והב׳ כמ״ש וכי לאורה הוא צריך אלא עדות הוא וכו׳ שהשכינה שורה בישראל (שבת דף כ״ב ע״ב), נמצא שתכליתה של המנורה הוא ישראל וכל תכלית היא בחי׳ פנים היפך מבחי׳ אחוריים כנודע, ופעל בזה אהרן שלא רק למעלה יעלה הלהב, ולא רק למעלה יאיר בעבודתו, רק גם אל מול פני המנורה שגם לישראל יהי׳ אור.