וד' הולד לפניהם וכו׳ ולילה בע״א להאיר להם ללכת יומם ולילה, לא ימיש וכו׳ לפני העם, הנה עד הפסוק הזה, הפסוקים נאמרים בלשון עבר, ויהי בשלח וכו׳ ויקח משה וכו' ויסעו מסכות וכו׳ רק פסוק הזה בלשת הוה נאמר וד' הולד וכו'.
כי וד' הוא ובית דינו, (מדרש רבה וירא פנ״א) ואיזה דין נעשה בזה, האש שהוא דין היתה לטובתם להאיר להם בחשכה, והנה רש״י פי׳ על ואלה המשפטים אשד תשים לפניהם שיהי׳ כשלחן הערוך לפניהם, חיינו לפי ערך שכלם, וזה וד׳ הולך ״לפניהם", הוא ובית דינו הולך ״לפניהם", לפי ערך צרכי ישראל, שגם האש יהי׳ להאיר להם בחשכתם, וכל הדין יהי׳ לטובתם, וגם אנו צריכים לשמש בהדין והצרות לעבודת ד׳, ללכת יומם ולילה, שזה כבר קאי על ישראל שהם ילכו יומם ולילה. ולהנ״ל הרמז בזה, שלא רק בשעה שטוב לנו נלך בדרכי ד׳ מעלה מעלה רק גם בצר וחושך ח״ו לנו, כשהאיש שרוי בטובה יקל לו לעבוד בשמחה אהבה והתלהבות, וכשח״ו הוא בצרה ישמש במצבו זה ויעבוד את ד׳ בשבירת הלב והשתפכות הנפש.
ר״י כשהתפלל בחורבה אחת מחורבות ירושלים שמע הב״ק, (ברכות דף ג׳) ולמה לא שמע כשהתפלל בבהכ״נ, הלא גם כשישראל נכנסים בבתי כנסיות הקב״ה וכו׳ (גמרא ברכות שם), בר׳ יוסי אין לנו השגה, אבל לנו רמז הוא מפני שהתפלל בחורבה מחורבות ירושלים ונשבר לבו יותר לכן שמע, וכן פשוט כשהמסחרים מתבטלים ח״ו, הן רע ומר מאוד כי עמך ישראל צריכים פרנסה, אבל בין כך ובין כך לא נבטל הזמן, אין לנו מה לעשות נלמד ונאמר תהלים וכו', ללכת יומם ולילה, וד׳ המרחם ירחם ויהפוך גם את הדין לטובתנו וד׳ הולך לפניהם לפי צרכיותיהם.
ובזה אפשר לתרץ איזה קושיא, כי נודע שהמן הורה ספיקות ומריבות, כשרבו על עבד של מי הוא ראו חלק המן של העבד אצל מי נפל, וכדומה, (יומא דף ע״ה) ולמה לא נווכחו בעמוד הענן ועמוד האש את ספקות בין השמשות, כ״ז שעמוד הענן הי' יום, וכשבא עמוד האש לילה, ומעתה יכולים לדעת על תמיד כמה זמן משקיעת החמה עוד יום הוא ומתי הלילה מתחיל, אבל להנ״ל וד׳ הולך לפניהם יומם וכו' לא רק כ״ז שבאמת יום הוא הי׳ עמוד הענן, ועמוד האש לא בא, רק ״לפניהם" לפי צרכיהם, ויוכל להיות שעוד באמת יום הי׳ רק כיון שלא ראו ישראל כ״כ מפני שרד היום, כבר בא עמוד האש להאיר להם.*(נראה בבירור כוונת המחבר הק׳ זצוקל״ל ליתן טעם לדברי הגמרא שבת דף כ״ג ע״ב מלמד שעמוד הענן משלים וכו׳ ע״ש)
ובזה אפשר לתרץ איזה קושיא, כי נודע שהמן הורה ספיקות ומריבות, כשרבו על עבד של מי הוא ראו חלק המן של העבד אצל מי נפל, וכדומה, (יומא דף ע״ה) ולמה לא נווכחו בעמוד הענן ועמוד האש את ספקות בין השמשות, כ״ז שעמוד הענן הי' יום, וכשבא עמוד האש לילה, ומעתה יכולים לדעת על תמיד כמה זמן משקיעת החמה עוד יום הוא ומתי הלילה מתחיל, אבל להנ״ל וד׳ הולך לפניהם יומם וכו' לא רק כ״ז שבאמת יום הוא הי׳ עמוד הענן, ועמוד האש לא בא, רק ״לפניהם" לפי צרכיהם, ויוכל להיות שעוד באמת יום הי׳ רק כיון שלא ראו ישראל כ״כ מפני שרד היום, כבר בא עמוד האש להאיר להם.*(נראה בבירור כוונת המחבר הק׳ זצוקל״ל ליתן טעם לדברי הגמרא שבת דף כ״ג ע״ב מלמד שעמוד הענן משלים וכו׳ ע״ש)